הוועד המנהל של מוזיאון ארצות המקרא בירושלים אישר פה אחד את המלצת ועדת האיתור למנות את יונית קולב רזניצקי למנכ”לית המוזיאון במקומה של אמנדה וייס, בתה של בתיה בורובסקי מייסדת המוזיאון, שסיימה את תפקידה בסוף יולי בתום כהונה בת 12 שנים.
יונית קולב רזניצקי, בת 39, בוגרת תואר שני בלימודי תרבות מהאוניברסיטה העברית ובשנה האחרונה כיהנה כמנכ”לית מוזיאון יהדות איטליה בירושלים.
במסגרת תפקידה יונית הובילה תהליך מתיחת פנים למוזיאון שכלל שיפוץ נרחב, פתיחת חלל חדש לתערוכות מתחלפות ויצרה חיבורים מפתיעים בין יודאיקה לעיצוב ואופנה.
קולב הייתה שותפה להקמת וייסוד מרכז נווה שכטר וגלריה שכטר בתל אביב וניהלה אותו במשך שנים רבות. במסגרת זו, הובילה העמותה תחת ניהולה של קולב עשרות פרויקטים בתחום התרבות והאמנות בהם תכניות רזדנסי, תערוכות אמנות ועיצוב מקוריות, פרויקטים בתחום המוזיקה והספרות ועוד.
קולב מעידה כי: “בעידן הדיגיטלי בו הידע נגיש וזמין לקהל הרחב, מוזיאון ארצות המקרא אינו מחזיק במעמדו מכוח הסמכות החיצונית, אלא הוא שומר על הרלוונטיות שלו בהיותו גם מרכז תרבות פעיל המנהל דיאלוג עם הסביבה החברתית והתרבותית בה הוא מתקיים. התערוכות צריכות להדהד סוגיות תרבותיות, פוליטיות, כלכליות ואחרות. תפקידנו הוא להרחיב את היריעה הן מבחינת הקהלים המבקרים במוזיאון והן מבחינת התכנים שאנו מציעים.
החזון החדש של המוזיאון כולל הכרה בחשיבות של דיגיטיזציה והבנה שיש צורך לפצח את אופן השימוש במדיום הדיגיטלי. הרעיון הוא לא לתרגם סימולטנית את מה שקיים לתוך הדיגיטל אלא לייצר תוכן חדש ומעניין שמנהל דיאלוג גם עם המדיום עצמו.”
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
