״אמנות היא חופש. אנחנו מתכוונים להישאר בחיים על הפלנטה הזאת? איזו עבודה עלינו לעשות כדי להישאר כאן? ואם נעשה את העבודה הזאת, מה יקרה לחופש הבלתי מוגבל שלנו, לרוחנו החופשית? ואם אבלה את חיי בעבודה, מה יקרה לחופש שלי, לרוחי? כמה מן השאלות מוטמעות באמנות שלי במשך עשרות שנים. וכן, כמה שאלות מיועדות לכם״.
מירל לדרמן יוקליס העובדת ויוצרת ברחבי העולם, היא האמנית הרשמית (הלא־שכירה) של מחלקת התברואה של ניו־יורק. היא מתגוררת כיום בירושלים וחברת סגל בתוכנית התואר השני של בצלאל. היא מיוצגת על־ידי גלריית רונלד פלדמן, ניו־יורק.
***
***
כנס ירושלים לאמנות #2 ביוזמה ובשיתוף של “מנופים”, כתב-העת “ערב רב” וכתב-העת “הרמה”
מארגני הכנס: פסטיבל “מנופים”, רינת אדלשטיין, לי-היא שולוב, נטע אסף
כתב-העת “ערב רב”, יונתן אמיר ורונן אידלמן
כתב־העת “הרמה”, רינת אדלשטיין
הפקה: שי לבני
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
