לא רק יין זול, 12.6.14. טור פרידה ומניפסט

אמנות אינה דבר מסובך, אינה דבר שיש לפתור ואינה דבר שיש לפרש. אמנות היא דבר שיש להמציא, לחשוב, לעשות. הדבר היחיד שלא ניתן להימלט ממנו כשעוסקים באמנות הוא המדיום. אני כותבת עכשיו וזה הוא טקסט. המדיום מסכים לשאת את רעיונותי כגוף הנושא אותי לעבר מותי. בשונה מהגוף, לחומר יש זמן חיים אחר. יש לו הפוטנציאל לשאת את התותבות הבוהקות שנוצרו במהלך שנות יצירה הלאה, לפרק חיים נוסף. שנים אחרי שהעצמות ינוחו באדמה.

האמנות היא מקום מפגש של האנושות עם האינסוף. צבעים וצורות נחבטים בקרנית העין, מרקמים וריחות עוטפים את הגוף ונטמעים בו. הכל מעורר תשוקה ולהט. לא מעניין לפרש. מעניין לחוות, מעניין להבין. הבנת אמנות אינה מתרחשת רק בשפה. היא מתרחשת גם ובעיקר בלא ידוע. זהו מקום שמלים נוטות להיכשל בו (אלא אם כן נכתבו על-ידי רב-אמן/ית שאילפ/ה אותן משך שנים). מלים כתובות רומסות תחתיהן יצירות אמנות. עולם האמנות רווי מלים מסובכות, לא משום שיש בהן צורך אמיתי; הן חיילים בתפקיד, קוד כניסה למסיבה אקסקלוסיבית. הן מגינות וצופנות את מרחב עולמן: רצפת הגלריות והמוזיאונים.

לרוב, כאשר נחשפים ליצירת אמנות חדשה, הדבר מעלה מחשבות, רגשות וזכרונות. “זה מזכיר לי”, “אני מרגישה ש…”. מרכיבים אלה, שכלואים בתוך מוחי ומוחותיהם של כל בני-האנוש, הם החומרים המיידיים שיש כדי להבין ולתקשר את ההבנה שלנו זה עם זה. כל אחד, ללא הבדל רמת משכל, יכול ומסוגל להבין אמנות בדרכו שלו, לפי יכולתו, ואינו זקוק למבקר שיתווך עבורו משמעויות נסתרות ויגרום לו להרגיש בור.

יצירת אמנות, מרגע שהושלמה, שייכת לכולם. היא בעלת תפקיד. יש ביכולתה לשקף ולנבא תהליכים חברתיים ותרבותיים ולהפוך אותנו, הקהל, למשתתפים פעילים ולא מבקרים מלמעלה. הדבר הפשוט הוא לבקר, לחלץ משמעויות, לערבב את המרכיבים הקיימים כבר ממילא ולעשות בהם שימוש שונה. האתגר הוא ליצור שדה משמעות חדש. ליצור טקסט שיתאים למידות יצירת האמנות, חלילה שלא יקרה ההפך. אסור ליצירת האמנות לנסות להתאים עצמה למידות טקסט מקובל. השפה צריכה להיות קשובה. אנחנו צריכים ללמוד להקשיב. האמנות צריכה עומק. יש לה כוח מרפא, וכדי שיהיה אפקטיבי, אנחנו חייבים לשחרר אותה.
*
זהו טור פרידה שלי. אני רוצה להודות לכל קוראי. תודה על הקריאה ועל ההקשבה. לעורכי יונתן אמיר, רונן אידלמן ורחל פרץ – תודה.
הקשיבו למה שקרטיס מייפילד אומר:

***

ולהלן התערוכות: הערב

מרב סבירסקי, “שישה סיבובים לדקה”

מרב סבירסקי, סטילס מהווידיאו “שישה סיבובים לדקה”

“שישה סיבובים לדקה”
חמישי, 12.6.14, ב-20:00
גלריה קו 16
שדרות ששת-הימים 6, תל-אביב

***

נדב עשור, “מלאכים”
תופעת הסלפיז מתרחבת. אפשר לרכוש מזל”ט ולצלם סלפי כשהמזל”ט טס הרחק לשמים וידינו אוחזות בשלט. יש באימוץ כלי לוחמה לשימוש ביתי כניעה לעול המלחמות. דרך לנסות לשלוט במרחב למרות ההכרה בעובדה שאנחנו קטנים והמערכות עצומות. בתערוכה “מלאכים” מפנה נדב עשור מבט אל היחיד הניצב מול הטבע והמכונה. מבט רחב ופיוטי.

נדב עשור, 2014, “Lessons on Leaving Tour Body”

נדב עשור, Lessons on leaving your body .2014

“מלאכים”
חמישי, 12.6.14, ב-20:00
גלריה ג’ולי מ.
רח’ בצלאל יפה 10, תל-אביב

***

שיח גלריה והשקת קטלוג התערוכה “צאלים” של אבי סבח
שבת, 14.6.14, ב-12:00
סדנאות האמנים
רח’ קלישר 5, תל-אביב

תערוכות רצות:

תערוכת בוגרות/ים בצלאל MFA

אריאלה פלוטקין, “קשתים”

נמרוד גרשוני, “Shinobi”

אלון אנדורן

התרחשות בתערוכה:

“Vocal Visions Drone Night”, כרמל מיכאלי

כרמל מיכאלי, “The New Classic”

שחף אוסטפלד, סולן להקת Viscera Trail, ידגים את הגרסה שלו לשירה גרונית טיבטית, ואילה פוקס, זמרת בסגנון Dhrupad ההודי, תשיר בליווי טנפורה. הציבור מוזמן להשתתף בטקס שירת טונים משותפים.
שבת, 14.6.14, ב-21:00
רח’ אבולעפיה 16, תל-אביב
נעילה: 21.6.14, ב-22:00
אמנים מציגים: שגיא אזולאי, חניתה אילן, אלון אנדורן, אייל אסולין, מעין אפורי, יעל בן-שלום, אתל גוטמן, חגית גניני, נמרוד גרשוני, ארקדיוש טומלקה, נטע שירה-כהן, מתן מיטווך, כרמל מיכאלי, רובא סלאמה, דניאל פישר, אריאלה פלוטקין, איריס פשדצקי, אלון קדם, תומר רוזנטל, אריאל רייכמן, ליהי תורג’מן
אוצרים: מיכל הלפמן, רפאל זגורי-אורלי, גלעד רטמן
רח’ סלמה 60, תל-אביב

***

תמיר שר, “Feel Me“
מתוך הטקסט היפה “פה-רח” שכתב עודד וולקשטיין על התערוכה:
“בעבודותיו של תמיר שר, הנשגב הטכנולוגי גוהר על גופיהם של הניצבים המותשים שהעניקו אלף פנים לאלמוניותו הספקטקולרית ומטיל בהם מום – מסחרר את הטראומה במעגליה של חזרה אנכרוניסטית (התקליט המסתובב ועליו הציור ‘אונס בנותיו של לוציפוס’), אבל לא פחות מכך, בתמונת-התשליל, עוצר את החזרה ומפיק ממנה את זכר הטראומה שטרם התרחשה (העתיד הוא משכנו היחיד של ההווה הממשי: עוד רגע מהלכו של התקליט ייעצר, אנחנו נזכרים): הפה-צע שמסביבו, בשוליו המתרחבים, עוד יצמיח גוף. הפה העקור מנץ בתצלום כאסטרונאוט שניתק מחללית האם שלו. אבל הדימויים בתצלומיו של שר הם אסטרונאוטים שנעקרו מן החלל עצמו. בתנאים אלה, אין להם ברירה אלא לחזור עליו, לדמות אותו; להיעשות למשל למה שאבד להם”.

תמיר שר

“Feel Me“
התערוכה נפתחה
גלריה Z I Z
רח’ שביל המרץ 6, תל-אביב

***

טליה רז וגליה פסטרנק, “איך להימנע מטעויות”
התערוכה היפה שנפתחה זה מכבר מציעה אופן פעולה ליצירת תערוכה זוגית. במפגשים המשותפים לקראת התערוכה קבעו האמניות (בכל מפגש מישהי אחרת) תרגיל ציורי שנובע מתוך העניין שלהן בציור. התערוכה מלאה חוש הומור ונסיוניות הנובעת מתוך הבנה מעמיקה של המדיום שהן עסוקות בו.