זוכת מלגת קיפר – יעל פרנק

מנימוקי הפרס: “פרנק, יוצרת רב-מדיומלית, יוצרת סביבות המשתפות את המבקרים במצבים המאופיינים בשיבושים, קיטועים ועיוותים בלתי פתורים, וחושפת את הפוליטיקה של מבני כוח, מערכי ידע והיסטוריה המובילים לחוסר ודאות וקיום עמוס סתירות”

מלגת אינגבורג-בכמן, מיסודו של אנסלם קיפר, מוענקת השנה לאמנית יעל פרנק על ביקורתה האפקטיבית ויכולתה לערער את התשתית החברתית המשרתת תכופות את הפוליטיזציה של המוות ופרקטיקת מתן התוקף לתהליכי חִברות הנתונים למנגנוני כוח ומשטור נרטיבים היסטוריים .

יעל פרנק, בוגרת תואר ראשון מה-Cooper Union School of Art בניו-יורק ותואר שני מהאקדמיה בצלאל, נבחרה מרשימה של עשרות מועמדים שהתחרו על המלגה. פרנק הציגה בתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות בארץ ובחו”ל, בין השאר בגלריה חזי כהן (“היו לה מוסר של שואב אבק ונשמה של מכונת הימורים”, 2013), ובגלריה לבירינט בפולין .(2012, “Party Poopers”) פרנק אף זכתה בפרס עידוד היצירה של בצלאל ופרס למצוינות בפיסולThe Eliot Lash Memorial Prize, , קופר-יוניון.

פרנק יוצרת רב-מדיומלית בווידיאו, מיצב, סאונד, פיסול ויצירת סביבות המשתפות את המבקרים במצבים המאופיינים בשיבושים, קיטועים ועיוותים בלתי פתורים. פרנק מפגינה את היכולת לחשוף את הפוליטיקה של מבני כוח, מערכי ידע והיסטוריה המובילים לחוסר ודאות וקיום עמוס סתירות. הטלת ספק זו מערערת דעות ואמונות חזקות המאפיינות את מערכי הפצת הידע וכינונו של קאנון תרבותי, חברתי, מגדרי וכלכלי.

יצירתה של פרנק נעה בין ריאליזם ציני ופוסט-אירוניות סרקסטית המנפצת מושאי טאבו ואינה חוששת מביקורת נוקבת על הקיום האנושי והסוציאליזציה של תרבות המוות, המשמשת תכופות לכינון התכנים המשמעותיים והממשמעים של חברות. כך, למשל, קדושת המוות ב”רפסודת המדוזה” של תיאודור ג’ריקו היא בסיס קומפוזיציוני ליצירתה של פרנק “מונומנט המונומנטים” (2014). ביקורת האפרטוס של המוות חוזרת גם ביצירות אחרות שלה. פרנק מביימת מצבים שהיא מכנה “בעיות” בניסיון להאיר את כוחן של אמונות וכוחו של ידע לקבוע אורחות חיים ומוות. יצירתה “בעיה”, למשל (2016–2017), מציגה ביקורת זו ביתר שאת בהצגתה מכונות רפואיות המספרות פוליטיקה ריקה של רגשות ותיאורי קטסטרופות בנאליות מוויטרינת זכוכית סדורה ונקייה.

בשנים האחרונות מתמקדת פרנק במיצבים פיסוליים ועבודות וידיאו המתייחסות להקשרים הפוליטיים של מושג האושר. “המנגנונים ההומוריסטיים הפועלים בעבודות שלי מכתיבים הלך רוח מצחיק-לא-מצחיק שבוחן את הקשר שבין מבני סמכות תרבותיים לבין תחושות אינטימיות של שמחה”, היא מספרת. “הסביבות הארכיטקטוניות שאני מייצרת כוללות מכונת קריוקי שמחוללת מזל רע, קולאז’ וידיאו שבו נסיכות דיסני שרות את ההמנון הלאומי, רוחות רפאים בוכות, עוגיות חיוך מיוזעות ואנדרטה לאנדרטאות העשויה מאצבעות ענקיות בצבע ורוד”.

יעל פרנק, A Monument for Monuments" ,2014"

יעל פרנק, A Monument for Monuments” ,2014″

הפרויקט שעליו עובדת פרנק בימים אלה, “בעיה”, והוא כולל סרט אנימציה בסטופ-מושן של לסתות מדברות, ויטרינות איקאה עצובות ולימבו של קליניקות רפואיות. הפרויקט יוצג ב-2018 בגלריה של סדנאות האמנים בתל-אביב, בתערוכה שאוצרת סאלי הפטל-נוה.

הפרס יוענק לפרנק ביום רביעי, 8 בנובמבר 2017, בשעה 18:30, בטקס שייערך בבית הנסן בירושלים. האירוע פתוח לקהל הרחב ויכלול דברי פתיחה של ד”ר ספי הנדלר, ראש החוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל-אביב וחבר מועצת קרן וולף. באירוע יתקיים שיח אמן בין פרנק לאוצרת נירית נלסון, וכן מופע מוזיקה מדוברת בניצוחן של יעל טל ונעמה רידלר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *