רב ערב 07.06.22

“שמורת טבע II” / זיוה ילין וסופי ברזון מקאי

גלריה בארי

פתיחה: חמישי, 16.6.22 בשעות 17:00–19:00
שיח גלריה: שישי, 17.6.22 בשעה 11:00
נעילה: שבת, 25.6.22
אוצרת: ענת לידרור

פעם עיניים חיצוניות קראו לקיבוץ “שמורת טבע”, מושג שאומץ בגאווה על ידי חבריו, כמקום השומר על ערכיו, המאזן חיי רוח וחומר, המחבר טבע ותרבות יחדיו ומשמש דוגמא ומודל לחיקוי. זיוה ילין היא ילידת קיבוץ בארי בנגב המערבי, שחיה ויוצרת בו עד היום. סופי ברזון מקאי הגיעה לקיבוץ כילדה מהמטרופולין הגדולה לונדון, וחיה מאז בתוכה את שני העולמות השונים כל כך. שתיהן חיות באותו קיבוץ ומקיימות ביניהן דיאלוג אמנותי ארוך גם כאוצרות הפועלות יחד בגלריה בארי. שתיהן מצמיחות מתוך הפרטי והאישי ענפים של שאלות שונות על טבע ותירבות, ועל שיטת החיים השיתופית־קפיטליסטית המוזרה שבה הן חיות.

“שקנאי וכובע הנזיר”, סופי ברזון מקאי

“הבן האובד” / ינאי יחיאל

גלריה אורית ושדי, רחוב בן יהודה 92, תל אביב

פתיחה: חמישי, 9.6.22 בשעה 19:30
נעילה: 10.9.22

הצלם ינאי יחיאל מציג תערוכת יחיד ראשונה זה שמונה שנים. “הבן האובד” היא סדרה שבמרכזה צילומי דיוקן אינטימיים של גברים שינאי ליקט מהשוליים והמרכז של תל אביב והזמין לחסות בצל הסטודיו שלו, לביקור שהונצח בשבריר שניה המקפל בתוכו תהליך נפשי שלם.
בסדרה, שצולמה בשלוש השנים האחרונות, עוברת כחוט השני טביעת האצבע הייחודית של יחיאל כצלם.
משיחת המכחול הצילומית שלו חומלת וקרובה, מחבקת כמעט. הוא נקשר אל כל אחד ממצולמיו ואפשר לחוש זאת היטב בדיוקנאות: כל אחד הוא סיפור חיים שלם שהונצח ברגע אחד של אמת מזוקקת. פרטי הסיפור מובאים בפני הצופה באמצעות חגורת המכנסיים, שיערות בית החזה, קמטוטי המצח והעיניים, כמעט תמיד העיניים, שמביטות על המתבונן לא פחות משהוא מביט בהן.
בין שמדובר בדר־רחוב או באמן ותיק, ליחיאל זה לא משנה, כולם מקבלים אצלו אותו טיפול מלכותי, כאילו היו קדושים או גיבורים או בני אצולה בארוקיים בפורטרט מוזמן, תקופה (בארוק) ומלאכה (ציור) שיחיאל מרגיש קרוב אליהן. ברקע הדמויות שותל יחיאל קולאז’ים דיגיטליים של ציורי שמן קלאסיים, המרמזים שלפנינו צילום שהוא בעצם ציור או בן תערובת שנולד כתוצאה של מעשה אהבה בין שתי המלאכות.
לצד האסתטיקה העל־זמנית, אי אפשר שלא להרגיש שהמצולמים הם הכי מכאן ומעכשיו. מישראל, שנות ה־20 של האלף השני לספירה. תקופת קצה מדומדמת שבה העתיד לא ידוע והעבר מתפרש שוב ושוב מחדש. בין שהם לבושים או ערומים הם הכי חשופים שיש, עם כל הכאב והפגיעות והייאוש והתקווה הצנועה שיש לחיים במרחב העכשווי שלנו להציע.
ומולם, בפורטרט כמו תנ”כי, יושב מיכה ברעם אחד, כמעין אב גדול, מייצג של עבר מדומיין שבו אולי היו תשובות לשאלות הגדולות. והאחרים, לא אחת הם מרגישים כמו שאלה ללא תשובה, לעיתים אבודים, כמו הבן בשם התערוכה, הלקוח משם ציורו של רמברנט “שובו של הבן האובד”. אלא שאצל יחיאל הבן עדיין לא שב, ומי יודע אם יש לו בכלל לאן.
ינאי יחיאל (נ. 1968) הוא אמן וצלם מגזין הפועל בארץ ובעולם. בין היתר הוא בעל המדור “ענייני פנים” במוסף הארץ. חי ועובד בתל אביב.

הכניסה חופשית
ימים שני – שבת
שעות פתיחה: 10:00–14:00

“רודי”, ינאי יחיאל, 2019

“חד גדיא: מעגל האימה” / תערוכה קבוצתית

בית האמנים ירושלים

מפגשי גלריה בנוכחות האוצרת והאמנים.ות: שלישי, 7.6.22 בשעה 17:00,
שבת, 6.8.22 בשעה 12:00
נעילה: שבת, 13.8.22 בשעה 14:00
אוצרת: צופיה דקל־כספי

“עד מתי יימשך מעגל האימה? / רודף הוא נרדף, מכה הוא מוכה, / מתי ייגמר הטירוף הזה?”

חוה אלברשטיין, חד־גדיא, 1989

התערוכה “חד־גדיא” עוסקת במחזוריות הטרגית, הידועה מראש, המצויה בתשתית הווייתנו. הכנתה החלה עוד קודם לאירועים המתרחשים בימים אלו הן על אדמת אירופה והן במחוזותינו אנו, אירועים המנכיחים את מחזוריותו של מעגל האימה והדם ואת אפסות האדם לנוכח הדברים המתחוללים לנגד עיניו בלי שתהיה לו יכולת להשפיע עליהם. הדיאלוג החזותי המצטבר מציב שאלות ומחשבות המחדדות את התופעה הן ברמה הלאומית והן ברמה האישית.

התערוכה תקבץ תחת קורת גג אחת יוצרים הפועלים במדיומים שונים, שנושא המחזוריות שזור בשפה החזותית שגיבשו. ישתתפו בה כ־20 אמנים שיציגו עבודות קיימות וחדשות, נפרדות ומשותפות, המשתרעות על פני המנעד התרבותי הרחב, המכונן את זהותנו הפרטית והציבורית, כפי שהיא באה לידי ביטוי בסוגיות השעה במגוון היבטים: תרבותי, לאומי, אתני, טריטוריאלי, מגדרי ועוד. המקבץ הנבחר פורש תמונת עומק רחבה, המאירה היבטים שונים של הנושא, העולים מתוך החוויה האישית הטעונה של כל אמן.ית, חוויה הבאה לידי ביטוי בתוכן, ביחס בין מילה לדימוי, במקורות ההשראה, בסגנון, בטכניקה ובייצוג החזותי הנבחר.

אמנים משתתפים: אתי אברג’ל, אליהו אריק בוקובזה, שרון בלבן, פסי גירש, אבי גנור, צוקי גרביאן, אסף גרובר, יוסף ז’וזף יעקב דדון, יונתן הירשפלד, שלמה וזאנה, ראפת חטאב, קרן כץ וערן הדס, אסי משולם, רונן סימן טוב, עדי עוז-ארי, תמיר צדוק, מורן קליגר, גבי קריכלי, יוסף קריספל, דפנה שלום

פסי גירש, “לאן את נוסעת”, 2017, הדפסת דיו על נייר ארכיבי, צילום הצבה בתערוכה: שלמה סרי

״לעת עתה״ / שבוע העיצוב ירושלים 2022

תערוכות עיצוב מקומיות ובינלאומיות, מיצבים ואירועים

בית הנסן מרכז תרבות לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה
23-30.6.22
אירוע פתיחה: חמישי, 23.6.22, בשעה 19:30

שבוע העיצוב ירושלים, אירוע הדגל של בית הנסן, יתקיים במהדורתו ה־11 ויכלול עשרות תערוכות, מיצבים, אירועים ופרויקטים ייחודים בהשתתפות למעלה מ־160 מעצבים.ות ישראלים ובינלאומיים.

תחת הנושא השנתי ״לעת עתה״, שבוע העיצוב ירושלים 2022 מבקש לבחון את זמניותו של העיצוב ועיצובה של הזמניות במציאות של הווה מתמשך, ושואל כיצד ניתן לרתום את הזמן ככלי להשתמש בו, לא להימנע ממנו, כדי להשפיע לטובה במרחב חסר ודאות.

מדי שנה שבוע העיצוב מתמקד ביצירת עבודות חדשות ורתימת מימונו הציבורי לתמיכה בפרויקטי עיצוב לא מסחריים: מיצבים, תערוכות, ומיצגים שיחד מהווים את תערוכת העל שהיא שבוע העיצוב ירושלים.

ניהול כללי: סמדר צוק ורן וולף, חברת רן וולף; מנהלת אמנותית: ענת ספרן; אוצר ראשי: טל ארז

שבוע העיצוב הוא יוזמה של משרד ירושלים ומורשת ושל הרשות לפיתוח ירושלים

שעות פעילות במהלך השבוע

23.6.22, ערב הפתיחה: 19:30–24:00

24.6.22, 10:00–16:00

25.6.22, 10:00–23:00

26-30.6.22, 16:00–23:00

ההשתתפות בכל האירועים ללא תשלום ופתוחה לקהל הרחב
לפרטים נוספים בקרוב באתר www.jdw.co.il

“לעת עתה” / טל ארז וענת ספרן

עונה חדשה של לשם שמיים – פודקאסט התרבות של בית הנסן ומגזין ערב רב

הם מעצבים, אוצרים וחוקרי עיצוב, המעורבים כיוצרים, יזמים ומנהלים בשלל מיזמים מקומיים ובינלאומיים. עבודתם ביחד ולחוד משלבת עיצוב, אדריכלות ותכנון עירוני, אבל גם אמנות חזותית, סאונד, פרפורמנס, וידאו ועוד. בעשור האחרון הם ניהלו כמה מאירועי העיצוב הגדולים בישראל, ובכללם את שבוע העיצוב ירושלים בבית הנסן, שיערך השנה במהדורתו האחת עשרה תחת הכותרת ״לעת עתה״.

קוראים להם ענת ספרן וטל ארז, והם האורחים שלנו בלשם שמיים – פודקאסט התרבות של בית הנסן ומגזין ערב רב.

להאזנה

שלומי יפה ותמרה מויזס: ארטיביסט בראנץ’

שבת, 11.6.22 בשעה 11:00

סדנאות האמנים ירושלים, האומן 26, תלפיות, ירושלים
עם רן כהן אהרונוב, יולי חרומצ’נקו, תמרה מויזס ושלומי יפה, בהנחיית רונן אידלמן (ערב רב) ומעין שלף

תמרה מויזס היא אמנית, אוצרת ויוצרת סרטים דוקומנטריים סלובקית, ושלומי יפה הוא אמן, שניהם חיים ועובדים יחד בפראג. הם יציגו מספר פרויקטים מ”מעבדת הארטיביסט” שלהם, מרחב אמנות העוסק באמנות פוליטית ואקטיביזם ונותן קול למיעוטים וקהילות מוחלשות כמו רומא, וייטנאם, פליטים, אמהות חד־הוריות וכדומה. זהו פרויקט בינתחומי המשתף פעולה עם ארגונים לא ממשלתיים, פעילים וחוקרים מאוניברסיטת צ’ארלס (Charles University) ומהאקדמיה לאמנויות יפות בפראג (Academy of Fine Arts Prague). הוא עוזר ל”אמנים במצוקה” שנרדפו והושתקו על ידי צנזורה מוסדית או גזענות ארוכת טווח, שבה הרשויות הפרו את חוק חופש הביטוי האמנותי.

מויזס ויפה יציגו גם כיצד מתמודדים מוסדות אמנות בצ’כיה עם משבר הפליטים החדש בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, וישתפו מניסיונותיהם לבנות תוך חודשיים תכנית שהות למצב חירום עבור אמנים שברחו מהמלחמה.

יולי חרומצ’נקו היא מנהלת שותפה בתכנית “חלוץ חינוכי” של המכון הדמוקרטי, מנחה ומלווה תהליכי שינוי בחינוך, עיתונאית ועורכת לשעבר. רן כהן אהרונוב הוא מומחה בינלאומי לחדשנות בחינוך לגיל הרך; מחנך, יזם, סופר, ואמן. יחד הם ידברו על ההתנסות האחרונה שלהם, Early Starters International, יצירת מרחבים בטוחים לחינוך וטיפול לגיל הרך עבור פליטים אוקראינים.