סרטו של אור אריאלי ״שלט החוצות״ הוא הזוכה בתחרות ״נקודת תצפית״ לאמנות וידאו וקולנוע ניסיוני, שהתקיימה השנה לראשונה במסגרת הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים, ויקבל פרס בסך 3000 ש״ח.
אריאלי, יליד 1988, חי ועובד בירושלים. הוא בוגר המחלקה לאמנות באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, והציג בין השאר בתערוכות בגלריה ״המדרשה״ ובגלריה ״ברבור״. סרטו מתאר מסע וירטואלי חוצה גבולות ויבשות של אווטאר בן דמותו, בחיפוש אחר בת זוג וחברים.
צוות השופטים, שכלל את האוצרים הילה כהן-שניידרמן ודורון רבינא ואת הקולנוען אבי מוגרבי, נימק את הבחירה וכתב כי ״סרטו של אור אריאלי התבלט ברדיקליות של התפיסה הקולנועית שלו, באקסצנטריות של ההמצאות הוויזואליות והנראטיביות שבו ובשפה העצמאית שהציע.
תפיסות הזמן והחלל, לצד התעתוע התודעתי שהסרט מייצר, מציב אותו כ׳נסיוני׳ במובן העמוק ביותר. בהומור ייחודי ומוזר, באסתטיקה עשירה ותזזיתית, יוצר הסרט פורטרט של ניכור ובדידות המסחררת את עצמה באמצעות מפגשים עם החוץ.
אריאלי משלב בין מבט פנימי בלתי חדיר ובלתי מתפענח לבין מבט מפוכח ואירוני על קפיטליזם, ויחסי מרכז ופריפריה ולפיכך מצאנו אותו ראוי לקבל את פרס העבודה הטובה ביותר״.
תחרות ״נקודת תצפית״ לאמנות וידאו וקולנוע נסיוני נפתחה השנה לראשונה במסגרת הפסטיבל, שנערך בפעם ה-21, באמצעות תרומה של מיקי רויטמן. סרטו של אריאלי נבחר מבין שמונה עבודות וידאו וקולנוע ניסיוני שיצרו סטודנטים ובוגרים טריים של מחלקות האמנות והקולנוע ברחבי הארץ, והוקרנו במסגרת התחרות.
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
