יוענה גונן

  • אם תרצו, עכשיו בברזיל

    אם תרצו, עכשיו בברזיל

    לפני כחודש נסגרה בעיר פורטו-אלגרה תערוכת האמנות הקווירית הגדולה בהיסטוריה של ברזיל, בעקבות קמפיין ציבורי שהובילה “תנועת ברזיל החופשית”, שטענה כי התערוכה משתמשת בכספי ציבור כדי לקדם פדופיליה, זואופיליה, פורנוגרפיה וחילול קודש. נשמע מוכר?

  • המוזיאון שאיננו

    המוזיאון שאיננו

    “ב’קופסה במזוודה’ יוצר דושאן מוזיאון נטול קירות, ללא מיקום בטוח, חסר יצירות אמנות ‘אותנטיות’, משמע – מוזיאון עם אחיזה רופפת ביותר במוזיאוניוּת. הוא אינו מאושש את המוזיאון וגם אינו מחריב אותו; הוא מכפיף את הרעיון, את הכללים ואת המוסכמות התפעוליות של המוזיאון לסדרה של שאלות ולחצים”. מאמרה המכונן של אלנה פיליפוביץ’ בתרגומן של גליה יהב ויוענה גונן

  • ליקוט סמרטוטים

    ליקוט סמרטוטים

    ״השיירים מתעלים מעל שפע הפסולת והצרכנות של המאה ה-20 ומעל הנטיה הא-חומרית של אלה במאה ה-21. הם מייצגים עמידות והתנגדות, מסרבים להתמיין לקטגוריות של פסולת או של חוסר-תכלית ומפגינים קיום עצמאי״. קירסטי בל ממגזין ״פריז״ שואלת מדוע זכתה הבְּזוּת לתפוצה מחודשת באמנות

  • נערה לא חומרנית

    נערה לא חומרנית

    ״במינימליזם, הריק מעצים את התיאטרליות של המעט המוצג לפנינו והופך אותו לנוכחות בימתית בוערת, דחופה אפילו. בפעולה הרדיקלית קורה בדיוק ההיפך – מעט השאריות והעקבות הנוכחות בחלל מסמנות דווקא את כל מה שסולק ממנו״. יוענה גונן וגליה יהב מקדימות דברים לתרגום מאמרו של בוב ניקאס על האמנית לורי פארסונס.