הודעת איגוד האמנים הפלסטיים בישראל בעניין חופש הביטוי, בעקבות אירועי השבועות האחרונים:
״כשנתקלים בביטוי השכיח “עם כל הכבוד לחופש הביטוי….”. מיד ברור לנו שהדובר רוחש איזשהו כבוד לחופש הביטוי, אך עד מהרה תגיע ההגבלה – ‘עד כאן’. משום שכל אחד שם את גבולות ‘חופש הביטוי’ בהתאם לגבולותיו הוא, גבולות חופש הם סובייקטיביים להחריד. בתנאים חברתיים, אידיאולוגיים ופוליטיים מסוימים מוטל על חופש הביטוי הסגר וצמצום, בעוד שבתנאים אחרים הוא יוצא לחופשי.
ישנם חברות, ארגונים חברתיים ותפיסות עולם שונות, הרואות בחופש הביטוי אויב שיש לקטול באיבו. ככל שהגבלת חופש הביטוי בולטת בשיח הציבורי, כפי שעולה מדי יום ביומו בסוכנויות הידיעות, הרשתות החברתיות והעיתונות, כך הופך חופש הביטוי לכלי מהימן לאומדן הערך הדמוקרטי ומרחב הביטוי שהחברה בכללותה מעניקה לעצמה.
בזמנים אלה, כאן במקומותינו, ניכר שהערך הדמוקרטי הולך ומצטמצם, בעוד הכניעה לתפיסה דרקונית זו או אחרת, המאיימת ותובעת הגבלה לחופש הביטוי, הולכת וגוברת. אנו חוזים בכניעה של החברה הישראלית דרך מוסדותיה השונים לתביעות כוחניות ומניפולטיביות. ארגונים, בתי ספר, גלריות, מוזיאונים ואף מערכות ממשלתיות, מגיבים בפחד ואימה. כך מוטלת צנזורה מטעם על חופש הביטוי.
כניעה זו היא סימן מסוכן ותמרור אזהרה לחברה שנדרשת כעת להבין מי ומה הם הכוחות האמתיים השולטים בה ומיצרים את אפיקי הביטוי והיצירה בה. תמרור אזהרה – משום שהמגמה הולכת ומחמירה ומשתלטת.
מדאיג ומעציב לראות בקריסת ערכים של חופש וחירות, לחזות באי-יכולתם של אינדיבידואלים וגופים רשמיים לעמוד מול ביקורת פוליטית או דתית.
לעינינו מוצגת כעת מראה, כזו שרבים בוחרים לנפץ על מנת שלא להביט. זהו ביטוי של חולשה וכניעה לעמדות שמצליחות להטיל את מרותן ואימתן על השיח הציבורי. זו תקופה של החשכה והאפלה של חופש הביטוי.
גבולות חופש הביטוי הם מעבר למה שגוף כזה או אחר, רשמי או פרטי, יכולים לראות.
גבולותיו הם מרחיקי לכת ועומדים עד המקום בו הביטוי איננו מסכן חיי אדם בפועל או מסכנים באופן ממשי ביטחון מדינה ואזרחיה עד כדי כך הוא פתוח לקבל לתוכו כל חומר אמירה או דימוי.
האיגוד המקצועי של האמנים הפלסטיים בישראל מייצג אמנים פעילים בתחומי האמנות הפלסטית והחזותית. החברים באיגוד הם אמנים אשר העיסוק באמנות הוא מקצוע עיקרי עבורם. (הקבלה לאיגוד מתבצעת על פי קריטריונים בינלאומיים המבוססים על הגדרות ארגון אונסק”ו לאמן מקצועי)״.
אתר איגוד: http://igud-omanim.org
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
