“שמע קולי” – מופע לכל קהל, קהילה ומקהלה
“מנופים”, אמנות עכשווית בירושלים
רביעי, 28.9.16, בשעה 20:30
לאחר שמופע הנעילה של פסטיבל “מנופים” ביום חמישי האחרון במרכז כלל נקטע על-ידי גורמים קיצוניים, אנו קוראים לכם להגיע לאירוע ולתמוך בקולות שהושתקו, להשמיע קולכם למען כבוד האדם ולמען הסובלנות והידידות בין תושבי העיר השונים. בואו לחגוג את ירושלים הרב-תרבותית ואת אירוע הנעילה של פסטיבל האמנות “מנופים”.
המקהלות המשתתפות באירוע: מקהלת בלקנטו – זמרי אורטוריו; אנסמבל הפיוט שליד מכון בן-צבי; מקהלת הכנסייה הארמנית; ומקהלת זמרי אורטוריו.
לאירוע
חזית בניין ימק”א, רח’ המלך דוד 26, ירושלים.
“שמע קולי” – מופע לכל קהל, קהילה ומקהלה, “מנופים”, אמנות עכשווית בירושלים
“גורל”
תערוכת תשרי בנווה-שכטר, תל-אביב
אוצרת: שירה פרידמן
אמנים משתתפים: אלה אמיתי-סדובסקי, אסתר דומב-אידלמן, דרורה דקל, הדסה גולדויכט, יואב אדמוני, ליאורה וייז, סשה סרבר ועדי נס.
פתיחה: חמישי, 29.9.16
התערוכה תיפתח בשילוב אירוע פתיחת השנה בנווה-שכטר.
בתוכנית:
20:00 – פתיחה ופרפורמנס של יצחק מתן ליפמן ומעין חורש.
21:00 – “רק לנגן אהבה”: אהובה עוזרי מארחת את רביד כחלני (ההופעה בתשלום ובהזמנה מראש).
התערוכה נפתחת בחודש תשרי, לקראת הימים הנוראים, שבהם סוגיות הגורל והבחירה החופשית נוכחוֹת ביתר שאת בחיי היומיום הישראליים. היצירות בתערוכה עוסקות, כל אחת בדרכה, במשמעותו של הגורל – גורל אישי וגורל כלל-ישראלי, גורל קיומי-פילוסופי, גורל מגדרי, גברי ונשי וגורל משפחתי.
הפרפורמנס יוצא מתוך סיפור קין המקראי. הוא מורכב מאדמה, תנועה ואור, שבהם מתגלם המפגש המובנה של התרבותי עם הרצח. דרך המיתוס של קין מתבוננים הצופים בקימה ובפציעה, באדם ובאדמה.
פרטים נוספים באתר
נווה-שכטר, מרכז לגסי-הריטג’ לתרבות יהודית, רח’ שלוש 42, פינת רח’ אילת, נווה-צדק, תל-אביב.
יואב אדמוני, “אגת #2”, 2016, טכניקה מעורבת
“ילד ישן בכד חומר ביוגרפי”
בית בנימיני, תל-אביב
אוצרת: טלי תמיר
אמנים משתתפים: אלה אמיתי-סדובסקי, אסתר דומב-אידלמן, דרורה דקל, הדסה גולדויכט, יואב אדמוני, ליאורה וייז, סשה סרבר ועדי נס.
פתיחה: חמישי, 29.9.16, בשעה 19:30
נעילה: 12.11.16
בתערוכה יציגו שמונה אמנים שעוסקים בחומרים ביוגרפיים תוך שימוש בחומר קרמי, או ההפך: אמנים שעובדים בחומר קרמי, תוך שימוש בחומרים ביוגרפיים. התערוכה עוסקת בקשר שבין גוף וחומר, מיכל ונרטיב, כלי וזיכרון, חרדה והטבעה, פורצלן והיסטוריה, מטבע ודיוקן, רכות והקשחה, קליעה ולישה, צניחה ותפיחה, צלחת וייצוג.
הצלחת הופכת למראה מתהפכת, המשקפת דיוקן. הדיוקן מכוסה על-ידי האוכל ומתגלה תוך כדי תהליך האכילה – ביוגרפיה של עיכול הנחשפת בזמן אמת. שם, במקום הקמור המכונה צלחת, נאגרים סיפורים על הורים ועל ילדות על גוף ועל מוות. בין המסגרת האובלית של הדיוקן לבין עיגול הצלחת מתקיים קשר בין רשמיות לפרברסיה – בין ייצוג להסתרה וקניבליזם. החימר הרך מתעצב לכל צורה ויכול לחדור לתוך הבית ולהתאים עצמו לרהיטים – סוג של חדירה סמויה, נצמדת, קשה לטאטוא.
הקרמיקה כחומר מסתובב על ציר האובניים – מסתחרר וגורף איתו סיפורים, מגעים, קולות ודיבורים. הגוש נזרק אל הציר כשהוא אנונימי וחסר צורה. הוא מתעצב על האובניים, תוך כדי סיבוב, גדל ומתארך – האין זה סיפור חיים?
בית בנימיני, המרכז לקרמיקה עכשווית, רח’ העמל 17, תל-אביב. טל’ 03-5182257.
שעות פתיחה: ב’–ה’, 11:00–19:00; שישי ושבת, 11:00–14:00.
הדרה רבינוביץ, ללא כותרת, 2016, צילום: רן ארדה
השקת המרכז לאמנות עכשווית בערד
תערוכה קבוצתית: “משאבות אנוש”
אוצרת: הדס קידר
פתיחה: שישי, 23.9.16, בשעה 12:00
נעילה: 25.12.16
המרכז לאמנות עכשווית בערד מעמיק את פעילותה המתמשכת של העיר ערד בתרבות ובאמנות בישראל. התכנים והפעילויות שבהם יעסוק המרכז יגעו בסוגיות האסתטיות, הפוליטיות, החברתיות, הגיאוגרפיות והאקולוגיות העולות מהמרחב שבו פועל המרכז.
המרכז, המשתרע על פני כ-300 מ”ר, כולל גלריה לאמנות עכשווית באוצרותה של הדס קידר; תוכנית שהות אמן בינלאומית “אמנות אדריכלות ערד”, המשמשת חממה פעילה לאמנות ותרבות; מחלקה חינוכית הכוללת סיורים מודרכים בתערוכות; סדנאות אמנות וסיורים מודרכים במסלולים אמנותיים בעיר – חצרות אמנים, רובע האמנים, בתים פתוחים ועוד. נוסף לכך יתקיימו במרכז אירועים אמנותיים לכל המשפחה.
בתערוכה הראשונה, “משאבות אנוש”, שאוצרת הדס קידר, ייקחו חלק ג’ניפר אבסירה וג’וליאן דונדה (צרפת), טל גרנות, אורית ישי, סיגלית לנדאו, רועי מנחם מרקוביץ’, ניו מיינינג קולקטיב (נורבגיה) ואמיליה סקרנוליט (ליטא). התערוכה מבוססת על יצירות שנוצרו במסגרת תוכנית שהות האמנים “אמנות אדריכלות ערד” ובמסגרת תוכניות שהות אמנים דומות בעולם. בין אם מדובר בעבודת וידיאו בהשתתפות רקדניות צעירות מערד, המצולמות בין מבנים בעלי מאפיינים ברוטליסטיים, ובין אם באמנית-בת-ים שוחה בתוך שאריות של בסיס חיל הים הממלכתי הנורבגי – התערוכה פורשת בפני צופיה לקסיקון ויזואלי של הנוכחות הדינמית של הגוף האנושי בהקשר של סגנון האדריכלות הברוטליסטי העולמי; היא מציבה במרכזה מערך הקשרים מורכב הנע בין ממדים שונים: האדריכלי, הפוליטי, החברתי והגוף האנושי.
המרכז לאמנות עכשווית בערד, רח’ בן-יאיר 28 (הכניסה ממתנ”ס ערד), טל’ 08-9551502/7.
שעות פתיחה: שני ורביעי, 10:00–14:00, שלישי וחמישי, 16:00–20:00, שבת ראשונה ושלישית בחודש, 10:00–14:00.
ניו מיינינג קולקטיב, “חיפוש נגדי”, סטילס מתוך וידיאו, 2016
מאיה שלייפר, “Familiar Stranger”
המרכז לאמנות מעמותה בבית הנסן, ירושלים
אוצרים: סלה-מנקה
נעילה: 30.10.16
עוברי אורח, אנשים ברכבת, נשים שנפגשות בזמן הליכות, נוסעים באוטובוס – אחרים וזרים הם ההשראה לסדרת העבודות של מאיה שלייפר, העוסקת בעולמם של זרים-מוכרים כפי שהיא מדמיינת אותם.
איוריה של מאיה זכו בתערוכה למימד נוסף באמצעות טכניקות שונות: החל במכשירים מיתולוגיים מראשית הקולנוע, כגון הזואוטרופ, וכלה בפיזיקל קומפיוטינג. המיצבים בתערוכה מנהלים דיאלוג עם עולם ספרי הפופ-אפס ומשלבים הקרנה של דימויים נעים ואיורים סטטיים במידות שונות של אינטראקטיביות. המרחב שבו מפוזרים הדימויים מהדהד את עולמם של במאי הקולנוע ג’ורג’ מלייס (Melies) והאנימטור ויליאם קנטרידג'(Kentridge) , כמו גם את עולם ספרי הילדים של פעם.
מאיה שלייפר היא מאיירת ומעצבת. עבדנו איתה לראשונה כשהיתה עדיין סטודנטית בבצלאל, אז עיצבה את הגיליון הראשון של “הערת שוליים” והתוותה את הקו האסתטי של כתב-העת. ב-15 השנים שחלפו מאז עיצבה מאיה ספרי ילדים מרתקים, ובהם “לא קל להיות גיבור-על”, “הנסיכה זוהרה” ו”הארנב שרצה להיות עץ”, והיתה המעצבת הראשית של העיתון “דה-מרקר”. במקביל לא חדלה מליצור עבודות אישיות.
התערוכה הנוכחית, הראשונה של מאיה בשדה האמנות, היא מפגש מחודש בינינו. במהלכו חברנו לגיא יצחקי, ניר יהלום, יובל קדם, סטודיו פוינק, אופיר גל ויורי סמרטאנקו, ויצרנו עבור עולם התנועה של מאיה מרחב שהוא בין סטודיו פתוח למעבדת נסיונות ולחדר פלאים.
תכנות: גיא יצחקי
מנגנון הגלגל של היצירה “עולם עגול”: יובל (גלילאו) קדם
האחראי הטכני ובונה הזואוטרופ: ניר יהלום
עוזר טכני: יורי סמרטאנקו
סאונד: אופיר גל
אנימציה: סטודיו פוינק
המרכז לאמנות מעמותה בבית הנסן, מרכז לעיצוב מדיה וטכנולוגיה, רח’ גדליהו אלון 14, ירושלים. שעות פתיחה: ג’–ד’, 10:00–14:00, ה’, 15:00–19:00, שישי, 11:00–14:00.
לקבוצות והדרכות נא ליצור קשר במייל.
מתוך “באותו ראש”, מאיה שלייפר
פסטיבל ירון ה-13 ע”ש הצנחן ירון ירושלמי
סוכות, 19–21 באוקטובר 2016
תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער מפיק את פסטיבל ירון בפעם ה-13 בחול-המועד סוכות. הפסטיבל כולל הצגות לילדים ולכל המשפחה, והוא יוזמה של משפחת ירושלמי, האחראית לפרויקטים רבים להנצחת ירון ירושלמי, הצנחן שנפל במלחמת ההתשה, עיריית תל-אביב-יפו, מוזיאון תל-אביב לאמנות ותיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער.
הפסטיבל כולל מגוון פעילויות חווייתיות ברחבת המוזיאון: מתחמי יצירה, פעילויות להורים ולילדים, אמני רחוב ועוד. לאחר הצפייה בהצגות יוזמנו המבקרים ללא תשלום נוסף לסיור בין כותלי המוזיאון.
השנה הפסטיבל חונך בפעם הראשונה מתחם חדש – מתחם פשוש, שמיועד כולו לפעוטות וכולל את הצגות התיאטרון הייחודיות לפעוטות “צוציקים”, תיאטרון פצפון וההצגה האורחת “בלונים”, וכן מתקנים ופעילויות לקטנטנים.
בפסטיבל יועלו 19 הצגות שונות לילדים מבית היוצר של תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער, ובהן בבכורה “למה רק כבשים?”.
ההשתתפות בפעילויות חינם.
ניהול אמנותי: גיל צרנוביץ.
רכישת כרטיסים באתר תיאטרון אורנה פורת או בטל’ 03-5111444, שלוחה 9.
מחירים: 40–90 שקל.
* זוג כרטיסים להצגה “אי המטמון”, ב-19.10.16, בשעה 16:00, בבית החייל, יוגרל בין קוראי “רב ערב” שישלחו מייל.
צילום: כפיר בולוטין
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
