תחת הכותרת “בגידה בשלוש מערכות”, יערך בגלריה רוטשילד 69 יום עיון שידון במיצב הווידאו של כנעני, ובמסגרתו תוצג באופן חד פעמי הרצאת פרפורמנס משותפת של כנעני והדס כהן.
יום העיון ייערך ביום ב’, 27.6 , בשעה 11:00, ברוטשילד 12, תל אביב.
תוכנית:
11:00 – 10:30 התכנסות וקבלת פנים.
12:00 – 11:00 “בגידה בשלוש מערכות”:
“זונה של טרוריסטים”, “היא מלאה בשנאה עצמית”, “זבל כזה צריך להוציא להורג” – מאטה הארי, לה מלינצ’ה, רוזה לוקסמבורג וטלי פחימה יעמדו במרכז פרפורמנס משותף של האמנית עפרי כנעני והדוקטורנטית הדס כהן. זוהי למעשה “הרצאת מיצג”- “Lecture Performance”, מדיום ייחודי המתווך ידע כעבודת אמנות, ובמקרה זה, חושף מעט מן המחקר העומד מאחורי “פרויקט סוטה”. הרצאת המיצג של כנעי וכהן תעסוק בנושא הבגידה הנשית הלאומית, האנטגוניזם שמופנה כלפיה, וכיצד האלימות הפוליטית מתווכת באמצעים מדיומליים טכנולוגיים. הפרפרומנס הוצג לראשונה ב Kunsthalle Galapagos שבניו יורק, וזכה להצלחה רבה.
עפרי כנעני, אמנית ומרצה ב SVA וב Transart Institute בניו יורק.
הדס כהן, דוקטורנטית במחלקה לפוליטיקה ב New School, ניו יורק. כותבת בימים אלו את הדוקוטורט שלה בנושא הבגידה הנשית במסגרת הקונפליקט הישראלי-פלסטיני.
הפרפורמנס ילווה בשיחה עם המציגות ועם ד”ר עדינה פרידמן, מרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג’ורג’ וושינגטון, חוקרת וכותבת על הקונפליקט הישראלי-פלסטיני, על מגדר ועל המזרח התיכון.
13:00 – 12:15 “הבגידה המדיומלית: הצופה בין הקובייה הלבנה לקופסא השחורה”:
מושב זה יחקור שאלות מדיומליות העולות מ”פרויקט סוטה”. המיצב כחלל ביניים בין קוביה לבנה לקופסא שחורה, כמרחב ליצרנות חברתית, כהיפר תאטרון וכאירוע בו “אנו (הצופים) מבקשים להיות אנו עצמנו הגוף בו אנחנו מתבוננים” Appia. A. “Actor, Space, Light, Painting”, Adolphe Appia,) Texts on Theatre.) באיזה אופן הארגון המחודש של חלל המופע-תערוכה מבקש לעורר את “האינסטינקט החברתי” הרלוונטי כל כך לשיח האמנות העכשווית?
נועם סגל, אוצרת ומנהלת חלל האמנות רוטשילד 12 ודוקטורנטית במסלול ללימודי פרשנות ותרבות באוני’ בר אילן. מחקרה עוסק באסטרטגיות אמנותיות להבניית עמדות חברתיות בעבודות מיצב.
גיא גוטמן, במאי, מוסיקאי ואמן רב תחומי, מנהל בית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים.
14:00 – 13:15 “מאשה סוטה למסכת סוטה – הבגידה במקרא ובספרות חז”ל”:
רות קלדרון וישי רוזן צבי יתמקדו במקור המקראי ובפרשנותו במדרש ובתלמוד, וכיצד אותו מקור מפרש את הבגידה כסטייה ואת האישה כסוטה. בעוד כנעני דרשה את המקור המילולי בדימוי ויזואלי, ישובו קלדרון ורוזן צבי לטקסט, ויתבוננו בו מחדש מתוך הפירוש החזותי – מדיומלי שכנעני העניקה לו.
ד”ר רות קלדרון, חוקרת סיפורת התלמוד ויו”ר עלמא , בית לתרבות עברית בתל אביב.
פרופ’ ישי רוזן צבי, פרופ’ בחוג לתרבות עברית באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במכון שלום הרטמן בירושלים.
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
