אתמול (שישי), התקיים באוניברסיטת ת״א כנס הקמת האגודה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. את האגודה יסדה חוקרת האמנות ד״ר רות מרקוס, ועד כה הצטרפו לשורותיה קרוב ל-90 חוקרות, אוצרות ואמניות (וגם כמה גברים). בהצהרת הייסוד שנשלחה בסוף השבוע בעקבות הכנס כתבה מרקוס כי ״מטרת האגודה לעודד את המחקר על נשים אמניות בישראל ואת חקר המגדר באמנות בישראל, ולחזק את הדיסציפלינה של המגדר באמנות. מגדר כולל את כל המגדרים, נשים גברים ומה שביניהם. לכן הייתי רוצה שיהיו באגודה גם גברים שעוסקים או באמנות נשים או בנושאי מגדר. מכיוון שאנחנו דנות/ים באמנות בישראל, הכוונה גם לאמנות של פלשתינאיות ישראליות. וכבר פנינו לכמה מהן ושתיים לפחות כבר נרשמו ואני מצפה לעוד. יש לציין שהאגודה קיבלה את חסות החוג לתולדות האומנות באוניברסיטת תל-אביב ואת ברכת התכנית ללימודי נשים ומגדר״.
בפירוט מטרות האגודה מציינת מרקוס את הסעיפים הבאים:
א. חקר אמניות
ב. כתיבת ערכים על אמניות בויקיפדיה (בין השאר הוחלט שציפי ערן, מייסדת פרויקט ויקי נשים המבקש להגדיל את מספר העורכות ומספר התכנים והערכים הקשורים לנשים בוויקיפדיה, תעביר סדנת הדרכה במיוחד עבור חברות/י האגודה).
ג. פיתוח דיסציפלינת חקר המיגדר, קשרים בין מחלקתיים ובין אוניברסיטאיים לקידום הנושא, עריכת כנסים וכיו״ב.
ד. ריכוז חומרים (מחקרים, פרסומים רלבנטיים, תעודות היסטוריות וכיו״ב).
עם זאת, המשתתפות בכנס הציעו שלא להשאיר את פעילות האגודה במסגרות אקדמיות בלבד.
מעוניינות/ים להצטרך לאגודה? צרו קשר עם ד״ר מרקוס בכתובת markus@post.tau.ac.il
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
