מוחמד סבאענה, קריקטוריסט העיתון הפלסטיני “אל-חיאת אל-ג’דידה”, נעצר על ידי צה”ל ב-16 בפברואר בעת שובו מירדן. הצבא לא מסר מדוע נעצר, אולם נראה שהסיבה היא קריקטורות שפרסם המביעות תמיכה בשביתת האסירים הפלסטינים בבתי הכלא הישראלים. ב-18 בפברואר האריך בית משפט צבאי את מעצרו בתשעה ימים נוספים “לצורך השלמת החקירה”, וב-28 בפברואר האריכו את המעצר בשנית.
* עדכון 15.4: סבאענה נידון לחמישה חודשי מאסר וקנס בסך 10,000 ש”ח בגין “יצירת קשר עם ארגונים עויינים”.
מוחמד סבאענה נמצא כעת בכלא ללא מידע על ההאשמות המיוחסות לו, מבלי שיותר לו לפגוש איש, לרבות עורך דין. הן המעצר והן הפרת זכויות העציר השיטתית נעשים במסגרת נסיון שירותי הביטחון הישראלים לרסק את מאבק השחרור הפלסטיני בכלל ומאבק האסירים שובתי הרעב בפרט, באמצעות מעצר עיתונאים, אינטלקטואלים, אנשי ציבור וקובעי דעת קהל פלסטינים.
אנו, אמנים ואמניות אזרחי/ות ישראל, קוראים/ות לשחרר את מוחמד סבאענה. ציורי המציאות שיצר אינם פשע – המציאות היא הפשע והפושעים הם אלו שייצרו אותה. כמו כן אנו קוראים/ות לשחרר את כל העצירים המינהליים, או להגיש נגדם כתבי אישום ולקיים משפט צדק.
רבים מאיתנו חתמו על עצומות, השתתפו בהפגנות והפיצו מידע חשוב בתקשורת וברחבי הרשת. כדי שמכתב זה לא יהיה עוד מסמך מלא שמות וחתימות אנו חותמים/ות בסולידריות באמצעות אמנותנו.
התערוכה נערכת ביוזמת כתבי העת “ערב רב” ו”החדש והרע” וקבוצת “גרילה תרבות“.
מעוניינים/ות להצטרף למחאה? שלחו שם ויצירה (דימוי, שיר, קישור לעבודת וידיאו וכיו”ב) לכתובת:
לטקטס בערבית | יצירות של מוחמד סבענה
דימוי:
- יעלה אורן זלאייט
- גלה ויצמן – “מערה”
- הגר מיטלפונקט – “רישום וציפור מתה”
- ליאור מיצי אורסיני יעיש – דיוקן אינסטגרם (על רקע ילדים בלי סמארטפון)
- רפרם חדד – “שחמט”
- הדסה סטולר – ” אטום”
- לי לוריאן – “עזה 2012”
- “Letrascape” – נאסר נאווג’ה
- עדית נתן – מחסומופולי
- נטע עמיר – “insideout”
- רותם מקרית גת – אמנות מפגרת
- אפרת קדם – “Relief”
- אורלי דביר – “עוזי”
- איילת אנה אפל – הבשורה
- יהודה סווד – “חברון”
- דבורה מורג – “נפילה”
- אנאבל שמר
- אייל מולצ’נסקי – מעצר
- לירן פישר “they always have their reasons”
- נטלי לוין – “מתנגד”
- רותם ריטוב – “טנק”
- עמיר רוזנברג – “ללא כותרת”
- אריג’ זידאן
- אלה בן עמי – נוף ישראלי עם גדר
- אלעד לרום – “SHOT AT”
- רונן אידלמן – “מג”ב בווימאר”
- להלי פרילינג -, ללא שם”
- יגאל סרנה
- אורי פינר – “ללא כותרת”
- שירלי קניון – 29.04.2012
- נאוה הראל שושני – “ללא כותרת”
- ג’ינה בן דוד – מתוך מיצג לשחרור גלעד שליט
- גיל גורן
- חן שפירא – “ישראלי”
- איליה פוקס – כתם שחור
- ניר הראל – “צרור”
- חיים גל און – “the shooter”
- שי יחזקאלי
- ורדית גולדנר
- יובל כספי
- מורן אביב – “מפת זיכרון”
- אבי כץ – “Gag Flag”
- אילת – “”ללא כותרת / פחם
- דפנה קפלן – “בית לחם”
- יונתן אמיר
- איציק רנרט
- נעמי גרשטיין – “המוזות”
- מיקי קרצמן – מחנה פליטים 2000
- מיש – “הצבר הירוק”
- חוה ראוכר – “דיוקן האמן כאיש עשיר”
- תמר הירשפלד – “על הכייפאר ומרחבא”
- מירי פליישר
- אפי ואמיר – Self Portrait as an Israeli Couple
- אילה טל – So
- ליאור אופיר
- ציפה קמפינסקי – ” ללא כותרת”
- לבון אמיר – “הוצאה להורג”
- יוחאי אברהמי – “בחושך”
- ציקי אייזנברג – “דגל שחור”
- טל כהן בכור
- טל רוזן אליעזר – “מאמץ”
- טמיר ליכטנברג – “untitled”
- מיקי הראל – מתוך הסדרה “גן של ורדים”
- דוד אברבוך – “DIFII”
- טופי סטולר – “סדר במגירה”
- גיא רז
- עירא שליט – bibitank
- מורן ברק
- נועה כץ – “אצבעות”
- מיכל בראור – “Backfill”
רשימת האמנים גדלה והתערוכה מתעדכנת מדי יום.
וידאו:
אריאלה אזולאי – “אני יכול להדגים לך”
גיל מועלם דורון – “איסוף”
גולי זילברשטיין – “Disturbdance”
טקסט:
יעל ברדה
בעז יניב – קישוט
הַפְסֵק לִהְיוֹת עָצוּר
וְהִתְמַסֵּר לָרוּחַ
זֶה שָׁבוּעוֹת שֶׁאוֹר הַיּוֹם בַּחוּץ אֵינוֹ חָדֵל.
מִמָּה אַתָּה מֻטְרָד?
אַתָּה חָפְשִׁי לָלֶכֶת,
אֵין אִישׁ אוֹ תְּרִיס עוֹמֵד בְּדַרְכְּךָ.
בְּטַח בְּחַלּוֹנְךָ וְגַם בָּרוּחַ,
וּבְכָל זֹאת בְּגוּף שְׁלִישִׁי לִכְתֹּב אֶת עַצְמְךָ
בְּאֶמְצַע לַיְלָה לְלֹא שֵׁנָה,
לִכְתֹּב כָּךְ עַל הָרוּחַ?
וְעוֹד לִפְתֹּחַ בַּמִּלָּה עָצוּר
כְּשֶׁכּוֹס הַקָּפֶה שֶׁלְּךָ עוֹדָהּ חַמָּה,
וּבְמֶרְחָק קָטָן מִנְּסִיעָה
קוֹטְפִים עַכְשָׁו אָדָם מִמִּטָּתוֹ כְּמוֹ פֶּרַח,
וְקוֹשְׁרִים לִשְׂעָרְךָ.
ברטולד ברכט / כתובת בלתי מנוצחת
תרגם מרדכי אבי-שאול | מתוך מבחר שירים, ספרית פועלים 1986
בעת מלחמת העולם
בתא אחד שבבית-הסוהר האיטלקי סן קרלו
שהיה מלא חיילים, שיכורים וגנבים,
שרט חייל סוציאליסט בעפרון על הקיר:
יחי לנין!
למעלה למעלה היה הכתב, בלתי נראה כמעט
בתא האפל-למחצה, אבל
האותיות – ענקיות.
משראו זאת הסוהרים שלחו צבע עם דלי
מלא סיד.
ובמִצבוע ארוך הוא טייח את הכתובת
האיומה.
אולם, מאחר שמשח את הסיד רק בעקבות הכתב,
כתוב היה עתה למעלה על קיר התא
באותיות סיד:
יחי לנין!
בא צבע אחר, צבע את הכל במִצבוע רחב
וכך נעלה הכתובת לכמה שעות, אבל
לפנות בוקר,
משיבש הסיד, חזרה ובלטה הכתובת:
יחי לנין!
אז שלחו הסוהרים בנאי שיתקיף את הכתובת
בשׂכין.
והוא גרד אות אחת אות, עבד
שעה שלמה,
וכשגמר הייתה הכתובת כתובה למעלה, בלא צבע,
אבל חקוקה עמוק בחומה, הכתובת הבלתי-מנוצחת:
יחי לנין!
עכשיו, הסירו את החומה! אמר החייל.
———-
חצי דמעה מדימונה | מתי שמואלוף
לאלפי האסירים הפלסטינים הכלואים בעצב מנהלי
שָׁמַעְתִּי פִּיצוּץ גָּדוֹל הוֹפֵךְ
לִצְלִילִים אִטִּיִּים וַאֲרֻכִּים עֵת
נוֹלְדָה נְשִׁימַת הַמְּיֹאָשׁ.
לַמֶּרְחָבִים לֹא בָּחַרְתִּי גְּבוּלוֹת
לָרְחוֹבוֹת לֹא בָּחַרְתִּי שֵׁם
בּוֹר בָּחַרְתִּי, נֶעֱמַדְתִּי
בּוֹ
מתוך “למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים” (הוצאת נהר ספרים, 2010)
———-
תהל פרוש / מירקל שמירקל
יצאתי מהכלוב לכלוב.
סורגי מלח, סורגי מלח לבנים על עורי
והסימן שאינם וישנם מהבהב אדום וסמוק,
הדף הלם נשברת עצם לב,
שערות שחורות פוארות שמים אש,
עצב מר סותם לי את הגרון
מצווצח מירקלה שמירקלה
הצילו. דחוסה בעטיני פרה
אפשר לחלוב אותי
מי גן עדן ומי ביוב
דבש ניגר וחלב חם,
וכל זה נוגע בי
זורם במורד הגב נכנס
לתוך מה שסיפרתי לעצמי
ומה שידעתי ומה שראיתי עובר בחלומות
כל זה מלכלך אותי
בציפייה איטית ובסיבוך נשימה.
*
בימים הכי אפלים
אני סומכת על טוב ליבם של זרים
אחד אחרי השני
אפילו בימים האפלים
משהו נוצץ כל כך בחשיכה
תמרור זוהר.
————-
סילאן דלאל / ציפור
[ולכתוב ברשימה אחת את כל הדברים שיש לנסות, שיש לשבור, שיש ואסור להשלים עמם, אני קמה מהכסא וצועדת לכיוון החלון, הוא לא נפתח בחוץ לא יורד גשם והשמש לא זורחת ואינני יודעת לעוף]
————
עבודות שנשלחו אלינו מפורום הנוער שארק, פלסטין:











































































































אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה


שאפו! רעיון נהדר, לא שזה ישנה משהו לשלטון אבל כל הכבוד.
אסתי סגל
| |[…] http://erev-rav.com/archives/22527 […]
אנשי הכפר
| |עדכון מצבו: http://blog.cartoonmovement.com/2013/04/mohammad-sabaaneh-sentenced-to-5-months-in-prison.html
למי שיש מידע נוסף, בבקשה שתפו.
גולי
| |[…] che, in segno di solidarietà con Sabanah, hanno pubblicato alcune loro opere sul magazine on line Erev Rav, realizzando una sorta di mostra virtuale. Secondo il gruppo, guidato da Rafram Haddad, le vere […]
L’arte della solidarietà | Mediterranea
| |