גיליון 05 יצא!
גיליון 05 של ״ערב רב״ יצא, והוא זמין לרכישה באתר. הגיליון כולל 124 עמודי מאמרים מאת יונתן אמיר, ידידיה גזבר, יהושע סימון, דורי בן אלון, דניאל לויק ורונן אידלמן, ויצירות של אסי משולם, עדן בנט, יוליאן רוזפלדט, עומר קריגר, שרה בנינגה, חנאן אבו־חוסיין וגליה עופרי.
“כתר” / ספר אמן חדש לאיציק בדש
יצירתו של האמן איציק בדש “כתרים” הוצגה בגלריה על הצוק בנתניה באפריל ומאי 2021. עשרות כתרים עשויים אלומיניום, פח וברזל הוצבו בחלל הגלרייה, כתרים שכולם פרי עבודת ידו של האמן. בימים אלה בדש משיק ספר אמן חדש, “כתר”, שרואה אור בעקבות מיצב הכתרים.
יצחק “איציק” בדש הוא אמן אוטודידקט, בן לשושלת מקוננות מלוב. יצירותיו של בדש, שהוצגו בישראל ומחוצה לה, עוסקות במומנטים מיתולוגים־היסטוריים שמהם נבנית אישיותו: משפחה, מזרחיות, המורשת המוזיקלית של יהודי ארצות האסלאם ושואת יהדות לוב.
חודי המסמרים הדוקרים של כתרי היופי והסבל מלווים בספר אמן זה במסה ביוגרפית שכתב יגאל נזרי בעקבות שיחות עם בדש, לצד שירים וקטעי פרוזה שבחר בדש מכתבי המשוררת חביבה פדיה. לתחושתו היא חולמת את הוויתו המיוסרת, וכמה משיריה נכתבו במיוחד לאבני הדרך של חייו, במרכזם הפואמה על שיכון סלע בנתניה.
“כתר המלכות”, כותבת פדיה, עורכת הספר, “מכתיר את המרחב הפנימי האישי והקולקטיבי מהדהד גם לשכינה הגולה, זו המתוארת כמי שלא מצאה מנוח לכף רגלה וגם לנפשו של כל אדם, המבודדת בכלוב פנימי”.
הספר רואה אור בתמיכת מועצת הפיס לתרבות ואמנות. הספר בעיצוב ובהפקה של “הליגה” (קוב׳ לוי, טבע שולט).
ניתן לרכוש את הספר בחנות במגזין III יפו ספרים
“זיכרונות של אחרים” / אירית בצרי
מרכז לאמנות ומחקר מעמותה
פתיחה: שבת, 15.7.23 בשעה 19:30
שיח גלריה בהשתתפות האמנית: שישי, 21.7.23 בשעה 12:00
נעילה: 8.9.23
אוצרות: סלה־מנקה
התערוכה החדשה של אירית בצרי, הכוללת ארבעה מיצבים המורכבים מעבודות וידאו וסרטי קולנוע, תיפתח במסגרת פסטיבל הקולנוע ה־40 בירושלים, כחלק מתוכנית ״אמנות בצומת״.
בצרי, מהאמניות הישראליות המוערכות בעולם, החלה לעסוק בווידיאו ארט ב־1981 בישראל, וכעבור שנתיים עברה לניו יורק. מ־2003 היא שוקדת על בניית “ארכיון מקרי”, הכולל למעלה מאלף סרטים. במיצביה היא משתמשת בסרטי הקולנוע כחומר, תוך העלאת שאלות אסתטיות וטכנולוגיות על פורמטים “מתים”: איזה זיכרון הם משמרים ואיזה זיכרון אנחנו בוחרים לשמור? מה המשמעות של המוות הזה? אילו חיים חדשים יכולים לקבל החומרים האלה כעבודת אמנות בעלת משמעות ופואטיקה חדשה, מחוץ להקשרם המקורי?
רוב הסרטים בארכיון של בצרי נרכשו בשוק הפשפשים של העיר ליסבון, שבה היא מחזיקה סטודיו בעשור האחרון. מצבם הושפע ממזג האוויר, מאחסונם במקומות בלתי “מותאמים”, ובעיקר מהזמן, המשפיע על החומר, על כל חומר, ומשנה אותו. המיצבים של בצרי הם פלימפססטיים, שכבות של היסטוריה אישית וקולקטיבית נכתבות ונמחקות בכל פעם מחדש – בתוכן ובחומר.
עבודותיה של בצרי הוצגו ב־35 מדינות ברחבי העולם. היא זכתה בפרסים רבים, בהם פרסים שהוענקו לסרטיה בפסטיבלים שונים, כגון פרס בקסבאום היוקרתי של הביאנלה של מוזיאון ויטני בניו יורק (2002) ופרס קרן גוגנהיים (1992). עבודותיה נכללות, בין היתר, באוספים של המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק ובמוזיאון ישראל.
התערוכה בתמיכת קרן משפחת אוסטרובסקי, מינהל התרבות ועיריית ירושלים
תודה מיוחדת לחברת פלסקולייט
אירית בצרי 2019
סוניה אוליטסקי, דנה בן שלום וג׳רמי פוגל בלשם שמיים
הן מעצבות ומרצות והוא חוקר פילוסופיה. בזמן שהוא כתב על הגות יהודית־גרמנית מודרנית, הן התמחו בעיצוב ומיתוג עבור חברות גדולות, פרויקטים עצמאיים ותערוכות. בעבר עבדו בנפרד, אולם בחודשים האחרונים הפכו לשלישייה שאוצרת את שבוע העיצוב ירושלים של שנת 2023, תחת הכותרת ״שקר וכזב״.
קוראים להם סוניה אוליטסקי, דנה בן שלום וג׳רמי פוגל, והן האורחות והאורח שלנו בלשם שמיים – פודקאסט התרבות של בית הנסן ומגזין ערב רב.
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
