הגלריה לאמנות בבית יגאל אלון, גנוסר, עתידה לשנות את יעודה. במכתב שפרסמה השבוע אוצרת הגלריה נאוה שושני, נכתב כי ״לצערי עלי ליידע אתכם שלאחר חודשים של התלבטויות, דיבורים וניסיונות שכנוע, החליטה הנהלת בית יגאל אלון, גנוסר, שהגלריה לאמנות תפסיק את פעילותה במתכונת הרגילה. כלומר – לא תציג יותר תערוכות מתחלפות של אמנות פלסטית.
״קצת על הגלריה: הגלריה נפתחה בעקבות פנייה של מחלקת תיירות ויזמות של מוא”ז עמק הירדן למוזיאונים המקומיים, בתקווה למצוא פתרון לאמני האזור [שמעט מאד אמצעי חשיפה עמדו לרשותם], ובו זמנית ליצור מקום נוסף של תרבות, לטובת שוחרי האמנות בצפון. בשנים הראשונות הייתי צריכה לכתת את רגלי ולחפש אמנים שירצו להציג. בשנתיים-שלוש האחרונות אני בעיקר משיבה לפניות רבות ונמצאת בקשר עם רשימה ארוכה של אמנים, הן מהפריפריה והן מהמרכז, יהודים וערבים, אמנים בראשית דרכם ואמנים ותיקים, שמביעים את רצונם להציג אצלנו, ושעם חלק מהם כבר סוכם שיציגו בעתיד הקרוב או הרחוק. רשימת התערוכות שהיו מתוכננות לגלריה נפרשה על פני יותר משנה וחצי קדימה ויש בהן אמנים שממתינים לכך כבר שנתיים ויותר.
״אחת עשרה שנים מלאו למפעל התרבות הקטן הזה, שנבנה לאט ובמסירות, היווה מקום מפגש אהוד לאמנים ולשוחרי אמנות ורכש לו קהל קבוע, חם וסקרן. הוא חדר למודעות של מוסדות חינוך בסביבה, ששיגרו אלינו את תלמידיהם; זכה לנוכחות מסיבית בפתיחת תערוכות חדשות ואירועים מיוחדים, שאף פורסמו בקביעות במדורים בנושא תרבות ואמנות בעיתונים ובאינטרנט. בנוסף, עבור רבים מאורחינו, שוחרי אמנות מבוגרים, היתה הגלריה אחד המקומות הבודדים שיכלו להגיע אליהם כדי לראות אמנות.
״כשדובר לראשונה על סגירת הגלריה, הבנתי שמדובר בקשיים כספיים. הצעתי שאוותר על רוב משכורתי ובלבד שיוותרו על חיסולה של הגלריה, שלקח זמן רב ומאמצים רבים למצב אותה במקום שבו היא נמצאת. לזמן קצר נראה היה שזה הפתרון ושהגלריה תוכל להמשיך לפעול, אם גם בקצב שונה ועם פחות תערוכות בשנה, תוך התאמה לתקציב המקוצץ מאד. אלא שלצערי, הוחלט לאחרונה שהגלריה תעבור לרשות המרכז החינוכי בבית אלון, כדי להתאים את התכנים שיוצגו בה לפעילות החברתית והציבורית שנעשית בו. אינני יודעת אם המשמעות היא שיוצגו בה תערוכות דידקטיות, או שהיא תהווה חלל תצוגה נוסף של המוזיאון, או שאולי תתקיים בחללים שהתרוקנו פעילות יצירתית של תלמידים. כך או כך, נראה שההחלטה שהתקבלה נובעת בעיקר מחוסר הבנה של ההבדל בין אמנות פלסטית שמבוצעת בידי אמנים מקצועיים מתחומים שונים, ועוסקת במגוון נושאים שמעסיקים אותם ואת כולנו [והעסיקו גם את יגאל אלון!], לבין מה שמוגדר כאמנות “במתכונת אחרת – שמייצגת את העשייה החברתית ציבורית של המקום הזה, בהמשך למורשתו של יגאל אלון”.
״שני דברים לסיכום: א. אמנם בפגישתי האחרונה עם המנכ”ל נאמר על ידו שיש תקווה כלשהי שבעתיד תשוב הגלריה לפעול, אך לדאבוני, ברוב המקרים גלריה שנסגרת אינה נפתחת שוב. אשמח להיווכח בטעותי.
ב. ממה שלמדתי על יגאל אלון, שאחד מן התפקידים החשובים שמילא היה שר החינוך והתרבות, ושהיה איש תרבות באופיו – די ברור לי שהוא לא היה סוגר את הגלריה הפעילה והחיונית הזו.
כמה חבל.
נאוה