האמנות בתערוכה “א” מוקרנת בעדינות לחלל התצוגה באופן כזה שניתן להקשיב לה, כשם שילדה קטנה מקשיבה לרחש גלים מתוך קונכייה גדולה שאספה על חוף הים. בבית היא מצמידה את הקונכייה לאוזנה ושומעת ים וגלים.
שלושה ראשי אדם מחוברים לגופי נחשים מתפתלים, סבוכים זה בזה, יוצרים פלונטר במעי הגס, בוחנים את גבולות מסגרת הנייר. הכאן והעכשיו שלהם לקוחים ממקומות וזמנים אחרים. האניגמטיות שלהם בשפתיים חתומות.
בקיר ליד, סימבול אולטימטיבי של אשה עירומה בכחול מביטה קדימה בנינוחות. היא שרועה בתוך הכחול של האמנות והאורנמנטיקה, נתמכת בתנועות אצבע מיומנות. התאהבות היא חלק מהציור.
הכתם הסגול מהפנט ושואב לתוכו. הוא משתנה לנגד העיניים. בפתח הציור הזה, עם האיכויות הצילומיות, כניסה למימד אחר. הציור מעניק לצופים את הצבע והתנועה במתנה. זו פעולה נדיבה כל-כך.
העבודות של מעיין אליקים, אלכסנדרה צוקרמן ותומר רוזנטל תלויות בתוך חלל פנימי בצורת משושה במגדל המים הישן שעבר שימור ברחוב מאז”ה. שביל הגישה אליו ספירלי, עצי לימון ואשכולית בצד הדרך. האמנות כאן היא כל מה שיש, לא מנסה להיות משהו שהיא לא. וזה יפה.
***
מגדל המים ברחוב מזא”ה 36 הוקם בשנת 1924, בתכנון המהנדס ארפד גוט. המגדל סיפק מים לבתי העיר, ולכן ניצב על גבעת כורכר בנקודה הגבוהה ביותר בתל-אביב. עקב הזנחה ותהליכי בליה טבעיים, היה המגדל נתון במשך שנים רבות במצב פיזי רעוע ואף הוכרז כמבנה מסוכן. משנת 2010 עבר תהליכי שחזור ושימור, ויחד עם תערוכה זו ייפתח לראשונה לציבור באופן רשמי. לאחר מכן יהפוך להיות בית-קפה.
“א”, תערוכה קבוצתית במגדל המים ברחוב מזא”ה 36, תל-אביב
נעילה: 16.9.17
שעות פתיחה: שישי, 12:00–16:00; שבת, 11:00–16:00
ראיתי את סגולה יחד עם אחותה האמרלדית לצידה, אפשר להביט בהן יום שלם. מעיין אליקים נשאב אל הטכניקה ואל החומר איתו הוא עובד, ומונחה על פיו. עבודות שמשאירות רושם חזק. והוא גם מרצה משובח!
עוזיאל
| |