האמנית יעל פרנק היא זוכת “פרס קשת לאמנות עכשווית מיסודה של משפחת בר-גיל אבידן” לשנת 2019. פרנק, ילידת 1982, היא בוגרת התואר השני של בצלאל ובוגרת התואר הראשון מ-Cooper Union בניו יורק. היא זוכת פרס קיפר של קרן וולף לשנת 2017, ומשתתפת השנה בתוכנית הרזידנסי של ארטפורט. בשנים האחרונות עבודותיה זכו לתמיכת מענקים מארטיס, קרן אוסטרובסקי, קרן רבינוביץ ומפעל הפיס. היא הציגה תערוכות יחיד והשתתפה בתערוכות קבוצתיות בארץ ובחו״ל, בין השאר במוזיאון ת״א לאמנות, FuturDome מילאנו, Brno House of Art בצ׳כיה, המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, מוזיאון פתח תקוה, הגלריה הלאומית Zacheta בוורשה, סדנאות האמנים בת״א, גלריה חזי כהן וגלריה Labyrinth בלובלין.
פרנק נבחרה מתוך רשימה של עשרה אמנים ואמניות שגובשה ע״י ועדה בהשתתפות האוצרות עדנה מושינזון, סאלי הפטל ורולא חורי, האמן דוד עדיקא וקרן בר-גיל יוזמת הפרס. ד״ר איה לוריא המנהלת והאוצרת הראשית של מוזיאון הרצליה שימשה כיו”ר הועדה, וורד גדיש מפיקה ומתאמת הפרס.
אוצר תערוכת הפרס הוא פול הובסון (Paul Hobson), מנהל המוזיאון לאמנות מודרנית באוקספורד, אנגליה. הובסון הגיע במיוחד לישראל לפגישות סטודיו עם עשרת האמנים והאמניות המועמדים שהגישו הצעות לתערוכות, ובסיום הביקור הכריז על בחירתו בפרנק, שתציג תערוכת יחיד במסגרת הפרס בנובמבר 2020 במוזיאון הרצליה.
בנימוקי הבחירה נכתב כי “הצעתה של יעל פרנק מגובשת, מקורית ומעמיקה. היא יוצרת דיאלוג עם אדריכלות המוזיאון הייחודית, מציעה גישה חדשה ליחסי אובייקט-שפה ומגיבה למצב הפוליטי והתרבותי של תקופתנו. פראנק יוצרת מטפורות ומצבים משעשעים, המציפים את מורכבות קיומית. בעבודה שלה יש אנרגיה, כריזמה והומור”.
בהודעת הזכייה צויין כי ״פרס קשת נועד להרחיב ולהעמיק את התמיכה בשדה האמנות הישראלי באמצעות בניית דיאלוג משמעותי בין אמן/ית ישראלי/ת מבטיח/ה (עד גיל 45) לבין אוצר בינ”ל ידוע, אשר יוביל לתערוכת יחיד במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית. הפרס המצטבר הוא בסך מיליון שקלים, וזוהי שנתו השלישית. זוכה פרס קשת הראשון היה האמן גיא גולדשטיין (2016) וזוכת פרס קשת השני היתה האמנית הילה עמרם (2018).
״פול הובסון הוא בעל ניסיון של למעלה 20 שנה בתחום האמנות בתפקידי ניהול בכירים בגלריה סרפנטיין, בשואורום, בקונטמפוררי ארט סוסייטי וברויאל אקדמי בלונדון, ומכהן כמנהל MODERN ART OXFORD מאז 2013. בתקופת כהונתו הוצגו במוזיאון תערוכות יחיד של ברברה קרוגר, ג’רמי דלר, קיקי סמית’ ועוד.
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
