שיח גלריה עם האמנית אלה ליטביץ והאוצרת אור תשובה
על התערוכה “קפיצת הדרך”
מוזיאון פתח-תקווה לאמנות
שבת, 18.11.17, בשעה 12:00
הפרויקט “קפיצת הדרך” של אלה ליטביץ עוסק בזכרונות הנוגעים לעזיבה של בית. ליטביץ מעלה לדיון את ההיסטוריה הקצרה של ההתיישבות בחבל ימית, שהוקמה ופורקה בתוך עשור. הפרויקט של ליטביץ מורכב משני חלקים – האחד מוצב ברחבת הכניסה למוזיאון, והשני בחלל הפנימי. יחד הם מבקשים לזקק את מושג הבית ולבחון את קשרי התלות בינו לבין מקומו וסביבתו. התערוכה פרושה על הציר שבין הבדיוני והתיעודי, האישי והקולקטיבי, המלאכותי והטבעי, ונוגעת בשאלות של זמניות, שרידים ועקבות. במרכזה תהייה בדבר האפשרות ליישב מרחב גיאו-פוליטי משתנה תדיר; ניסיון – שכמו נועד לכישלון – ליישב את הזז ולהזיז את המיושב.
אוצרות: דרורית גור-אריה, אור תשובה.
מוזיאון פתח–תקוuה לאמנות, רח’ ארלוזורוב 30, פתח-תקווה. הכניסה חופשית.
אלה ליטביץ, “קפיצת הדרך”, 2017, פרט מתוך מיצב. צילום: אלעד שריג
ריי נאיטו, “שני חיים”
מוזיאון תל-אביב
אוצרת: סוזן לנדאו
פתיחה: שישי, 17.11.17, בשעה 12:00
האמנית והמשוררת ריי נאיטו (נ’ 1961 בהירושימה) יצרה את המיצב “שני חיים” במיוחד עבור מפל האור של מוזיאון תל-אביב. נאיטו החלה את הקריירה שלה בשנות ה-80 של המאה ה-20 וזכתה להכרה בינלאומית בעקבות המיצב “מקום אחד על פני האדמה” בביתן היפני בביאנלה של ונציה (1997). בין יצירותיה הבולטות שני מיצבי קבע בנאושימה וטשימה, איי האמנות של יפן. עבודותיה חדורות באסתטיקה היפנית המגולמת ב”האקאנאסה” – מושג המבטא את אופיים השברירי והזמני של הדברים, המעצים את יופיים. במיצב “שני חיים” הופכת נאיטו את מפל האור לאתר של התעמקות והתבוננות פנימית. מהתקרה משתלשלים שני מעגלים המורכבים כל אחד משמונה חוטים באורך 24 מ’, שעליהם מושחלים חרוזים שקופים. הסימטריה המושלמת בין המעגלים מבוססת על האיזון שבין החרוזים. היקפו של כל חרוז יכול לחבוק אדם אחד. זוהי הפעם הראשונה שבה נאיטו מתייחסות למושג “שניים” – אני ואתה – באופן סימטרי. עד כה התמקדו המיצבים שלה במושגים של אחדות וייחודיות ובקיום יחיד, וברוב המקרים רק מבקר אחד היה יכול לצפות בהם בכל רגע נתון.
“שני חיים” הוא השישי בסדרת מיצבים שנוצרו במיוחד ל”מפל האור”, חלל גיאומטרי ייחודי: אטריום מפותל יצוק בבטון שגובהו 26.5 מ’, המחדיר לחללי המוזיאון אור טבעי שהחזריו מתפשטים במפלסים השונים.
ריי נאיטו, “מטריקס”, 2010 מוזיאון טשימה לאמנות יפן. צלם: Noboru Morikawa
Greenpeace Art To Earth
אמנים למען אקלים שפוי
גלריה בן-עמי, תל-אביב
אוצר: יוחנן הרסון
חמישי עד שבת, 16-18 בנובמבר 2017
פתיחה: חמישי, 16.11.17, בשעה 20:00
19 אמנים ישראלים התגייסו כאחד למאבק הבינלאומי של גרינפיס נגד אנרגיות מזהמות הגורמות לאקלים קיצוני ולקידום אנרגיות מתחדשות, נקיות ובטוחות: אורי גרשט, אלי גור-אריה, בועז ארד, גל וינשטיין, דוד עדיקא, דור גז, טל שוחט, יוסי ברגר ז”ל, יוסף קריספל, מאיה כהן-לוי, מיכל היימן, מרים כבסה, ניר הוד, עילית אזולאי, פמלה לוי ז”ל, פרדריק ברנר, ציבי גבע, שמחה שירמן ושרון יערי.
שינויי אקלים נמצאים היום בכל הכותרות, בארץ ובעולם, בין היתר סביב ההתכחשות של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ לנושא, וזאת אל מול התמונות של הסופות ההרסניות המשתוללות בימים אלו בארה”ב.
אמנים בכל העולם נרתמים למאבק, ועכשיו גם אצלנו בישראל, בתערוכה ייחודית וראשונה מסוגה, שמטרתה העלאת המודעות הציבורית ופיתוח שיח אזרחי בסוגיה.
כל ההכנסות ממכירת אוסף יצירות נדיר זה יוקדשו להמשך המאבק של גרינפיס ישראל בשינויי האקלים וקידום אנרגיות מתחדשות ונקיות.
גלריה בן-עמי, רח’ החשמל 12, תל-אביב, גלריה חברתית שנרתמה בהתנדבות מלאה לקידום הנושא החשוב הזה.
לאתר המכירה, כאן.
בועז ארז, “מעשן”, 2016
“הכינור”, מאת גילי ונמרוד שנית
תיאטרון תמונע
11.12.11, 27.12.17
ביום בהיר אחד ביולי 1942, בעוד מישה ובנו בוז’ו יושבים ומנגנים בכינור ברחוב בפריז, עצרו לידם שוטר צרפתי וקצין גרמני. הם סימנו למישה לקום ולהתלוות אליהם. מישה הניח את הכינור בצד, חיבק את בנו והלך. בוז’ו רץ הביתה לספר לאמו, בלי לדעת שלא יראה את אביו שוב לעולם.
חלפו חמש שנים מאז התחלנו לחפש את הדרך לספר את סיפורה של משפחתנו שנספתה בשואה, וכיום אנו מבקשים לחשוף אתכם למופע המשלב תיאטרון תנועה וסרט, שבאמצעותם ניסינו להתמודד עם הטרגדיה, אבל בעיקר להזכיר לעולם מאורעות אלו, לבל יישנו בכל מקום וכלפי כל אדם.
משתתפים: נסים זוהר, מרסלה גומז, איליה דומנוב, אופיר נג’רי, גבריאל ניוהאוס.
“המעברים מהרובד ההיסטורי אל עבר רובד המציאות מקרבים את הצופה אל האירוע הטרגי ומקנים לסיטואציות ממד אנושי רב-עוצמה” (פרופ’ אהרן שי).
“עיבוד אינטימי ומלא השראה שעשוי בכישרון, באהבה ובריחוק מעוררים כבוד” (גבי אלדור).
כרטיס: 70 שקל.
הנחה לקוראי “ערב רב” – קוד: גילי, 45 שקל.
טריילר, כאן.
בוקה גרינפלד, “איים של פעימות“
הגלריה בבארי
פתיחה: שישי, 17.11.17, בשעה 19:30
שיח גלריה בהשתתפות האמנית: 18.11.17, בשעה 13:00
בתערוכה “איים של פעימות” מהדהד מנגנון ההמשכיות המחזורית האינסופית של הטבע, כשבמקביל נוכחים ייצוגים זמניים שיד האדם בונה במהירות. יצירתה של בוקה גרינפלד נוצרת מחלקי הברות, צירופים, מחברים מקוטעים, גזרי קנבס מצוירים בכתמי צבע נוזליים, ענפים ובולי עץ שנאספו, שיירי ברזלים חלודים אכולים ומתפוררים, ועוד מיני “מציאות” קיקיוניות שאספה בדרכה. השפה של התחביר הזה לוקחת אותנו למופשט המודרניסטי, עוסקת בכתמי צבע וחומר, מאזנת ומוציאה מאיזון, מותחת קווי אורך או רוחב, מייצרת קונסטרוקציות ומאזכרת נוף טבעי אל מול אורבני.
שעות פתיחה: חמישי, 20:00–17:00, שישי, 13:00–09:00, שבת, 14:30–11:30, או בתיאום מראש עם זיוה ילין (054-7918049) וסופי ברזון–מקאי (054-7918464).
חמישה אמנים עכשוויים בשיחות קצרות על אמנות
הגלריה העירונית לאמנות בית גורדון-לונדון, ראשון-לציון
יום חמישי 16.11.17, בשעה 19:00
בהשתתפות: עמית קבסה, רות אור, תמר נסים, אר’לה בן-אריה, יואב בן-דב.
“A-ne-no-me” | “א-נ-נו-מי”
חמישי, 23.11.17, בשעה 20:30
מרכז ענבל, סוזן דלאל, תל-אביב
עבודה המחוללת דיאלוג בין הרקדנים, הבמה ואור המקרן. האור מוביל את הרקדנים תוך שהוא יוצר מרחבים אינטימיים, ממפה את תנועת הרקדנים ויוצר מרחבים של תנועה מלאי הומור. “אננומי” באנגלית הוא שמו של פרח הכלנית, אך גם שמו של צמח טורף, שושנת הים. הכפילות הזו, של פרח נוי ביבשה וצמח טורף בים, היתה ההשראה לעבודה זו.
לרכישת כרטיסים במחיר מוזל, 77 שקל: כאן, או בטל’ 072-275-3221.
ביקורת של תמי כץ-לוריא באתר “מפה”, כאן.
כרטיס זוגי יוגרל בין קוראי “רב ערב” שישלחו מייל לכאן.
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
