בין השמשות; סוף – סף – מוסף – קול קורא מגלריה אלפרד

בין השמשות; סוף – סף – מוסף

מייק לאב/ כרמל אגר

מָלֵא זְמַן חָשַׁבְתִּי שֶׁשִּׁירָה זֶה מוֹתָרוֹת,

שֶׁלְּפַרְסֵם אָמָּנוּת זֶה סְתָם.

חָשַׁבְתִּי שֶׁהָעוֹלָם צָרִיךְ אֲנָשִׁים שֶׁאַשְׁכָּרָה יָזִיזוּ בּוֹ הָרִים בְּיָדַיִם חֲשׂוּפוֹת.

וְעַכְשָׁו,

עִם הַכְּאֵב שֶׁזּוֹרֵם פֹּה בָּרְחוֹבוֹת,

נִרְאֶה לִי שֶׁמָּה שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה צָרִיךְ הוּא עוֹד וְעוֹד לְבָבוֹת חֲשׂוּפִים, פְּעוּרִים לְרַאֲוָה.

זֶה אוּלַי לֹא יַפְסִיק אֶת הַכְּאֵב שֶׁזּוֹרֵם בָּרְחוֹבוֹת,

אֲבָל לְפָחוֹת זֶה יִמְהַל אוֹתוֹ

בְּאַהֲבָה.

העת הנוכחית מתאפיינת בתחושה של דחיפות, אך היא גם מזמנת התייחסות מורכבת ומולטי-פוקלית. לא ניתן לדבר על ההווה מבלי להתחשב בעבר ולבנות את העתיד.

גלריה אלפרד מזמינה אתכן.ם להגיש הצעות לתערוכות יחיד/זוג/קבוצתיות לשנת התערוכות 2023-2024 אשר נוגעות לטרילוגיה בין השמשות; סוף – סף – מוסף, לחלק אחד או לכל חלקיה. ההצעות יכולות להציע מהלך לינארי, מעגלי או סימולטני, ובלבד שירחיבו ויעמיקו את הנושא, על הקשריו הרעיוניים והצורניים כפי שיובאו בהמשך.
כל הפרטים הטכניים אודות אופי ההגשה נמצאים בתחתית המסמך.
אנו מצפות בקוצר רוח לקרוא את הצעותיכם.ן, ומאחלות לכם.ן בהצלחה רבה!

צוות האוצרות, מכון אלפרד

סוף:

האדמה רועדת, הקרקע נשמטת. סדרי העולם התהפכו: מהו טוב ומהו רע? כיצד ניתן להבדיל?

הגבולות נחצו. הנחות שהיו פעם אקסיומות מוטלות כעת בספק, המובן מאליו אינו מובן עוד. האמון אבד. אנחנו שרויות במערבולת, במרחבים מוקצנים. מיטלטלות בתוך ערב רב של תכנים שמוביל לקהות חושים.

תחושת הסוף הקרב שורה באוויר הדחוס שעוטף אותנו. המחלה הסופנית, המכלה את הגוף והנפש, מתפשטת במהירות. אנחנו מהרהרות בתחושה הזו, המוחלטת. מציצות בהגדרה המילונית של המילה “סוף”, רק כדי לראות שוב שהיא מסמנת את החלק הגומר, הנקודה בה הדבר חדל להתקיים.

סף:

כדי לציין רעידת אדמה, זעזוע תת קרקעי (או כזה הנגרם ממקור שלא ניתן לחזות בו), הנותן את אותותיו על פני האדמה, אנו משתמשים בביטוי “הזדעזעו אמות הספים” (”וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן“. ישעיהו ו, פסוק ד).

בספר “מבעד למראה ומה אליס מצאה שם” חוצה הגיבורה את הסף (זה של המציאות הקונקרטית, אבל גם את סף הכרתה) ועוברת למציאות אלטרנטיבית, שבה מתקיימים בשלווה פרדוקסים ושהמוכר מקבל בה משמעויות חדשות. הסף הוא שער, פתח שחייבים לעבור דרכו במאבקנו להחזיר את המשמעות, הטעם ואמות המידה. אנחנו מייחלות להבראה; אולם, כדי להגיע אליה צריך להסכים לשהות במרחב הסיפי, בחורבן ובאי-ידיעה. צריך להסכים לפגוש באובדן, בפשרה ובהשתנות. להתחכך בקצוות, לטעום את האפר.

מוסף:

השהייה בתוך תחושת החידלון, החרדה והאימה מאפשרת, בסופו של דבר, נביטת תקווה. מתוך התבוססות במקומות נמוכים, נוכל להמריא במחשבתנו לעבר החלמה, לחשוב על הידברות, על אפשרות של יצירה.

סדק, שבר, משבר, מחלה, פרידה, אובדן, שינוי קריטי, קריסת מערכות; בכל אלה טמון גם זרע של הפחת חיים חדשים בתודעה ובגוף, דרך איתור של הכוחות הגלומים בהם.

על ההצעה לכלול:

– תזה אוצרותית מהודקת שתבהיר את הקשר לתמה השנתית

– התייחסות לאופן השימוש בחלל הגלריה (עדיפות תינתן לפרויקטים מותאמי חלל)

– דוגמאות/סקיצות/הדמיות של עבודות עבור התערוכה/ האירוע המוצע

– מידע על האמניות.ים והאוצר.ת: קו”ח + ביו מקוצר

– דוגמאות של חמש עד עשר עבודות קודמות/ תיק עבודות

– מועד תצוגה מועדף (ספטמבר – נובמבר / נובמבר – ינואר/ פברואר – אפריל/ מאי- יולי)

* הגלריה מעודדת שיתופי פעולה בין אמנים. עדיפות תינתן להצעות לתערוכות זוגיות וקבוצתיות.

* אין באפשרותנו לתת תקציב למימון תערוכות, אך מכיוון שאלפרד אינה גלריה מסחרית והחלל נחשב לציבורי, ניתן להגיש את בקשות תקציב למפעל הפיס, קרן רבינוביץ’ וכדומה.

על ההצעות להשלח בקובץ pdf אחד, לכתובת: Alfredgalleryportfolio@gmail.com עד לתאריך 7.5 תשובות ינתנו כחודש וחצי אחרי.

גלריה אלפרד היא גלריה שיתופית, שהאמניות החברות בה משלמות דמי חבר חודשיים וחולקות ביניהן בהתנדבות את האחריות על האספקטים השונים של תפעול הגלריה. כשאתן.ם מציגות.ים אצלנו תערוכה או מופע, אתם.ן מצטרפים.ות אלינו לפרק זמן זה כחברות.ים זמניות.ים בקולקטיב. אנחנו מעניקות לכן.ם מהידע שצברנו, חולקות.ים אתכן.ם את התקציב שלנו, ומבקשות מכן.ם להשתתף בהוצאות ובמשמרות לפתיחת הגלריה.