מוזיאון ישראל הכריז היום (שני) על זוכי פרסי המוזיאון לאמנות ועיצוב, המוענקים מדי שנתיים. גיל מרקו שני הוא זוכה פרס סנדברג לאמנות ישראלית, הילה טוני נבוק היא זוכת פרס קולינר לאמן ישראלי צעיר, שבתאי פינצ’בסקי זוכה פרס ז’ראר לוי לעידוד היצירה בצילום, ורדי כהנא זוכת פרס קבלין למפעל חיים בצילום, יפעת קינן-גיא זוכת מענק סנדברג למחקר בתחומי העיצוב, ושרון פוליאקין זוכת פרס פינס לאמן הדפס ישראלי. הפרסים יוענקו בטקס שיערךבגלריה לאמנות ישראלית שבמוזיאון, ב- 12.2.19 בשעה 18:30. המחזאי, הבמאי והסופר, יהושע סובול, ידבר בטקס על “אמנות בסכנה”.
בועדת השיפוט בפרס סנדברג לאמנות ישראלית ישבו יונה פישר, יגאל צלמונה, מירה לפידות, אמיתי מנדלסון ואיה מירון. בנימוקי השופטים להענקת הפרס לגיל מרקו שני, יליד 1968, נכתב כי ״שני הוא אמן מקורי ופורץ דרך שפועל בתחום המיצב והציור. מיצביו העשויים לעילא הם התערבויות ארכיטקטוניות מאתגרות השתולות בגוף המוזיאון ובוחנות הנחות יסוד של החוויה המוזיאלית על כל רבדיה. החללים שיצר, כגון: חדרים במלון דרכים, יער גשום, חדר מדרגות לילי או חניון אוטובוסים סגור, הם סביבות ביניים מפתיעות, טעונות ועשירות בפרטים. שני מצליח להפתיע את המבקרים בכל פעם מחדש בסביבה מלאכותית ומלאת יופי ששקט מצמית ורגשות חרדה ואיום אופפים אותה. המיצב השאפתני “אוטובוסים”, שמוצג בימים אלה במוזיאון ישראל, הוא משיאי יצירתו והישג משמעותי בגוף היצירה העקבי של שני״.
בועדת השיפוט בפרס ביאטריס קולינר לאמן ישראלי צעיר ישבו אמיתי מנדלסון, איה מירון, טלי בן נון ורויטל בן-אשר פרץ. בנימוקי הענקת הפרס להילה טוני נבוק, ילידת 1974, נכתב כי ״נבוק היא אמנית רב-תחומית המפענחת את הקודים הצורניים והאסתטיים של חפצי יומיום שנוצרו בייצור המוני. כמו קוסמת, היא לוקחת חפצים תעשייתיים, מלהקת אותם כמו היו שחקנים בתיאטרון, טוענת אותם באיכויות פרפורמטיביות, ויוצרת משפטים צורניים מדויקים, משחקיים והומוריסטיים. עבודותיה הן קומפוזיציות בעלות ערך אסתטי וצבעוניות מובהקת השואבות מצורות מודרניסטיות״.
בועדת השיפוט בפרס אנריקה קבלין לצילום על מפעל חיים ישבו עודד ידעיה, איה מירון ונעם גל. בנימוקי הענקת הפרס לורדי כהנא, ילידת 1959, נכתב כי ״מעורבותה של כהנא בדחיפת זירת הצילום המקומי לחללי תצוגה ולכיווני התפתחות חדשים מוערכת מאוד בקרב אמנים, מורים ותלמידי צילום רבים. בזכות פעילותה , הצילום העיתונאי והמסחרי שותף כיום למרחב התצוגה של אמנות יותר מבעבר. ביצירתה האישית והקשובה, הגיעה כהנא להישגים יוצאי-דופן בתחום צילום הדיוקן, ויצרה שפה עשירה של מבעים צילומיים הן בצילום ידוענים הן בצילום משפחתה שלה״.
ועדת השיפוט בפרס ז’ראר לוי לעידוד היצירה בצילום ישבו נוגה דוידסון, הדס קידר ונעם גל. בנימוקי הענקת הפרס לשבתאי פינצ’בסקי, יליד 1986, נכתב כי ״יצירתו של פינצ’בסקי מגלמת יחס מיוחד למקום היווצרותה וקשורה בסוגיות פוליטיות וחברתיות עדכניות. זיקתה לזמננו נובעת גם מהבחירות הצורניות והטכנולוגיות המתקדמות שפינצ’בסקי מרבה להשתמש בהן. נופי הארץ שלו והמקומות הקדושים בירושלים שהוא מתאר הם תוצר של שימוש מתוחכם בחומרים דיגיטליים מן הרשת, שילובם עם חומרים ארכיוניים עלומים, והטמנה מקורית ונגישה של נקודת מבטו הביוגרפית בתוכם״.
ועדת השיפוט בפרס יעקב פינס לאמן הדפס ישראלי ישבו רונית שורק, אריק קילמניק וג’ודי פינס-ויינגרוד. בנימוקי הענקת הפרק לשרון פוליאקין, ילידת 1964, נכתב כי ״פוליאקין היא מאמניות ההדפס הבולטות בארץ בשני העשורים האחרונים. ביצירתה המגוונת היא בוחנת את חיוניות המדיום בעיניים עכשוויות. שלא כרבים מעמיתיה, היא החלה את דרכה בהדפס, וממנו המשיכה אל הציור והפיסול. מומחיותה והניסיון העשיר שצברה ב-19 שנות עבודתה כדפסית-אמנית בסדנת ההדפס בירושלים ניכרים בעבודותיה״.
בועדת השיפוט למתן מענק סנדברג למחקר בתחומי העיצוב ישבו אמנון בר-אור, ארז גביש ודיויד גוס. בנימוקי הענקת המענק ליפעת קינן-גיא, ילידת 1975, נכתב כי ״הצעת המחקר של קינן-גיא עוסקת בבחינת התפתחותה של שפה עיצובית במחלקה לפיזיותרפיה בבית-החולים “הדסה” הר-הצופים. דרך בחינת החפצים והאינטראקציה שנוצרת באמצעותם בין המטפל למטופל, היא מבקשת לזהות ולנתח מאפיינים חזותיים ופונקציונליים שמשפיעים על התהליך השיקומי, וכך – לתרום לקידומו באמצעות העיצוב״.
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
