גלריה גורדון

  • הנתיב שבו אנו משתוקקים

    הנתיב שבו אנו משתוקקים

    “על פי שם התערוכה, נתיבי התשוקה של יקותיאלי סוללים דרך בשדה מוקשים: שדה המוקשים שהוא הארץ הזו. יש כמה סדרות בתערוכה הזו וכמה עבודות בודדות, והמוטיב המרכזי קושר בין קווי גבול לסימני צלקת: יקותיאלי מציג במרכז החלל סדרת צילומי צלקות שנראות כמו קוים, ומהם מפתח את הרעיון”. ידידיה גזבר על תערוכתו של אדם יקותיאלי, “Desire Path Pushing Through a Minefield”

  •  תיאטרון הציור הגדול של מיכל נאמן

     תיאטרון הציור הגדול של מיכל נאמן

    “כך, בעוד קריאות איקונוגרפיות עשויות להטיל את הפרשן לתוך סחרחורת חסרת תוחלת, המחשבה על מושג הסנטום מאפשרת לבחון את העשייה של נאמן מכיוון אחר, שאינו תר אחרי מתן משמעויות לפרטים הציוריים השונים, אלא בוחן את ההמצאה הנאמנית הייחודית שבבסיסן. קריאה כזו מאפשרת לראות את האמנות שלה לא כמקטעים אלא כשלם אחד, גם אם מחולק לפרקים, ומגלה את היחס שבין התערוכה הנוכחית של נאמן ובין הטקסט הקפקאי שנמצא ביסודה, שאינו מבוסס על תוכן משותף אלא על מבנה דומה”. אפרת ביברמן על תערוכתה של מיכל נאמן “תיאטרון הטבע מאוקלהומה”

  • שדות קיץ, אדמה צרובה, רשתות וכתמים

    שדות קיץ, אדמה צרובה, רשתות וכתמים

    “כהן לוי עובדת מבחוץ פנימה, ממרחב האוויר בכיוון האדמה, ונעצרת, בסופו של דבר, לנוכח החלל הריק, בהיפוך מתעתע. המרחב המשתרע, הנייח, שהיא מייצרת בציוריה, רוחש זרימה פנימית ומהדהד רשתות סמויות מן העין”. טלי תמיר על ציורי השדות של מאיה כהן לוי: “שדות סוף הקיץ”, גלריה גורדון 2020, “גוף אדמה”, מוזיאון פתח תקווה, 2023.

  • אונטולוגיה באוריינטציית אובייקט

    אונטולוגיה באוריינטציית אובייקט

    ״כהן לוי מצליחה להלך מעדנות על הקו הדק בין שיכרון מחייה לשכרות ממיתה, בין התמזגות טרנסנדנטית מופלאה להיעלמות רכה אל האין. עיסוקה במיסטיקה האסלאמית מצוי גם כאן בקרקעית העבודות, פועם באורו הזורח ומפיץ זוהר מפעים”. קציעה אלון על ״טרילוגיית נדודי לילה״ של מאיה כהן לוי בגלריה גורדון

  • יחסי הדפס ופסיכואנליזה בעבודתה של לואיז בורז’ואה

    יחסי הדפס ופסיכואנליזה בעבודתה של לואיז בורז’ואה

    “כנגד כוחות הפירוק והכליה שמפעיל הטבע על גוף האדם ועל נפשו, גייסה בורז’ואה היגיון נגדי, החורג מן הפסיכואנליזה ושייך לאותו טבע עצמו, והציעה את דרך המלך – רגנרציה, חזרה נצחית יצירתית דרך האמנות”. על “ימים ורודים / ימים כחולים”, תערוכתה של לואיז בורז’ואה בגלריה גורדון, תל-אביב

  • הבולען צדק

    הבולען צדק

    “עמדתה של כהן-לוי לא רק שאינה ניהיליסטית, היא כמעט רליגיוזית. היא אומרת לנו: ‘הסימן מעיד על דבר שהיה ונעלם, או על דבר שעוד ישנו, ואנחנו רק לא רואים אותו: האדם ועולמו מפליאים אותי'”. מחשבה שנייה על עקבות וצללים ביצירתה של מאיה כהן-לוי.

  • לא רק יין זול, 1.5.14. גם קולות קוראים, סיפור בשני פרקים.

    לא רק יין זול, 1.5.14. גם קולות קוראים, סיפור בשני פרקים.

    כשהייתי בת שבע קיבלנו אחותי ואני מהורינו שני ספרים. אחד ורוד ואחד אפור. “היפות באגדות העולם”. “הקול” היה סיפור מורכב ואפל. שבתי וקראתי אותו פעם אחר פעם. מלבד הקריאה הראשונה לא קראתי בו עד סופו, אלא עד שמבטי היה נתקל בציור האשה הזו

  • בנייה מהרסת והריסה בונה

    בנייה מהרסת והריסה בונה

    “אפשר להצביע על מאפיינים משותפים רבים לשתי הציירות המעולות הללו: קודם כל, ציור מתוך התבוננות בטבע, ובאופן ספציפי, סביבה תימטית של בנייה: עבודות בנייה ופועלים בציורים של קלאפיש, חפירות התוואי לכביש 531 כנקודת המוצא לציורים של פוליאקין”.

  • לא רק יין זול, 17.4.14

    לא רק יין זול, 17.4.14

    כשאני חוזרת הביתה בזמן שהערב נושק ללילה, אני מוצאת פתק מונח על מקלדת המחשב וזה תוכנו: “אני משאיר מתנות קטנות על שולחן הכתיבה שלך, פסלונים ושוקולדים: אנדרטאות זיכרון. כך תוכלי ללא קושי ללקט שיירי אהבה.”
    השבוע פתיחת תערוכה של אבי סבח, מכירת חיסול בסטודיו של בועז ארד, לילאן קלפיש ושרון פוליאקין, ליא ציגלר בכפר מסריק ותערוכה קבוצתית בדביר

  • לא רק יין זול, 20.2.14

    לא רק יין זול, 20.2.14

    פרינט-שופ בזיז, יאיר ברק בג’ולי מ., “מתים מבפנים” בגלריה בנימין, ספר חדש ותערוכה של דוד פרלוב ועוד

  • לא רק יין זול, 28.11.13

    לא רק יין זול, 28.11.13

    גדעון גכטמן, מיכל הלפמן, נעמי גיגר, מופע בובות אינטרגלקטי “הרפתקאות יאן טיכי בכוכב הרובוטים”, רועי מנחם מרקוביץ’, Raw Beats, נוי פורר, 60 ריבוא ועוד

  • מידות רעות

    מידות רעות

    אותנטיות, טוטאליות וסערה רגשית מציבות רף גבוה מאד לקריירה אמנותית ארוכה. אחרי עשור של הצלחה, התערוכה החדשה של חן שיש מגלה סימני חולשה.

  • חריגה אל אופק של פעולה

    חריגה אל אופק של פעולה

    בציוריה של מאיה כהן-לוי ניכרת טוייה המתפתלת סביב האין, האבדן, גרעין הטראומה המובלעת ומחוללת את קיומו של הציור.

  • השלם כרצף של שברים

    השלם כרצף של שברים

    האמנות של מירית כהן מצפינה את האקסטזה, השבר והכאב במערך סדור של “נתונים” המציג את ריקונו וקריסתו באמצעיו הוא.

אלפי מנויים ומנויות כבר מקבלים את הניוזלטר שלנו
ישירות למייל, בכל שבוע
רוצים לגלות את כל מה שחדש ב
״ערב רב״
ולדעת על אירועי ואמנות ותרבות נבחרים
לפני כולם
?