לילה, בפאב אנשים מעטים. בשולחן אשה מבוגרת למראה, עם פוני גזוז של תינוקות, מספרת לשלוש נשים משהו בלחש, בחיוך מאומץ. עוד מעט תקבל צנצנת משומשת מלאה באיזה קרם לבן שזיקוק מרצד עליו והמלצרית תשיר בקול עייף, הפי בירסדיי.
פאטמה שנאן-דרע, “רצף מרחבי אחד”
אוצרת: כרמית בלומנזון
עבודותיה של שנאן-דרע מעוררות שאלות אישיות, חברתיות ופוליטיות על ניגודים וזהות ועל החיפוש אחר המוּכר, הידוע והבטוח.
בתמונה: פאטמה שנאן-דרע, “בית 3”, שמן על בד, 120X180 ס”מ, 2014. צילום: ליאת אלבלינג
“מרחב מקום”, ארבע תערוכות יחיד בגלריה לאמנות אום-אלפחם
פתיחה: שבת, 24.1.15, ב-13:00
נעילה: 19.4.15
מציגים: פאטמה שנאן-דרע, נידאל גאברין, כרים אבו-שקרה וסמאח שחאדה. לצד התערוכות תוצג עבודת הווידיאו “Beyond The Wall” של האמנית ראידה אדון, שנרכשה לאוסף הגלריה, וכן תערוכת יחיד של זאפר שורבגני, אמן מקומי מאום-אלפחם, שעבודתו טרם זכתה לחשיפה. אוצר: אנטואן שלחט. ביום הפתיחה תוצע הסעה מתל-אביב וחזרה בעלות של 50 שקל לאדם בתיאום מראש: ruth@ummelfahemgallery.org. טלפון לבירורים: 04-6315257. ראשון עד חמישי, 09:00–16:00; שבת, 09:00–16:00. כל תערוכה מלווה בקטלוג.
סמאח שחאדה, “מבוקשת”
אוצר: פריד אבו-שקרה
ציוריה של שחאדה מציעים אמירה חזותית העולה מהקשרים המסועפים בין המקום הפנימי לבין הרישום המתעד, הקפוא והמחייב.
בתמונה: סמאח שחאדה, “כוסות”, עיפרון על נייר, קרטון וסיכות צילום, 7.5X8.5 ס”מ. 2014. צילום: יגאל פרדו
בשולחן אחר חוזר איש צעיר, בקול רם מאוד, אבל טבעי, זה הקול שלו, ואומר, היא הפרזנטורית שלהם, זכותם לא לרצות להיות משויכים לשמאל. חבריו לשולחן מדברים ביניהם בשקט. בזו אחר זו מזדחלות בכביש מוניות, חונות זו אחר זו בשיירה, הנהגים מתגודדים, מציתים זה לזה סיגריות.
נידאל גאברין, “מתפרק”
אוצר: פריד אבו-שקרה
ציוריו ופסליו של גאברין נעים בין אימפרסיוניזם רופף לבין גופים חולניים שהאמן משוחח עליהם, מציג אותם לדיון ומזדהה עם סבלם.
בתמונה: נידאל גאברין, “לפנות ערב על הבתים של תל-אביב”, שמן על בד, 2010. צילום: יגאל פרדו
כל רחש מהכביש הראשי נשמע לי כמו תחילתה של אזעקה. אני תוהה מה זה מרחב מוגן, לא ראיתי עדיין כזה. הספסל שאני יושבת עליו רעוע. השולחן גם. כוס הבירה מחליקה שוב ושוב לקצה.
-
כרים אבו-שקרה, “אחדות האדם, הטבע והחיה”
אוצר: אחמד כנעאן
אבו-שקרה מציג סצינות שכוללות שילוב מיוחד בין שלושת המרכיבים: שיחי הצבר, הציפורים, הדגים ובעלי החיים משמשים בציורים מעין ביטוי אוטוביוגרפי של האמן.
בתמונה: כרים אבו-שקרה, “עם שלא ימות, עזה”, 2014, שמן על בד. צילום: יגאל פרדו
לאשה שמולי יש מה שקוראים יופי שביר. מתחת לעינה הימנית פועם וריד כחלחל. הפנים שלה דקות, חיוורות, גופה נבלע מתחת לשמלה שחורה רפויה. כשהיא קמה אני מבחינה באיזו התעבות בקו הגב התחתון. היא צועדת לשירותים של הפאב ולגופה נטייה קלה ימינה. היא נושאת את צווארה במאמץ, מחייכת לכל עבר, כולם ידידיה. כשתשוב יתלווה אליה המלצר. הוא ידבר ארוכות על סרטו האחרון של חבר משותף שלהם, אין דברים כאלה, כל סרט שלו מאסטרפיס, ואז הוא עושה עוד אחד, מור פרפקטו, אין דברים כאלה, כעסנו מאוד כשלא זכה.
נוגה שטיינר, “שנטל”, 2010, מתוך הסדרה “ואגן-בורג”, המרכז האקדמי ויצו חיפה
תערוכה כפולה לצלמת נוגה שטיינר בגלריות של המרכז האקדמי ויצו חיפה
פתיחה (ללא אירוע): 29.1.15
בגלריה המרכזית תציג שטיינר, בוגרת המחלקה לצילום ומדיה, את הסדרה “ואגן-בורג”, שצולמה באתרי קרוואנים ברחבי ברלין, שבהם מתגוררות משפחות המנהלות חיי שיתוף. בגלריה על-שם מורל דרפלר תציג שטיינר מבחר עבודות מתוך הסדרה “תאומים – מוסר כפול”, שמרביתה צולמה בכפר קנדידו גודווי בברזיל, המפורסם בשיעור הגבוה ביותר של תאומים הנולדים בו. אוצרת: דניאלה טלמור. רח’ הגנים 21, חיפה. ראשון עד חמישי, 10:00–18:00.
נוגה שטיינר, “רוברטו ואנאטו”, 2010, מתוך הסדרה “תאומים – מוסר כפול”, המרכז האקדמי ויצו חיפה
אני מחפשת מקום, הרי תמיד יש מקום, ואין, רק בסוף אני מבינה שבגלל השמים אין מקום, אני מקשיבה להם ובולשת אחרי רקטות, מפוצצת בעיני רוחי בניין נטוש אחרי בניין נטוש. אלה הרסיסים שמסוכנים, היא אומרת ועוקבת אחרי מבטי.
כתבו לנו: yayinzol@gmail.com
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
