לא רק יין זול, 16.4.15

אֹרֶךְ חַיַּי
כְּאֹרֶךְ הַמָּוֶת
שֶׁל אִמִּי
שֶׁצִּפְּתָה לִי.

(אבות ישורון, “אורך המוות של אמי”, מתוך “מלבדאתה”, הספרייה-החדשה, 2009)

דור שרון, ללא כותרת, שנקר בברלין

“הגירה מ/אל”, סטודנטים ובוגרים משנקר בגלריה Circle1, ברלין
פתיחה: שבת, 18.4.15
בתערוכה יצירות העוסקות במטענים תרבותיים, בזכרונות אישיים ומושגים כמו מוצא, זהות ושפה המאפיינים חברת מהגרים. משתתפים: דניאל צדקה, דור שרון, אפרת גולדמן, איתן הידינגספלד, הדר עזריה, לין אביב, יניב שסר, נעמה רוט, מיקה חזן-בלום, עידו ברקובאיר, עדי יעקב, שרונה טבת. אוצרים: נירה פרג וינאי טויסטר. נעילה: 26.4.15. כתובת: Mittenwalder Straße 47 10961.

דניאל צדקה, ללא כותרת, שנקר בברלין

אִם יֹאמְרוּ לְךָ שֶׁאִי
אֶפְשָׁר לַחֲצוֹת אוֹתוֹ נָהָר פָעָמַיִם,
אַל תַּאֲמִין.
אֵלֶּה אַנְשֵׁי הַכְּרַךְ,
הָעוֹלִים וְיוֹרְדִים בְּמַעֲלִיוֹת מְנַגְּנוֹת
כָּל יְמֵיהֶם
תְּלוּיִים עַל בְּלִימָה.

יניב שסר, ללא כותרת, שנקר בברלין

“אנטי שפע 9”, סדרת מצבים קדם-תיאטרליים, תמונע, תל-אביב
יום שישי, 24.4.15, ב-13:00
“אנטי שפע” היא פעולה קדם-תיאטרלית המסרבת להיכנע לתכתיבי השפע המדומה ולהציגו במערומיו. ב”אנטי שפע 9″ כל הדרכים יובילו לדד-אנד. ענת בצר תציג וידאו-ארט, ישראל ברייט ישיר שיר לאמא, מודי בר-און ישיר בעברית ג’ים מוריסון וסאני אפטרנון של הקינקס, קובי מידן עם שירים בתרגומו, אסף תלמודי ינגן באקורדיון קטעים בלקניים, הגר רוה תשיר “אוהב אני להלך לבדי”, חגי ליניק יספר איך התהפנט וכיצד התעורר, עודד מנדה-לוי יבוא עם ספרו החדש “מיליון פחות אחת”. עורך: חגי ליניק. מוזיקה: עובד אפרת; תופים: עומרי אפרת; בס, ענת פיירסטון. משך המופע כ-70 דקות ומשך כל קטע כ-8 דקות. כניסה: 55–45 שקל במכירה מוקדמת. תיאטרון תמונע, רח’ שונצינו 8, תל-אביב. להזמנות: 03-5611211.

דימוי מתוך עבודה של ענת בצר, “אנטי שפע 9”, תמונע, תל-אביב

“D3 בעיבוד טקסטיל”, הגלריה במרכז האקדמי ויצו חיפה
פתיחה: 20.4.15. נעילה: 22.5.15
אוצרת: ענת גטניו
משתתפים: אורי אפרת (חבלי כותנה מעובדים), איילת יונטף (בד משי פראי בעיבוד תלת-ממדי), אירית דולמן (המפיקה את צבעיה מעלים, שורשים, קליפות עצים ופרחים), ישעיהו איש-גבאי (עבודות משנות ה-90 שבכולן דסקית העשויה שכבות של בד מצעים ישן), כפיר שבת (חשיפת בדי כותנה לתהליכי קורוזיה ויצירת צורות פיסוליות מהן), לילך שפיר (מבצעת בבד מניפולציות המקבעות בו צורניות תלת-ממדית בטכניקה יפנית-מסורתית), מיקה בר (טקסטילים תלת-ממדיים המתאפיינים בקיפול ושבירה הנגזרים מן הדימוי המודפס), ועוד.
שיח בנושא “תהליכי יצירה בעיבוד טקסטיל” יתקיים ביום חמישי, 7.5.15, בשעות 11.30–09.00, בהשתתפות המעצבים המציגים בתערוכה.
המרכז האקדמי ויצו חיפה, רח’ הגנים 21, המושבה הגרמנית, חיפה. טל’ 04-8562555. א’–ה’, 10:00–18:00, ו’, 10:00–14:00.

אורי_אפרת, “צורות חיים”, מתוך התערוכה “D3 בעיבוד טקסטיל”, ויצו חיפה

אַגְרֵף צִפּוֹר אַחַת
בַּיָּד.
חוּשׁ אֶת עַצְמוֹתֶיהָ
מִתְרַסְּקוֹת מִתַּחַת לַפְּלוּמָה
אֶת הַלַּשְׁלֶשֶׁת הַנּוֹזֶלֶת עַל קַו הַחַיִּים שֶׁלְּךָ
אֶת חֲמִימוּת הַדָּם הַמַקּוֹרִי, הַשָּׁחֹר
וְאַל תִּשְׁכַּח –
תָּמִיד יֶהֱמוּ לְךָ (רַק לְךָ)
עוֹד שְׁתַּיִם עַל הָעֵץ.

אירית דולמן, מתוך התערוכה “D3 בעיבוד טקסטיל”, ויצו חיפה

“מקלות ואבנים”, דפנה אלון, גלריה קפריס, תל-אביב
פתיחה: חמישי, 30.4.15, ב-19:30
אוצרת: אלכסנדרה לוין
תערוכת היחיד השנייה של האמנית דפנה אלון. בתערוכה הראשונה, שנקראה “Dream”, יצרה אלון דמויות של חיות וציורים פראיים כדמויות בודדות. בתערוכה זו הופכות הדמויות של אלון “לשבט”. אלון מציירת על קרטון לא מועבד. בסיום תהליך היצירה היא מצפה את הקרטון בשכבת לקה מבריקה ש”נועלת” את כל שכבות הציור. במרבית עבודותיה של אלון נעשה שימוש בעצים ישנים. דפנה אלון, בוגרת שנקר, הציגה והשתתפה בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות בארץ ובחו”ל. נעילה: 22.5.15.
גלריה קפריס, רח’ פרישמן 42, תל-אביב. טל’ 077-5362430. א’–ה’, 11.00–15.00, ו’, 10.30–14.30.

דפנה אלון, מתוך התערוכה “מקלות ואבנים”, גלריה קפריס, תל-אביב

שִׁירִי לַנַּחַל, פַּיְּסִי אֶת הָאֶבֶן, קְרוֹנוֹת צַעֲצוּעַ צוֹנְחִים בָּעִקּוּל.
הַבִּיטִי, אֲנִי מִתְגַּלְגֶּלֶת בָּאָחוּ, מָתוּן הַמִּדְרוֹן וּלְסוֹף גּוּף חָלוּל.
הָנִיחִי לַנַּחַל, יַשְּׁנִי אֶת הָאֶבֶן, בַּכִּיס שֶׁל וִירְגִ’ינְיָה גַּלְגַּל וְשִׁנַּיִם.
הַבִּיטִי, אֲנִי מִתְגַּלְגֶּלֶת בָּאָחוּ, מָתוּן הַמִּדְרוֹן וְלַסּוּף יֵשׁ עֵינַיִם.

דפנה אלון, מתוך התערוכה “מקלות ואבנים”, גלריה קפריס, תל-אביב

הַבּוּלֶץ טָבוּעַ בֶּחָצֵר. לֹא עָבַר שָׁם אָדָם.
הֶחָצֵר נְקִיָּה נְקִיָּה. יוֹנֵי בָּר לֹא מָצְאוּ, וְאֵין אָדָם לְדַבֵּר.
אֵין יֶרֶק פּוֹרֵץ מִן הָאֲדָמָה
וְאוֹמֵר: “אֲנִי זוֹכֵר אֶת הָאִילָן”.

אֲנִי פּוֹנֶה רֶגַע וְחוֹזֵר,
וְהִנֵּה הַשִּׂיחָה הַזֹּאת נֶעֶלְמָה
וְאֵינֶנָּהּ, כְּאִלּוּ מֵעוֹלָם
לֹא.

חָס וְשָׁלוֹם. אֵינֶנִּי רוֹאֶה כָּאן
מָשָׁל. עֵץ זֶה לֹא עַם. עֵץ זֶה לֹא אָדָם.
עֵץ זֶה לֹא דָּם.
עֵץ זֶה לֹא זֶה וְלֹא זֶה. וְהֶחָצֵר נְקִיָּה.

(אבות ישורון, “עץ זה לא”)