יום פתוח מקוון לתכניות התואר השני בבצלאל
שני, 26.7.21
יום פתוח לחמש תכניות התארים המתקדמים של בצלאל יתקיים באופן מקוון ביום שני, 26.7.21
בצלאל היא האקדמיה המובילה והוותיקה לאמנות, לעיצוב ולארכיטקטורה בישראל, ואקדמיה חשובה ומוכרת בעולם. בית הספר לתארים המתקדמים בבצלאל מאגד חמש תכניות לתואר שני: תואר שני באמנויות (M.F.A), תואר שני בעיצוב תעשייתי (M.Des), תואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויות (M.A עם ובלי תזה בשתי מגמות: אוצרות וכתיבה ביקורתית), תואר שני בעיצוב אורבני (M.Urb.Des) וכן תואר יחיד מסוגו בארץ בתקשורת חזותית (M.Des).
בצלאל חרטה על דגלה לשמר את המסורת, המורשת וההיסטוריה, ולצד זאת לפעול תמיד בקדמת הטכנולוגיה ובחזית היצירה העולמית. התכניות לתואר שני (כולן דו־שנתיות) מכשירות את הסטודנטים והסטודנטיות ליצירה, לעיצוב ולפיתוח חדשניים, ומקפידות על שיתופי פעולה בין־לאומיים וקשרים הדוקים עם מוסדות מובילים מקבילים בעולם.
ביום שני, 26.7.21, יתקיים יום פתוח מקוון לכל תכניות התואר השני בבצלאל. במהלך היום הפתוח יוכלו המתעניינים והמתעניינות להיחשף לתכניות השונות, לפגוש את ראשי התכניות, להכיר סטודנטים ומרצים ולקבל הסבר על מבנה ותכנית הלימודים.
למידע על הימים הפתוחים ולהרשמה: masters.bezalel.ac.il
Ariel Noyman, MIT Media Lab
תערוכת הגמר של המחלקות לאמנות, צורפות וקרמיקה במכון לאמנויות תל-חי
המכון לאמנויות תל-חי
פתיחה: חמישי, 22.7.21, בשעה 19:00
נעילה: מוצ”ש, 7.8.21
ב-22 ביולי בשעה 19:00 נשיק את תערוכת הגמר של הבוגרים והבוגרות שלנו.
עבודת הגמר היא אמנם פרוייקט של שנה, אבל אם נביט על התהליך נבין מיד שמדובר בפרויקט שמתחיל כבר ברגע שבו סטודנט או סטודנטית נרשמים ללימודים ונמשך לאורך שלוש שנים שלמות.
סיור בתערוכה ומפגש חשיפה למכון יתקיימו ביום שלישי, 27.7.21, בשעה 17:30. אם אתם מתעניינים בלימודי מסלול, בשילוב אקדמי או בלימודי חוץ, מפגש החשיפה הקרוב ימחיש לכם מה בדיוק אנחנו עושים כאן כבר למעלה מ-60 שנה.
נתחיל עם סיור בתערוכת הגמר של הבוגרים שלנו בליווי רכזות ומרצים צן המחלקות השונות שילוו ויוסיפו פרשנות ונקודות מבט. בשעה 19:00 נתכנס למפגש כדי להשיב על כל שאלה או תהיה שעולה לכם.
שעות פתיחת התערוכה (החל מה-23.7):
ראשון-חמישי, 16:00-20:00
שישי, 10:00-14:00
שבת, 11:00-19:00
לפרטים נוספים, צרו איתנו קשר ב-04-8181402, או בוואצפ 054-619-5870
מפגש ת(א)עשייה #91 עם יונתן אמיר בסדנאות האמנים ירושלים
נגד הרוח – תיאולוגיה של עימות באמנות ישראלית בת זמננו
רביעי, 21.7.21, בשעה 20:00
*האירוע ישודר גם בזום ופייסבוק לייב בעמוד סדנאות האמנים
בשנת 1910 כתב מייסד בצלאל בוריס ש״ץ כי ״האמנות היתה לי למקדש, והאמנים לכוהניו״. בכך האיר ש״ץ הן את המעמד המקודש שהעניק ליצירת האמנות, והן את חילול הקודש שמגולם במעמד זה. עימות בין קדושה לחול מאפיין מגמות רבות מראשית ימי האמנות המקומית עד ימינו, ומתבטא ביצירות, פולמוסים ועמדות סוערות ומגוונות. ההרצאה מאת יונתן אמיר, מבקר אמנות, מרצה ועורך-שותף של כתב העת המקוון לאמנות ״ערב רב״, תציג מספר מקורות לדיון מהמחצית הראשונה של המאה ה-20, ולאחר מכן תעבור להצגת יצירות מהמחצית השנייה של המאה עד ימינו, שמציעות התמודדות מסקרנת ומאתגרת עם הנושא.
“ברזים ערופי שפתיים” / דניאל פלדהקר
גלריה בית הבאר, יפו
נעילה: 31.7.21
בתערוכת היחיד שלה מציגה פלדהקר עבודות שנוצרו במיוחד למקום, ביניהן צילומי דיוקן עצמי עטוי במסכות מעשה ידיה ומיצב קיר עשוי צינורות, שלצידם משרביית “אור” ומיצב קיר עשוי אלפי סיכות ביטחון. העבודות נובעות ומתייחסות לרפרנסים היסטוריים, ארכיטקטוניים, ים-תיכוניים ומקומיים של יפו, על בתי הבאר שבה ומערכות הובלת המים שהשקו את פרדסיה במהלך המאה ה-19.
פלדהקר נעה במרחב היסטורי, חומרי ולא לינארי, במרחב שהסממנים שבו, כמו הבארות, המשרביות, ושרידי תעלות המים הם עדות קיימת ונוכחת במרחב הפיזי.
תהליך העבודה התרחש במהלכה של שנה משברית (2020) ונמשך עד הלחימה שפרצה בגבול הדרום והכתה גלי מתיחות חברתיים ופוליטיים ברחבי הארץ. כתוצאה מכך, היצירה וההתחברות לחומרים היסטוריים-מקומיים-טעונים קיבלו משמעויות והקשרים נוספים. כאמנית וכאדם בעל תודעה פוליטית והומניסטית, בחרה פלדהקר להתחבר לכל אלה דרך הצורה והחומר שנובעים מהמקום עצמו, משרידי העבר שהשתמרו בו, תוך התבוננות בהווה שמשנה את מתאר המקום ותושביו. העבודות מנסות ללכוד את כל אלה ובנוסף את הבלחי היופי הצרובים בתודעה וברחובות העיר מבלי להתעלם ממועקות, סערות ומדמדומי התקווה.
ליווי אוצרותי: עדיה פורת
טקסט התערוכה: ורה פלפול
שעות פתיחה הגלריה: ראשון-רביעי, 10:00-17:00, או בתיאום טלפוני 052-7001004
דניאל פלדהקר, מראה הצבה בתערוכת היחיד “ברזים ערופי שפתיים”, בית הבאר ביפו, 2021, קרדיט צילום: אבי אמסלם
“הריבוע”
פרויקט חדש במסגרת חגיגות 90 למוזיאון
ב־2022 ימלאו תשעים למוזיאון תל אביב לאמנות, פרויקט “הריבוע” מושק לציון התאריך העגול והוא מורכב משני חלקים: חלקו האחד וירטואלי ומתקיים באתר וברשתות החברתיות של המוזיאון וחלקו השני מתקיים בסדרת אירועים חיים על גבי ריבוע פיזי בחלל הכניסה של הבניין הראשי של המוזיאון. דרך שני חלקיו – הווירטואלי והחי – הריבוע מגיב לשני רגעים: יובל התשעים למוזיאון (שנפתח ב-1932), ויובל החמישים לבניין הראשי (שנחנך ב-1971).
הריבוע הווירטואלי
הריבוע מציין את התאריך העגול במחווה מתמשכת לאוסף המוזיאון, על חלקיו המוכרים והקנוניים ועל אלה הסמויים מן העין – 90 יצירות, 90 שבועות, 90 שנה
תערוכה און ליין בהמשכים, בה מדי שבוע, ביום שישי בבוקר, במשך 90 שבועות, תוצג על דף הריבוע באתר וברשתות החברתיות של המוזיאון, יצירה אחת מהאוסף, בסדר כרונולוגי מ-1932, שנת פתיחתו של המוזיאון ועד 2022 – יצירה אחת לכל שנה מתשעים שנותיו של המוזיאון.
עם הזמן, יצטברו דפי הריבוע למעין תערוכה בהמשכים, בת תשעים פעימות. הסיפור הנפרש בהדרגה, הוא סיפורו של מוזיאון מבעד לתולדות האוסף שלו, בעקיפין הוא גם סיפורה של האמנות מראשית המאה הקודמת ועד היום.
הריבוע החי
במקביל לריבוע הווירטואלי, ישנו גם ריבוע חי: גבולותיו משורטטים על רצפת השיש ברחבת הכניסה לבניין הראשי של המוזיאון. שטחו 8.40 על 8.40 מטרים, וסביבו חלל רחב, פתוח וגבוה, ריבועי ברובו ונחתך על ידי שלושה אלכסונים, שמזמן כבר זכה לתואר “איקוני”. בתוך ריבוע הרצפה, המוקף בתיבת התהודה האדריכלית הברוטליסטית, יתקיימו מופעים שונים, מיצגים, מפגשים ושיחות.
מופע הבכורה של “הריבוע החי” – רביעייה קאמרית מנגנת מוזיקה צלולה
יום רביעי, 21 ביולי, בשעה 20:00
שחזור קונצרט שהתקיים במוזיאון תל אביב במשכנו הראשון בבית דיזנגוף ב־7 ביוני 1952 שבו ניגנה “הרביעייה הישראלית” – תלמה ילין בצ’לו, עדן פרטוש בויולה, אליס פניבש ולורנד פניבש בכינור – יצירות של היידן, ראוול ושוברט.
משתתפים:
גיא פיגר, רוני עובד – כינור, טלי קרביץ פרג – ויולה, עדי טל – צ’לו
בתוכנית:
היידן רביעיית מיתרים במי במול מז’ור אופוס 64 מס’ 6
ראוול רביעיית מיתרים בפה מז’ור
שוברט “המוות והעלמה”
לפני הקונצרט אביגיל ארנהיים תדבר על הפרק המוזיקלי ההיסטורי במוזיאון תל אביב – מפעל הקונצרטים בבית דיזנגוף , הנגנים שהשתתפו בהם והתשתית המוזיקלית שהקונצרטים יצרו בתל אביב.
מחיר כרטיס 120 ₪ ו-99 ₪ לזכאי הנחות – לרכישת כרטיסים :
www.tamuseum.org.il/he/event/live-square-1952-Concerts/2021-07-21
“הריבוע החי” 2 – רוני חדש: פרקים של חדווה
יום רביעי, 11 באוגוסט, בשעה 20:00
יצירת מחול חדשה מאת רוני חדש שחוגגת את שובו של הגוף החי – במלוא חיותו, חיוניותו וחינו, לאחר תקופה ארוכה של העדר וריחוק. על רקע הסוויטה האנגלית מס’ 3 של באך, ארבעה רקדנים נותנים ביטוי לעולמות תנועה שונים: היפ הופ, ג’אז, ווגינג, ריליס, בלט קלאסי, התעמלות. הם מאמצים את מבנה הסוויטה, על מאפייניה המרובעים – אנליטיים, מחושבים, מנומסים, וגם מקושטים – ובה בעת משבשים אותה. החופש התנועתי של הרקדנים מתעצם מול התבניות הסגורות של באך, ולנוכח המבנה הממושטר של המוזיאון – וממיס את הריבוע בפרקים של חדווה. העבודה עלתה בבכורה (וירטואלית) במסגרת פסטיבל הרמת מסך 2020.
“הריבוע החי” 3 – תמר כץ: אינסיידרים
שלישי-רביעי-חמישי, 5-7 באוקטובר במהלך שעות הפתיחה של המוזיאון
מופע משך שמתרחש בתוך הריבוע, במהלך 3 ימים. שלושה פרפורמרים שוהים בתוך הריבוע. הריבוע הוא המגרש שלהם, והם מתנהלים בתוכו על פי חוקי משחק מסתורי. באמצע הריבוע, על הרצפה, מונח לוח המהווה מעין מיקרוקוסמוס למהלכים המתרחשים סביבו. לוקח זמן להבין שהפרפורמרים הם אנשים בתפקיד. הקהל שלהם הוא קהל מזדמן שמתבונן בהם, ממש כפי שהם מתבוננים בו, קהל שמצטרף למשחק או נקלע לתוכו, או ממשיך ללכת.
“התערוכה שלא הייתה” / תערוכה קבוצתית
גלריה חנינא
פתיחה: שישי, 23.7.21, בשעה 11:00
אמנים/ות מציגים/ות:
אודליה אלחנני, אורה אילון עם לימור דן חנגלי ופנינה אפיק, איה חוברס, אליסיה שחף ואיריס נייס, אנה מירקין, בוקה גרינפילד, בר ירושלמי, בתאל אלפסי, ג’ודית אניס, דליה זרחיה, דן אלון, דנה, יעל ועידן ברלב ועפרי זיו, דניאל פלדהקר, דריה קונשטיק, הילה ליזר-בג’ה, יאשה רוזוב, יונה לוי גרוסמן, יעל ברונר, ליגל סופר, מירית הלוי, נדיה עדינה רוז, נחמה גולן, נעמי לינזן ובת-שבע האס, עוז זלוף, עירית יציב, ענבל אשל כהנסקי, ענבל הרשטיג, פסי קומר, ריקי סטולר ורותם שריד, רעות דפנא, שולמית ניר.
אוצרות: הגר רבן וטלי קיים
התערוכה שלא היתה בגלריה חנינא תציג רעיונות, הצעות ותיקי הגשות לתערוכות ופרויקטים של אמנים.ות ואוצרים.ות משדה האמנות המקומי, אשר לא יצאו אל הפועל, אם בשל סירוב או אי קבלה, מחסור בתקציב, בעיות טכניות, שינויים ואילוצים בלוחות הזמנים וכמובן דחיות חוזרות ונשנות שהתרחשו במהלך השנה האחרונה לאור משבר הקורונה.
התערוכה מבקשת להפנות זרקור אל שגרת היומיום המתישה של הפועלים.ות בשדה האמנות המקצועי בניסיון לממש ולקדם את יצירתם, אשר דיונים אודותיה צפו ועלו שוב ושוב ברשתות החברתיות במהלך השנה האחרונה.
גלריה חנינא
שביל המרץ 5, תל אביב
שעות פעילות:
רביעי: 11:00-19:00
חמישי: 13:00-19:00
שישי: 11:00-15:00
שבת: 11:00-15:00
פסי קומר, עמוד תמך, פיסול, סקיצה ,2020
“Mother Opium” / שגית מזמר
מרכז מעמותה לאמנות ומחקר בבית הנסן
נעילה: 15.8.21
אוצרות: סלה-מנקה
שעות פתיחה: שלישי-חמישי בשעות 14:00-19:00, שישי בשעות 10:00-14:00
“Mother Opium” היא תערוכת יחיד של שגית מזמר במרכז לאמנות ומחקר מעמותה. בתערוכה יוצגו רישומים, פסלים ועבודת וידאו, הם פרי מחקר חזותי ואישי של האמנית בנושא התמכרויות לסמים בכלל ושימוש באופיאטיים בפרט.
המחקר שהוביל לתערוכה נע בשני צירים מקבילים בזמן שנפגשו בסטודיו. ציר אחד משקף את המחקר של מזמר בייצוגים מוקדמים של טקסי אופיום והשימושים בו, ובפרט ייצוגים של פולחנים עתיקים לאלת האופיום שהתקיימו באזור אגן הים התיכון. הציר השני כולל ראיונות והקלטות שקיימה שגית מזמר במשך שנתיים עם אדם המתמודד עם התמכרות לאופיאטים למעלה מעשרים שנה. המפגש של שני הצירים הללו, הקדום והעכשווי, בא לידי ביטוי בתערוכה הנוכחית ברישומי דיו וצבעי מים על נייר ומגילות, בפסלים אשר נוצרו בשיתוף פעולה עם האמן רועי כרמלי ובעבודת וידאו.
התערוכה אורגת יחד את ההרסני והקדוש, הממית והמשחרר, ומעל לכל היא מבקשת להזכיר שבבסיס האנושי נמצאת הכמיהה לקשר.
התערוכה בתמיכת מועצת הפיס לתרבות, משרד התרבות והספורט ועיריית ירושלים.
אלהם רוקני ב”לשם שמיים”
היא אמנית וידאו וציירת זוכת פרסים שמרבה להציג בישראל ובעולם. רבות מעבודותיה מבוססות על תחבולות שונות. הן עוסקות בזהותה כאמנית ישראלית שהיגרה בילדותה מאיראן לישראל, וגם במעמדו של הדימוי האמנותי והקולנועי, בזיכרון, אגדות, מרחקים תרבותיים וגאוגרפיים, ופליטות.
קוראים לה אלהם רוקני והיא האורחת שלנו בלשם שמיים – פודקאסט התרבות של בית הנסן ומגזין ערב רב.
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
