“אולי יקרה נס” / ישראל רבינוביץ’
הגלריה בבארי
פתיחה: שישי 4.11.22 בשעות 11:00–13:00
שיח גלריה: שבת 5.11.22 בשעה 12:00. בהשתתפות ישראל רבינוביץ’, אוצרת התערוכה ד”ר זיוה ילין והאמן צבי טולקובסקי
נעילה: שבת, 5.12.22
אוצרת: ד”ר זיוה ילין
מדי יום ביומו יושב האמן מול שולחן הכתיבה שלו ובורא עולמות בזעיר אנפין. על גבי דפי נייר בגדלים משתנים הוא יוצר סדרות של ציורים שבהם דימויים שמורכבים משבלונות חיות ואותיות מחותמות, המצטרפות למילים ולמשפטים שתוחמים את ההתרחשות האמנותית במשמעות כלשהי, מטעינים אותה בתוכן שהוא בין הפיוטי־לירי לאמירות נוקבות על אורחות חיינו הנאמרות כמשפטים של אפשרות בלתי אפשרית. בסדרה “ביבר הזכוכית” , אחת מן הסדרות המוצגות בתערוכה, ישראל רבינוביץ מדמיין ומרכיב מערכות יחסים בין צורות מופשטות שנוצרו על ידי העתקת קווי המתאר של צלחות וקערות הגשה מזכוכית, שנאספו מבתים שדייריהם הלכו לעולמם, בשילוב עם דימויי חיות בית ובר שהועתקו מתוך שבלונות ציור המיועדות לגיל הרך. המתרחש ב־140 דפי הסדרה הוא כהשתקפות התחום הביתי־אישי של הצופה. חלקי חפצים פזורים במרחב הציורי כפרגמנטים של תרבות, כעדות ל”תקין”, לשלם, וכרגע לפני פקיעתו. וביניהם, מחוברים למראה אך אובדים למעשה, נמצאים דימויי ביבר החיות כאלגוריה, כנבואה שהתגשמה, כסימן לבאות. הצורות והדימויים הופכים במהלך מעשה הציור ליחידה אחת. תחילתם בקו מתאר המאחד מציאות של שבר וחלל (שבלונה) והמשכו קו מתפתל, אינסופי לכאורה, ונקודות הממלאות את המתאר כולו ברגישות מכנית ותכליתית.
בתערוכה יוצגו הסדרות, חלקן על הקירות ואחרות בקופסאות שבהן יוכל הקהל לדפדף. במרכז החלל יוצב שולחן ארוך ועליו אוסף צלחות הזכוכית והקערות ששימשו את האמן והקהל מוזמן להציב בתוכן יצירה מיניאטורית משל עצמו.
שעות פעילות: שני, שלישי, חמישי ושישי בשעות 9:00–13:00, שבת 10:00–14:00, או בתיאום מראש
אירועי פתיחת שנה בבית לאמנות ישראלית
סיור מודרך בתערוכה “דוד פולונסקי: איורים”
חמישי, 27.10.22 בשעה 14:00
“הגיבור צף בים. הכל צבוע בגוונים של כתום ושחור, עד שהוא מישיר מבט למציאות וימלא את החלל בזיכרון, ואז שוב מופיע הצבע הכתום, הרבה כתום”.
דוד פולונסקי
סיור אמנות בתערוכה החדשה במוזיאון ת”א לאמנות, המוקדשת לגוף העבודות של דוד פולונסקי, מהמאיירים המשמעותיים בישראל.
מדריכה: האוצרת טל לניר
https://bit.ly/3EXIszH
אמנות ציבורית: מאובייקט לפעולה, מתצוגה לאמנות כדרך חיים / הרצאה
ראשון, 30.10.22 בשעה 19:00
“Art isn’t about what you make but what you make happen”
ג׳רמי דלר
הרצאת מבוא בקורס “אמנות ציבורית חדשה”, ובה סקירה של אמנים ותערוכות שמסמנים את רגעי המפתח במעבר מאמן הפועל בחלל התצוגה לאמן שמתערב בחיים.
מרצה: דנה יהלומי
למידה היברידית: https://bit.ly/3TRCzIz
הקרנת הסרט “קפקא לקטנים” ושיחה בין רועי רוזן ויאיר גרבוז
שבת, 4.11.22 בשעה 11:00
“שום דבר לא יכין אתכם למה שאתם עתידים לצפות בו”.
שמוליק דובדבני, ynet
“קפקא לקטנים” הוא קומדיה מוזיקלית שגולשת לדרמה ולרבדים תיעודיים, סדרת טלוויזיה שמתיימרת לעבד את כתבי קפקא לגיל הרך. הסיפור שמוצג בפרק הראשון הוא ״הגלגול״: במקביל לגלגול של גיבורו של קפקא, עובר הסרט בעצמו גלגול, כשאווירת המתיקות, ההיתול והתום מתחלפת באווירה אכזרית ואפלה.
במסגרת הקורס “החפץ החי: אנימיזם וערעור גבולות”.
לרכישת כרטיס: https://bit.ly/3DEvbLz
לקורס המלא: https://bit.ly/3Qs3xFt
דימוי: מתוך הסרט “קפקא לקטנים” (בימוי: רועי רוזן)
“ציידות החגבים העצובות” / יפעת זיו
בית התה – גלריית סאונד בבית הנסן
פתיחה: שישי, 4.11.22 בשעה 13:00
נעילה: 23.12.22
אוצרים: אמיר בולצמן וקבוצת סלה־מנקה
בית התה הוא מרחב ייעודי חדש למיצבי סאונד שהושק במרץ 2022, שיתוף פעולה בין מרכז לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה בית הנסן ובין המרכז לאמנות ומחקר מעמותה. ביום שישי, 4.11.22 תיפתח בו תערוכה של אמנית הסאונד יפעת זיו.
בתערוכה תציג זיו עבודת סאונד מקורית שיצרה לגלריית הסאונד בשם “ציידות החגבים העצובות”. העבודה בוחנת את תופעת המינים הפולשים (invasive species) ובפרט את תהליך התפשטותה של ציפור המיינה המצויה בישראל. מין פולש הוא מין שחצה, בעזרת בני אדם, מחסום אקולוגי שלא היה יכול להתגבר עליו בעצמו, ביסס אוכלוסייה עצמאית והרחיב את שטח תפוצתו מעבר לנקודת הפלישה. תהליך ההתפשטות המהיר של המיינה המצויה, שמקורה בדרום אסיה, החל ככל הנראה בעקבות בריחתם/שחרורם של כ־20 פרטים מהצפארי בתל אביב לפני 25 שנה, וכיום היא מדורגת כציפור השישית הנפוצה בישראל.
ביצירה בודקת זיו כיצד לבטא באמצעים סונוריים ומוזיקליים את התופעה הרב־שכבתית והמורכבת של פלישת המיינה לישראל: את הדואליות בין הרגשות העזים והקשים שהציפור מעוררת בבני אדם ובין הימצאותה בסביבה שלא ביקשה להיות בה והצורך שלה בהישרדות. העבודה מורכבת הן מהקלטות שטח של מיינות והן מהקלטות של קולה של האמנית. זיו מחקה את הצלילים של הציפור, כשם שהמיינות מחקות את הצלילים שהן שומעות, וכך מטשטשת את המרחק בין האנושי לחייתי ובין הדחוי למקובל.
שעות פעילות גלריית בית התה:
שני–חמישי בשעות 10:00–22:00, שישי 10:00–14:00
שרון בלבן – משוטטת ביתית
היא אמנית וידאו ומרצה שמגדירה את עצמה כ״משוטטת ביתית״. בהתאם לכך עבודותיה מבוססות על מפגשים לא צפויים בין אברי גוף לבין חומרי ניקוי, מיכלים וכלי בית. בימים אלה היא מציגה בחללי בית הנסן ומרכז מעמותה את התערוכה resting bitch, מקבץ של 12 עבודות וידאו המוקרנות על גבי 29 מסכים ומתפרסות על פני שתי קומות.
קוראים לה שרון בלבן והיא האורחת שלנו בלשם שמיים – פודקאסט התרבות של בית הנסן
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
