פליטות היא סוגיה מורכבת לא רק בגלל ההיבטים ההומאניים המיידיים שלה, אלא גם משום שהיא מניחה את קיומם של מי שמגיעים להם זכויות לעומת מי שאינם זכאים להן, או שזכאותם נתונה בסימן שאלה מצד הממסד. דיון מהסוג הזה עלול לערער על הסכמות בסיסיות הרבה יותר מאשר אם להעניק מקלט למספר מסוים של אנשים או לא.
היום (29.3.18) תיפתח בגלריה Ludlow 38 תערוכה של הינדה וייס, שאוצר אבי פלדמן, ובה תוצג עבודת וידיאו בשיתוף עם אסף ויזן. העבודה, “Exhibit №1: 5846, 5851, and 5852”, מתייחסת לפסיקת בג״ץ שדנה בגורלם של שלושה מבקשי מקלט המבקשים שלא להישלח למתקן חולות. העבודה של וייס מתרגמת את הטקסט המשפטי לסאונד ולשפה ויזואלית.
וייס הגיעה לניו-יורק מתל-אביב והיא לומדת בתוכנית התואר השני באמנות של אוניברסיטת קולומביה. פלדמן הגיע מברלין כדי להשתתף בשנה הקרובה בתוכנית הרזידנסי לאוצרות של מכון גתה במנהטן. לתוכנית התערוכות של פלדמן קוראים “The Agency for Legal Imagination”, והיא המשך לעיסוקו האוצרותי בקשר שבין משפט לאמנות, תמה ביקורתית ומעניינת המנתחת מערכי כוח דרך חומרים ויזואליים.
האתגר בתערוכה הזאת לא פשוט בכלל, והוא בנוי על מעשה תרגום מתמשך: האוצר הישראלי פלדמן, החי בברלין, מציג את וייס עם עבודת וידיאו שמתרגמת פסיקה שנכתבה בעברית בנוגע לעתירה של מבקשי מקלט דוברי תיגרינית שהגיעו לישראל מאריתריאה. צריך להיות רגישים ומיומנים מספיק כדי ללכוד משהו מכל הסבך הזה בתוך העבודה ולהנגיש אותה לקהל אמריקאי שבא לצפות בתערוכה של מכון גתה הגרמני.
מעשה התרגום הרחב של התערוכה הופך את הדיון במצבם של מבקשי המקלט בישראל, שעדיין שרויים בסכנת גירוש או כליאה בימים אלו, לסוגיה רלבנטית גם כאן בניו-יורק, החורגת מהתייחסות ספציפית למערך הכוחות שבין בג”ץ ומדינת ישראל לבין מבקשי מקלט אל התייחסות של מערכות משפט מול אזרחים ומשוללי אזרחות בכלל.
הגלריה של תוכנית הרזידנסי לאוצרות של מכון גתה ב-Ludlow 38
38 Ludlow Street, New York, New York 10002
פתיחה: חמישי, 29.3.18