שי איגנץ

  • אחד צופה ואחד נצפה

    “עבודות הוידאו של שי איגנץ מאפשרות הרבה יותר מהצצה למתרחש בין אמן ומודל, בעיקר משום שהן מציעות להתבונן במודל כשותף אקטיבי, לא כאובייקט אלא כסובייקט”. דליה מנור על התערוכה של שי איגנץ במשכן לאמנים בהרצליה

  • ספירת מלאי 2

    “חשבתי על מלות הסיום של השיר על דלת העץ: ‘שמי אינו עליסה וזאת אינה ארץ הפלאות’, עד כמה הן מתאימות לכך שהבית הנטוש והיפה הזה יהפוך במהרה לבניין יוקרה, כחלק מאותו מערך כלכלי שאינו עוצר ואינו מתעכב על הדקויות שמרכיבות אותו”. ענת ברזילי ויהונתן משעל משוטטים בגלריות של תל-אביב–יפו.

  • פלישה בהסכמה

    בתערוכתו “מר לרי” מציג שי איגנץ מהלך תרבותי רחב יותר מאשר מעשה צילום הפורטרט על רקע עיצוב תקופתי והיסטורי גרידא.

  • סלון סתם

    בהפוך על הפוך, ניתן היה לקרוא את התערוכה הקבוצתית “סלון” המוצגת בביתן הלנה רובינשטיין כביקורת על מצבו של הצילום בימינו – על הרוויה שבו ועל פעילותו תחת מטריית תיאוריות ביקורתיות היכולות להציע קריאה חדשה המרחיבה את נקודות המבט מחד, או להפוך לסד מנייריסטי וכובל הפועל במסגרת משוואה שמשתניה ידועים מראש מאידך גיסא. אולם על מנת […]

אלפי מנויים ומנויות כבר מקבלים את הניוזלטר שלנו
ישירות למייל, בכל שבוע
רוצים לגלות את כל מה שחדש ב
״ערב רב״
ולדעת על אירועי ואמנות ותרבות נבחרים
לפני כולם
?