הדס זמר בן ארי נכנסה לאחרונה לתפקיד חדש במוזיאון ישראל כמנהלת תוכניות בכירה. במסגרת תפקידה תפעל לקידום פיתוח והטמעה של תהליכים אסטרטגיים במוזיאון ובכלל זה לראשונה, גם את תחום החדשנות. מדובר בתפקיד חדש שנועד לקדם פיתוח והטמעה של תוכניות שינוי ותהליכים אסטרטגיים במוזיאון. בכלל זה, לראשונה, גם את תחום החדשנות. התפקיד כולל הנחייה וייזום של פרויקטים חדשים וחדשניים, בדגש על חיבור רב תחומי וזאת במטרה להבליט ולחזק את מקומו של המוזיאון כגוף דומיננטי בעולם האומנות והתרבות בישראל.
להדס ניסיון עשיר בעולם האוצרות, האמנות והעיצוב, היא החלה את דרכה המקצועית בעיצוב תערוכות לאחר מכן עבדה מספר שנים במוזיאון ואן-אבה בהולנד כמעצבת חוויה ואוצרת, וכששבה לארץ הצטרפה לצוות ההקמה של מוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט בו שימשה כאוצרת ראשית ומעצבת החוויה. בשנים האחרונות פיתחה פרוגרמות ואסטרטגיה עבור מגוון גופי תרבות, ביניהם מוזיאון העיר תל אביב-יפו אשר עתיד להיפתח בקרוב. בתפקידה האחרון שימשה כמקימה ואוצרת שותפה של המרחב השלישי, אגף לחינוך ואמנות בבית הגפן, העוסק בשימוש באמנות לטובת הקניית כלים לחיים מיטיבים בחברה מרובת תרבויות לקבוצות מקשת מגזרי החברה בישראל. בנוסף, בעשור האחרון היא מלמדת בתוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי באקדמיה בצלאל.
“מוזיאון ישראל פועל לעדכן את המפגשים בין הקהלים השונים לבין המוזיאון במגוון אמצעים, צורות וממדים. אנו שואפים לקחת על עצמנו תפקיד משמעותי יותר בתוך המרחב האמנותי והחברתי ולהגיע למגוון רחב יותר של קהלים. המוזיאון הוא בית לאוספים וידע מהעשירים והייחודיים בעולם, המשימה שלנו היא להנגיש ולשתף בהם באופן מגוון ורלוונטי לחברה ולזמן.״ מסבירה הדס את האסטרטגיה החדשה. לדבריה, “הדרך לעשות זאת עוברת ביצירת חיבורים ושיתופי פעולה בין תחומי תוכן והתמחות הקיימים בתוך המוזיאון, יחד עם תחומים חדשים יחסית כמו עיצוב חוויה וניהול עיצוב. בצורה זו מוזיאונים בעולם מצליחים ליצור לעצמם תפקידים חדשים ולהוסיף מרכיבים שמחברים בין המציאות מחוץ למוזיאון למה שקורה בתוכו. על-ידי יצירת חוויות אפקטיביות ומשמעותיות לקהלי המוזיאון הוא הופך להיות פחות מגדל שן ויותר נותן שירותי תרבות והשראה לציבור ולחברה”.
פרופ’ דניס וייל מנכ”ל מוזיאון ישראל, ירושלים: “אני שמח מאד על הצטרפותה של הדס לצוות שלנו, אשר תתרום לקידומה של האסטרטגיה החדשה של המוזיאון ששמה דגש על רב-תחומיות ושיתופי פעולה. זהו עוד צעד חשוב בתהליך ההתחדשות של המוזיאון והתאמתו למאה ה-21 ולשינויים שמתרחשים בעולם המוזאונים”.
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
