יצירתם המשותפת של תמר לם ודייוויד קרן, “Because We Love You”, היא דואט של שני רקדנים מיומנים המתארים בזמן תנועתם את הפעולות שהם עושים ומשערים כיצד הן מתקבלות על-ידי הקהל. זוהי יצירה מורכבת המוגשת בקלילות יחסית, ונשענת במידה רבה על הכריזמה המיוחדת של לם וקרן והדינמיקה האינטימית שנוצרת ביניהם.
מעניינים במיוחד בעיני הרווחים שמשאירים היוצרים עבור הקהל למחשבה או לנינוחות פשוטה. היוצרים, חמושים בביטחון ובניסיון לא מבוטל, לוקחים לעצמם זמן בסטודיו ואל מול הקהל כדי לבחון ולהעמיק את הדיון שהם עוסקים בו באשר ל”מהי יצירת מחול” או “מהי יצירה בימתית” או “מהי יצירת תיאטרון”. אין זה שיתוף הקהל במובן של שיח ממשי, אלא בהצגת עבודה שהוא מוקפדת ובחלקה הגדול כוללת מסקנות של תהליכי היצירה, אך שומרת על רווחים רחבים דיים.
בשיחה שערכתי עם היוצרים אמרה לם: “אחת המשימות של היצירה היא איך ליצור יצירת מחול ואיך לתעד את תהליך היצירה תוך כדי שהוא קורה או תוך כדי שהיצירה מתרחשת. שאלה נוספת היתה, למה ליצור עבודת מחול? זה לא מובן מאליו עבורנו. אנחנו שואלים את עצמנו למה אנחנו עושים את זה כי אנחנו יכולים לעשות דברים אחרים. למה לעשות עוד יצירת מחול? אנחנו מנסים לענות על זה בדרכים שונות ביצירה עצמה”.
לם, רקדנית מוערכת שעבדה בין השאר עם יסמין גודר ותמר בורר, הכירה את קרן, רקדן וכוריאוגרף שעבד שנים רבות עם ויליאם פורסיית, לפני כ-20 שנה בפריז. היא היתה רקדנית בתחילת דרכה, עברה לגור בפריז והשתתפה באחת מיצירותיו הראשונות ככוריאוגרף. בימים אלה הם יוצרים ביחד בישראל. זוהי עבודתם הראשונה, ובאחרונה החלו בתהליך יצירה לקראת עבודה חדשה.
“Because We Love You”, תיאטרון ענבל, סוזן דלל, תל-אביב, 1.6.17, בשעה 21:00.
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
