פיקציה 9 – טלוויזיה ופוליטיקה
הכנס התשיעי ללימודי טלוויזיה של בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע”ש סטיב טיש, אוניברסיטת תל אביב
ימים ג’-ד’, 22–23 בינואר, 2019
“אנחנו ילדי התקופה, התקופה היא פוליטית“, כתבה המשוררת ויסלבה שימבורסקה. אולי כל תקופה היא פוליטית, כפי שכל הטקסטים הנוצרים בתרבות הם פוליטיים, ולכן קריאות פוליטיות היו גם לאורך השנים חלק מרכזי ממסורת לימודי הטלוויזיה – בעיקר בהשפעת תיאוריות ביקורתיות. אולם נראה שבשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים הן באופנים בהם מתנהלת הפוליטיקה בעולם והן ביצירה, בהפקה ובהבנת המדיום הטלוויזיוני.
מטרתו של כנס זה היא לבחון את היחסים שבין הטלוויזיה העכשווית לבין ה”פוליטי”, וזאת הן במובן הצר של פוליטיקה מפלגתית והן במובן הרחב – האידאולוגי. האם השינויים בפוליטיקה ובתקשורת מחזקים את טענותיהם של ניל פוסטמן הגורס כי “מטפורת היסוד של השיח הפוליטי היא הפרסומת בטלוויזיה” ושל ג’ורג’ גרבנר, שרואה בטלוויזיה את “דת המדינה החדשה” – או שלחילופין, יש להשתמש בעולם דימויים ומטפורות חדש על מנת לאתר את הפוליטיקה של ההווה?
נראה כי על אף הטענות הרווחות בשנים האחרונות בנוגע להיחלשותו של המדיום הטלוויזיוני, הרי שבכל הקשור בפוליטיקה לטלוויזיה שמור מקום מרכזי הבא לידי ביטוי במרחב המשתרע משידורי חדשות ואקטואליה ועד הסאטירה והדרמה (שבשנים האחרונות עוסקת בפוליטיקה המפלגתית והפרסונלית ביתר שאת וזאת בסדרות כגון בית הקלפים, הכתר, ויפ, בורגן [הממשלה] ושלטון הצללים). יותר מכך: נדמה כי עבור רבים המגע עם הפוליטי מתקיים כולו בחסות המופע הטלוויזיוני.
במובן הרחב של ה”פוליטי” נראה שעל חוקרי וחוקרות הטלוויזיה לעצור בעת זו ולחשוב מחדש על הכלים והמושגים מהעבר. על פי התפיסה הוותיקה במסורת לימודי הטלוויזיה, רוב הטקסטים הטלוויזיוניים פועלים לטובת האידאולוגיה הדומיננטית; במקביל, הושם דגש על האפשרות של קהלים שונים (ומוחלשים) לקרוא “בין השורות” ולהציע משמעויות המקיימות משא ומתן עם ההגמוניה ואף חותרות נגדה. נדמה כי כעת, הטלוויזיה, לפחות בחלק מהערוצים ובחלק מהז’אנרים, מציעה תפיסת עולם היוצאת נגד העולם “הישן” – בו הגבר, הלבן, הסטרייט והאירופאי-אמריקאי נמצא בעמדת יתרון – ואילו דווקא הקהל הוא זה שנוטה לשמרנות מסוימת.
בכנס פיקציה התשיעי ללימודי טלוויזיה אנו מבקשים לבחון את הקשרים השונים בין טלוויזיה ופוליטיקה. נרצה לבחון, בין היתר, כיצד מגמות ומהלכים פוליטיים משפיעים, אם בכלל, על הנרטיב והשפה הטלוויזיוניים ועל חווית הצפייה. איזה שימוש עושים פוליטיקאים במדיה? כיצד מיוצג התהליך הפוליטי על מסך הטלוויזיה בז’אנרים מציאותיים ובדיוניים? מהי השפעת המדיה החדשים על ההוויה הפוליטית ועל מקומה של הטלוויזיה בפוליטיקה? באיזה אופן מעצבת הטלוויזיה את הפוליטיקה ואת הפוליטי?
אנו קוראים להצעות המיישמות כלים פרשניים מוכרים בלימודי הטלוויזיה, לצד הצעות המציעות כלים חדשים למחקר ופרשנות. נבקש להציג מחקרים השואבים ממסורת לימודי הטלוויזיה, המחקר הקולנועי וחקר התקשורת, לצד מחקרים המיישמים על הטקסט והקונטקסט הטלוויזיוני כלים ומושגים מדיסציפלינות אחרות: מדע המדינה, פילוסופיה, חקר הספרות, לימודי תרבות, לימודי מגדר, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה ועוד. חוקרים וחוקרות מוזמנים לשלוח הצעות הקשורות, בין השאר, לנושאים הבאים:
- פוליטיקה ואסתטיקה
- טלפוליטיקה בעידן המדיה החדשה
- טראמפ, ברלוסקוני, נתניהו
- פוליטיקה וטלוויזיה בעידן הפוסט-ליברלי
- פוליטיקה של זהויות בטלוויזיה הישראלית בעידן הפוליטי העכשווי
- פופוליזם, כריזמה, הסתה
- מעמד, טלוויזיה ופוליטיקה
- ייצוגי פוליטיקה בטקסטים בדיוניים
- סאטירה פוליטית
- הפוליטיקה של הטלוויזיה
את ההצעות יש לשלוח עד ה – 30.10.2018 לתיבת הדואר של הכנס: tv.studies.il@gmail.com
על ההצעות לכלול את שם המרצה, שיוך אקדמי, כותרת ההרצאה, תקציר בן כ-200 מילה, רשימה ביבליוגרפית קצרה (בין 3 ל 5 פריטים), ותקציר קורות חיים. משך כל הרצאה יהיה 20 דקות.
בברכה,
מירב אלוש לברון, יעל לוי, נועם יורן, דן ערב, אריאל אבישר, איתי חרל”פ, חברי ועדת הכנס.
גל נדלר, מפיק הכנס.
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
