הביאנלה הים-תיכונית שהוצגה לפני שנתיים בחיפה, תיפתח באוקטובר 2012 בסחנין, ביוזמת האמנים בלו-סימיון פיינרו ואביטל בר-שי.
לדברי המארגנית, הפועלים בתמיכת מפעל הפיס ועיריית סחנין, “הביאנלה הים תיכונית השנייה מהווה ניסיון ליצור מסגרת אמנות, תרבות ודו-קיום באמצעות קשרים בין יוצרים ממדינות האזור, קשרים המבוססים על מערכות תרבותיות המתנגדות למערכת ההיררכית שמבחינה בין מרכז ושוליים. מערכת הבוחנת את העשייה המקומית דרך מידת חיבורה לרעיונות המיובאים מהמרכזים החזקים במערב. כותרת הביאנלה היא “רה-אוריאנטציה” – נושא המחבר בין המושג “אוריינט” ובין המושג “כיוון חדש” במטרה לקיים דיון עם מושג “המזרח” תוך התייחסות לניגוד התרבותי עם “המערב” בקונטקסט השינויים המתרחשים היום”.
מארגני הביאנלה מבטיחים כי בביאנלה צפויים להשתתף אמנים מאיראן, אפגניסטן, קזאכסטאן, טורקיה, מרוקו, צרפת, גרמניה, קפריסין, רומניה, איטליה, רוסיה ועוד. בין האמנים שיציגו: יניס קונליס, שירין נשאט, מרינה אברמוביץ’, AES+F ועוד.

אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה


שחבל שהוציאו את זה מחיפה. חיפה זקוקה לכל התרבות והאמנות שהיא יכולה לקבל. עיר בלי קונספציה ובלי תוכנית מתאר ורק הולכת ושוקעת, והאמנים שותקים, בורחים לתל אביב או לכל מיני מקומות אחרים וממציאים תירוצים. עם כל הכבוד לסח’נין, חיפה צריכה לעמול הרבה כדי לבסס את מעמדה כעיר מרכזית בצפון הארץ. תבואו לכאן ותראו את ההזנחה, אולי פחות מוזנח מאשר ערים ערביות בפריפריה, אבל עדיין כואב הלב, וחיפה היא עיר ערבית בהרבה מובנים.
רונה
| |