מבואות: קרן הרעיונות ע״ש יואב בראל (ע״ר) הודיעה על הענקת המענק לאמנות במרחב הוירטואלי לשנת 2023 לפרויקט ׳מזרחיון: הארכיון העממי הדיגיטלי למאבקים חברתיים בישראל׳. הארכיון, מבית תנועת שוברות קירות (חל”צ), הוא בית דיגיטלי בהתהוות למאבקים חברתיים ופוליטיים הבנוי כפלטרפורמה שיתופית, פתוחה לציבור הרחב. ככזו, ה׳מזרחיון׳ מהווה פעולה התערבותית במרחב החזותי הווירטואלי, אשר תורמת תרומה משמעותית לחופש הביטוי, ולניסוח של דרישות אזרחיות לשוויון בהווה ובעתיד.
מנימוקי ועדת השיפוט: ״אנו רואות ב׳מזרחיון׳ בית ותיבת תהודה לנרטיבים אלטרנטיביים אשר הודרו במשך עשרות שנים מהשיח ההגמוני החברתי והתרבותי. החזון של ה׳מזרחיון׳, מבקש להעביר את סוכנות כתיבת ההיסטוריה והייצוג החזותי והאמנותי של זהויות וקבוצות מודרות אל הנאבקים והנאבקות. ביצירת גוף הידע החזותי הזה, יש תרומה לא רק למאבקים עצמם, אלא גם לייצוגם והנכחתם במרחב הווירטואלי של הרשת.
המענק ישמש לבניה ולהצגה של תערוכות דיגיטליות ב׳מזרחיון׳, וכן על מנת לבנות את האזור האישי באתר בו תתאפשר העלאת תכנים על ידי הציבור הרחב. אנו תקווה שהמענק יתרום לביסוס ׳מזרחיון׳, אשר פועל ליצירת תרבות חזותית הטרוגנית עשירה.
על המגישות: בעשור האחרון התבססה פעילותה של מייסדות תנועת ׳שוברות קירות׳ – ספיר סלוצקר עמראן וכרמן אלמקייס עמוס, על עבודת שטח יסודית, יצירת שותפויות וקמפיינים רבי השפעה ברשתות החברתיות ובתקשורת, תוך תיעוד אמיץ המייצר גוף ידע עצמאי ושפה חדשה לשיח על חוסר השוויון בחברה הישראלית. פעולתן לשינוי סדרי עדיפויות מגדריים, כלכליים וחברתיים מהווה נכס אדיר לחברה בישראל.
המזרחיון, כמיזם של שוברות קירות, נבנה על ידי צוות הכולל את עו”ד ספיר סלוצקר עמראן, ד”ר יעל נצר ממובילות מדעי הרוח הדיגיטליים בארץ; אבישג בן שלום, דוקטורנטית במחלקה להיסטוריה של עם-ישראל באוניברסיטת בן-גוריון; המעצבת הגרפית מעיין מנור; מתכנתות האתר קרן זק ואשרה גרינבלט; וקהילת המזרחיון המורכבת ממתנדבים ומתנדבות, אקטיביסטים.ות בנשמה, מתעדות וכותבות, התורמות מזמנן להצלחת הפרויקט. המיזם יעלה לאוויר בחודשים הקרובים. עוד על תנועת שוברות קירות – כאן. לפייסבוק של מזרחיון: כאן.
ועדת המענק: ד״ר ורד מימון, מיכל ואעקנין, בתיה דונר, ד”ר ליאור זלמנסון ודפנה קרון. ניהול מטעם מבואות: שירז גרינבאום. עוד על קרן מבואות ויואב בראל באתר: mevoot.art
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
בחירה מדויקת של מיזם מהרלוונטיים אם לא ה
נרי
| |