
שמעון פינטו, מתווה סקיצה, פנקס דיגיטלי, ציור סמארטפון במגע האצבע על גבי מסך.
שחר סריג ושמעון פינטו, פרוייקט מיוחד לדימוי היומי, אוצרת: יעל רביד.
***
עץ הדר מבשם את סמטת רחוב ר׳ אריה לוין, צליל חבטות שטיחים נמהל בניגון מקומי בוקע מחלונות נמוכים.
בהמשך הרחוב מפתחי הבתים שובל מים מוקצפים רושמים בכוח גרביטציה איטי. קו רחב, דק, ישר ומפותל.
קופפרמן נרשם על השבילים.
באיחור קל מגיע לפגישה עם מוזיקאי מוכשר בבוסתן “לב העיר”, פינה שקטה בלב ההמולה.
בשיחה משוטטים בין מוזיקה,אמנות והחיים…יזהר אומר “אתה יודע לנוער של היום חסרה אמנות-בכוחה לשנות חיים”…
הנהנתי בליבי, מה אנחנו יודעים על אחרים?
לשיחה פורצים בגובה העיניים ציפור דרור במנוסה מטפריו של בז מצוי ושניהם בחבטה על הרצפה מתגלגלים.
הבז ראה אותנו וברח והציפור בין ענפי הבוסתן נעלם.
זכות אבות לו לנרדף.
טקסט: שמעון פינטו.

אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה


מקסים!
רעיה
| |מרגש!
עמית
| |