קול קורא לאמנים להציע עבודות לתערוכה בנושא “שכחה”. אוצרת: תמר אלול.שכחה, משהו היה בתודעה ואיננו. להינצל מהשכחה להינצל מהמוות.
מושג נוצר מהשכחה של מה שמבדיל אובייקט אחד מחברו (ניטשה). התנאי ההכרחי ליצירת מושג הוא שכחה: שכחת הפרטי, הייחודי, השונה. אני אומר “שולחן” ושוכח את השולחן הזה (מרחיב ז’אן ברטראן פונטי אליס). אם כן, כדי לראות משהו צריך לשכוח את מה שאנחנו יודעים עליו. אולי אפשר לשכוח את המושג?
השכחה משחררת, מאפשרת לנו להמשיך, להדחיק. נחמת החיים היא השכחה, ביטול ההכרה (טולסטוי). האם שכחה היא צורך הישרדותי? אלו דברים בוחר הזיכרון הקולקטיבי לשכוח?
לאחר שיבחרו העבודות ומבנה התערוכה (בסוף מרץ), תיעשה פנייה לגלריות וחללי תצוגה רלוונטיים.
הצעות לעבודות, דימויים וטקסט קצר ניתן לשלוח לכתובת: tamar@tamareloul.com

אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה

