עידו כהן

  • המלצת השבוע: “רוח קדים”

    ״העצורים ברישומיו של מזרחי ממשיכים לשאת על ראשם את אותם הכדים גם מאה שנים לאחר ציוריהם של אבל פן ונחום גוטמן, אך הפעם הכד הוא אמצעי השפלה שהפוך על ראשם: ממערכת יחסי המשיכה-דחייה הקולוניאלית נותרה הדחייה בלבד״. עידו כהן על “רוח קדים” של ליאב מזרחי בבית בנימיני לקרמיקה עכשווית

  • המלצת השבוע: להעיר את הדוב

    ״התערוכה מחדשת בכך שהיא חושפת עבודות רבות הנעשות בדמותה – עבודות (אמנות?) פוליטיות עם אג’נדה כזו או אחרת, שמבקשות לזעזע וככל הנראה לקרוא את הצופים לפעולה נגד עוולות כאלו ואחרות, כמה שהן באמת: טפילים התופסים את מיטב חללי התצוגה המוזיאליים״, עידו כהן על התערוכה ״הדוב הנרגן״ במוזיאון תל אביב

  • בחזרה לעתיד בעמק חפר

    עידו כהן מתעכב על שתי עבודות בתערוכה “ארכיאולוגיה עכשיו” בגלריה זוזו, עמק חפר – “האחר” המתסכלת של יוסף משיח ו”בהרף עין” המרהיבה של נעמה ברתיני-שביט – ומזמין למה שמסתמן כאחד מחללי האמנות המשובחים והמסקרנים שנראו כאן

  • המלצת השבוע: “אנו מכריזים בזאת”, מוזיאון בת-ים

    “אלכסנדר מנדלביץ’ מתמחה בזיקוק הרגע המעצבן שכולנו חווים מדי יום, הרגע האלים שבו האוטובוס בורח ברגע האחרון, מזון רטוב נשפך לרצפה המטונפת או כשהזרת נתקעת בקצה הספה. כשמגרד לנו. כשעקום לנו”. עידו כהן ממליץ על הפייבוריט שלו בין עבודות חתני וכלות פרסי משרד התרבות

  • המלצת השבוע: “מלכודת תנועה”

    “התערוכה כוללת רישומי פחם על נייר של סמאח שחאדה ושני ציורים ומיצב פיסולי של מיכאל חלאק. התנועה שבכותרת התערוכה מרמזת לשינויים באופני הפעולה של השניים לעומת אלה שנקטו עד היום”. עידו כהן מתפעל מהתערוכה הזוגית בגלריה אידריס, תל-אביב, שנסגרת השבוע

  • מחשבות על צילום (אחד)

    “התחושה העולה מקריאת הפרשנויות שהוצעו עד כה היא כזו ה’נועלת’ את המשמעות של היצירה בתוך ההקשר הפוליטי-מגדרי של מאבק ודיכוי, בלי לבחון מסרים אחרים שעשויים למסור נוכחותה של אשקר במרחב הציבורי והתצלום נשוא דיוננו”. עידו כהן מתבונן מחדש בדיוקנה העצמי של אניסה אשקר, “החירות מובילה את העם”

  • המלצת השבוע: “אני הסתכלתי עלייך כשאת הסתכלת עלי”, גלריה אלפרד

    “תערוכות שעוסקות במלאכותי, בחומרי ובמופשט הן תמיד מוקד משיכה וגירוי עבורי. התוצאה מרהיבה ומעניינת. הרכיבים הצורניים המכוננים את הסקיצות פורצים מהן וממלאים את חללי הגלריה השונים באופנים בלתי צפויים”. עידו כהן הציץ ונפעם

  • הטירוף נותר פלסטי

    הכוריאוגרפיה של עידו כהן מבקשת לעסוק בשיגעון כפי שהבינו הפילוסוף מישל פוקו, אך מהיצירה לא ניתן להבין מה חושב כהן על שיגעון ולא מה חשב על כך פוקו, אלא רק שכהן קורא פוקו.

אלפי מנויים ומנויות כבר מקבלים את הניוזלטר שלנו
ישירות למייל, בכל שבוע
רוצים לגלות את כל מה שחדש ב
״ערב רב״
ולדעת על אירועי ואמנות ותרבות נבחרים
לפני כולם
?