השנה חוגגת גלריה אלפרד את יום-הולדתה ה-12. הגלריה, המופעלת על-ידי קבוצת אמנים, גרעין חזק וקבוע שצמח והשתנה עם השנים, תמיד היתה מוסד עצמאי בולט בנוף התרבותי של תל-אביב, עיר שאינה מקלה על קיומם של חללי אמנות ותרבות עצמאיים, כאלה שחורטים על דגלם את האפשרות להציג אמנות חדשנית ורלבנטית ואינם מפלרטטים בהכרח עם כוחות השוק.
במהלך השנים החליפה הגלריה כמה חללים – החל בחלל של כמה מטרים-רבועים וכלה בחלל הנוכחי – מכון לאמנות ולתרבות המתפרש על מבנה של שלוש קומות וחצי, עם חללי סטודיו, סדנאות, מכינה קדם-אקדמית לאמנות ולמוזיקה ועוד. נכון ל-2017, גלריה אלפרד היא הגלריה השיתופית הוותיקה ביותר בתל-אביב, המפלסת דרך לגלריות שיתופיות נוספות בעיר ומשמשת בית לאמנות ולתרבות וחלל חשוב להצגת אמנות מקומית עכשווית.
לכבוד חגיגות יום-ההולדת, יוקדש חודש של מדור “הדימוי היומי” לסיכום נמרץ של פעילותה של הגלריה בשלוש השנים האחרונות – מסע בזמן המציג חלק מצומצם ונבחר ממגוון התערוכות שהוצגו בגלריה.
ושתזכה לעוד שנים רבות.
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
