שביתה כללית בבצלאל

1: בעקבות כישלון המו״מ בין ארגון המרצים בבצלאל להנהלה, הכריז הארגון הערב (שלישי) על שביתה כללית ללא הגבלת זמן החל ממחר בבוקר. בהודעת הארגון נכתב כי ״השביתה היא ביטוי לסולידריות ולערבות הדדית בין כל המרצים בבצלאל ללא הבדלי מעמד תעסוקתי או דרגה אקדמית״. ״אנו מצרים מעומק ליבנו על הפגיעה בציבור הסטודנטים הנמצאים בימים אלו בעיצומן של ההגשות ומקווים שהפיטורים יבוטלו בהקדם והיחידה הבין מחלקתית תישאר על כנה לשנה נוספת על פי החלטת הסנאט, כך שניתן יהיה לסיים את השביתה בהקדם האפשרי״, כדברי ההודעה.

עדכון 00:30: השביתה נדחתה עד לקבלת החלטת בית המשפט ביום חמישי הקרוב.

2: לפני שבועיים דווח כאן על דבריה של נשיאת בצלאל פרופ׳ אווה אילוז בדיון המשפטי הקודם, כאשר הצהירה כי היא מכירה בטעויות שנעשו ע״י ההנהלה ולוקחת עליהן אחריות. שבועיים לאחר מכן מתחילה להתברר משמעותו של מושג האחריות האילוזיאני. ההחלטה להשבית את המוסד התקבלה לאחר דיון טעון בבית הדין האיזורי לעבודה בירושלים, שבו סירבה אילוז לבטל את הפיטורים ואף התכחשה להחלטת הסנאט מן השבוע שעבר שלא לבטל את תוכנית הלימודים הרב-מחלקתית ולדחות את הההחלטה בנושא בשנה. לדברי אילוז הסנאט הוא גוף מייעץ בלבד, והחלטתו, שלטענתה כפופה למציאת פיתרון לכיסוי הגירעון, כלל אינה מחייבת. עוד טענה אילוז נגד ההחלטה כי חלק מחברי הסנאט שהצביעו נגד ביטול התוכנית מלמדים בתוכנית הרב-מחלקתית ולכן נגועים בניגוד אינטרסים. ע״פ אותו היגיון אפשר לומר שגם ראשי המחלקות החברים בסנאט, שתמכו בעמדת ההנהלה, נגועים בניגוד אינטרסים, משום שהם עתידים להרוויח מביטול התוכנית (או שלפחות כך נאמר להם).

3: מי שקורא את דברי נשיאת בצלאל בבית המשפט ובתגובות לכתבות בעיתונות לא יכול שלא לשאול את עצמו אם היא מבחינה בין להטוטי מילים למציאות. ע״פ אילוז, החלטת הסנאט שלא לסגור את תוכנית הלימודים הרב-מחלקתית היא בעצם הבעת אי-אמון בתוכנית, ודחיית הפיטורים היא צעד שאושר ״ברוב דחוק״. ה״רוב דחוק״ הוא רוב של 19 תומכים מול 15 מתנגדים, כשרבים מהמתנגדים, כאמור, הם ראשי מחלקות שהצביעו נגד התוכנית הרב-מחלקתית משום שהם עתידים להרוויח מביטולה, ולא כי הם חושבים שאינה ראוייה. בבית המשפט חזרה אילוז לזגזג בין טענות על מצוקה תקציבית לטענות נגד איכותה האקדמית של התוכנית הרב-מחלקתית, ונמנעה מלהשיב להצעות להחליף את הפיטורים בקיצוץ רוחבי או לקצץ 5 אחוז ממשכורותיהם של עובדים שמרוויחים יותר מ-30 אלף ש״ח בחודש, בטענה שהיא ״לא יכולה להגיד לאנשים לקצץ בשכרם״. בשלב מסויים בדיון גם השופט נזף בה על התעלמותה מההחלטות, וביקש ״שהפרוטוקול ידבר, לא פרשנות״.

4: למען הדיוק יש לומר שכנראה שיש בעיות עם חלק מהקורסים בתוכנית הרב-מחלקתית, אולם קשה שלא לתהות על מועד הניסיון להיפטר ממנה. עד לפני כמה חודשים רמתה האקדמית לא הפריעה לאיש, אך מאז שהתגלה הגירעון היא מוצגת כמחדל אקדמי שלא ראוי אפילו לתיקון. יש בתוכנית מרצים שהגיעו אליה אחרי שנים של הוראה במחלקות אחרות, לצד צעירים שהוזמנו בשנים האחרונות ולימדו קורסים חדשים. סטודנטים ומרצים שלמדו או לימדו בה מתארים אותה כסביבה פורה להרחבת הלימודים ופיתוח רעיונות, בעוד אחרים מספרים גם על אנדרלמוסיה ומחוייבות אקדמית נמוכה. ממכלול הרשמים נראה שחלק מן הקורסים אכן דורשים שיפור או החלפה, ודרוש גם ראש מחלקה שיוכל לבנות ולתחזק את מסגרת הלימודים באופן ראוי כך שלא תיראה כאוסף אקראי של שילובים. ולמרות כל זאת קשה להבין את הלהיטות לבטל תוכנית לימודים ייחודית שזכתה גם לשבחים רבים. תקציבו השנתי של בצלאל הוא 100 מיליון ש״ח. פיטורי המרצים עתידים לחסוך למוסד 600 אלף ש״ח בלבד – פחות משני שליש מעלות שכרה השנתי של נשיאת המוסד לבדה. הניסיון להכשיר קיצוץ כספי קטן יחסית באמצעות הכפשה בוטה כ״כ של תוכנית לימודים שלמה בהיקף של שישים קורסים שנלמדו במוסד במשך כמעט עשר שנים מעיד, בסופו של דבר, על הנהלה חלשה.

5: בדיון בבית המשפט המליץ השופט על הליך גישור בין הצדדים. החלטתו הסופית בנושא תינתן ביום חמישי. בינתיים הוא סירב להוציא צו מניעה לשביתה. מועד השבתת המוסד עשוי להיות כואב במיוחד, שכן השביתה עתידה לפגוע בסטודנטים העומדים רגע לפני הגשת תערוכות הגמר. עם ההכרזה על השביתה הערב שלח ראש המחלקה לאמנות אלי פטל הודעה שנמנעת מקריאה לשבירת שביתה, אך מבקשת ממרצי המחלקה המשובצים לביקורות מחר בבוקר להגיע לעבודה כמתוכנן כדי שלא לפגוע בתלמידי שנה ג׳ שאמורים להציג תערוכת סוף שנה. ״10 תערוכות הועמדו הערב לקראתכם״, כתב פטל למרצים. ״אנו מבקשים שסכסוך עבודה זה לא יבוא על גב הסטודנטים. ולכן, אלו המשובצים לביקורת מחר וכמו כן אלו שאינם וכן מרצים/ות שלימדו רק בסמסטר הראשון ולא כלולים בשביתה, נקראים לבוא מחר עבור הסטודנטים ולדון בתערוכות לכל פרק זמן אפשרי״.