רב ערב 23.05.23

תמכו בערב רב

עזרו לנו להמשיך לעשות עיתונות תרבות עצמאית, בועטת, מגוונת והוגנת

ערב רב מתקיים על בסיס תרומות, מענקים ועבודתם של מתנדבים. הדרך הטובה ביותר לסייע לנו היא דרך תרומה חודשית או חד פעמית.

אפשר לתרום לנו כאן

תערוכות חדשות בבית האמנים ירושלים

בית האמנים ירושלים, שמואל הנגיד 12, ירושלים

פתיחה: שבת, 3.6.23 בשעה 12:00
נעילה: שבת, 12.8.23 בשעה 14:00

דוד רקיע / “שנות פריז”

אוצר: רון ברטוש

מפגש גלריה: שלישי, 27.6.23 בשעה 17:00

דוד רקיע (1928–2012) עיצב את קברו עוד בחייו, וקבע על לוח המצבה את צורת האות ש’. “האות ש’ משקפת את שמי, וולטר שטרנפלד, ובעברית – דוד רקיע”, אמר. התערוכה שלפנינו מוקדשת ליצירתו המוקדמת של הצייר, מאמצע שנות ה־50 ועד תחילת שנות ה־60 של המאה הקודמת – תקופת היצירה שבין וולטר לדוד, בין שטרנפלד (שדה כוכבים) לרקיע, ובין ירושלים לפריז.

דוד רקיע נולד בווינה בשנת 1928 וב־1938 עלה עם משפחתו לפלשתינה. משנת 1953 למד ב”בצלאל החדש” בניהולו של ארדון, ושנתיים לאחר מכן נסע לפריז. סמוך למועד הגעתו החל ללמוד באקדמיה לאמנויות יפות (הבוזאר) והשתלם בטכניקות הדפס, ציור ויצירה מונומנטלית. רקיע, אז עדיין שטרנפלד, אימץ דווקא את השפעת האקספרסיוניזם, מוואן גוך ועד סוטין, מבע שנחשב כבעל גוון ומאפיינים יהודיים. התערוכה מתמקדת ב”שנות פריז” ומשובצים בה גם ציורים מן הימים שלפני נסיעתו ולאחריה, על הציר הגיאוגרפי ירושלים–פריז–ירושלים. הפרק המוקדם ביותר בגוף יצירה זה, שכלל גם נופים, מתאפיין בייצוגים פרולטריים ברוח הריאליזם החברתי, שראשיתם ב”בצלאל החדש” והמשכם בפריז.

אילנה חמאוי / “עבודות עפר”

אוצר: אילן ויזגן

מפגש גלריה: שבת, 10.6.23 בשעה 12:00

תערוכתה של אילנה חמאוי, “עבודות עפר”, מורכבת מרישומים מרובדים על נייר שנוצרו במהלך השנים 2019–2022, בהן שבה האמנית וצילמה נופים בשטח מוגדר בעיר ירושלים. התצלומים, המתעדים את כיבוש החורש/טבע לטובת בנייה וסלילת כבישים, שימשו השראה לרישומים בתערוכה. בחלוף הזמן ועם התקדמות העבודות נדחקו גם רגליה של האמנית, כאילו גורשה מגן עדן, מן האזור שהיה אבן שואבת לתצלומים ולרעיונות לעבודתה.

גישתה של חמאוי לרישום היא כמעט מקודשת. היד הרושמת מובלת כאילו מאליה, שולטת ונשלטת חליפות. הרישומים מזכירים ציור רומנטי מן המחצית הראשונה של המאה ה־19, כשאת השרידים הארכיאולוגיים, המבצבצים מתוך נופי הטבע בציורים מן התקופה ההיא, מחליפה האמנית בבתים חדשים, המצויים בתהליכי בנייה. חמאוי בוחנת מושגים של לידה מול קמילה, והמחזוריות המאפיינת הן את הטבע והן את ההתפתחות האנושית.

ארז אוזן / “פעם אחת חופש”

אוצרת: צאלה קוטלר הדרי

מפגש גלריה: שבת, 8.7.23 בשעה 12:00

זריעה, שתילה, נטיעה, השרשה – הכול קורה בגינה, והכול משתנה בה, בהתרחשות שולית לכאורה, בין ערימה של עלי שלכת לבין ישיבה על מחצלת.

גוף העבודות של ארז אוּזן מציע לצופה הצצה אינטימית אל אירועי יומיום. הצמחים משמשים בו כמטאפורה כפולה: הם מייצגים חופש ובד בבד גם את כבלי הבית, המשפחה, זו שממנה בא האמן וזו שהקים. ובין לבין – החיפוש אחר איזון, אחר נקודת שיווי משקל. דמות הגיבור בסדרת העבודות המוצגת היא דמותו של האמן, שאותו יצר על פי מאפיינים ביוגרפיים וחזותיים: אב צעיר שנדד עם משפחתו לקיבוץ בעמק, ומקיים חיי משפחה במציאות הישראלית התובענית, כשהרצון העיקש לדבוק ביצירה מספק לו עוגן.

מינה ריינגולד / “ארץ אבות: גן עדן”

אוצרת: שחר יהלום

מפגש גלריה: שלישי, 25.7.23 בשעה 17:00

בתערוכת היחיד הראשונה שלה מבקשת מינה ריינגולד לבוא דין ודברים עם המקום ועם הגופים שסבבו את אביה, שגופו איננו עוד. היא מצביעה על פולין, מולדתו של אביה, כמרחב גיאוגרפי ותרבותי, המאגד תחתיו את כל אותם גופים. שם היא מדמיינת את אביה חי בתוך הדברים, ובעוד הוא עצמו איננו, הדברים ישנם, והיא חוזרת אליהם ומבקשת ליידע ולהתוודע. המרחק הכרחי. הוא מאפשר את הנפרדוּת ואת המבט המתבונן החוצה. ריינגולד מתבוננת בתרבות שאינה שייכת לה, לומדת את הגיונות המקום ומלקטת מידע בגופה ובדמיונה באמצעות תהליך מתמשך של היענות ושל כפירה בחובה לדעת וליידע. את חלקיקי המידע שליקטה, היא מתיכה יחדיו ויוצרת מרחב פיסולי כמעט פולחני של מונומנטים בין־אישיים.

הכניסה חופשית – לפרטים נוספים: www.art.org.il | שעות פתיחה: שני–חמישי בשעות 10:00–18:00, שבת בשעות 11:00–14:00, ראשון ושישי – סגור

אילנה חמאוי, פרויקט עבודות עפר מס’ 2, 2019, גרפיט על נייר. צילום: טל שוורץ

“אובייקט לא צייתן” / ערב מתעניינים, התואר השני M.Ed, המדרשה לאמנות בית ברל

ת״א תרבות קריית המלאכה, שביל המרץ 6 תל אביב

שלישי, 30.5.23, בשעה 19:30

בשדה האמנות, בהגות ובמחאה, לאובייקטים יש תפקיד מרכזי. בערב נחשוב על תפקידם של אובייקטים בשדות שונים: אובייקטים בהפגנות המסייעים להפר את הסדר החברתי־פוליטי, אובייקטים שעוזרים לנו לחשוב על סדר העניינים בפילוסופיה, ואובייקטים באוצרות ובשדה האמנות. בעזרת ההצגה של השדות השונים נשאל מה ניתן ללמוד על האובייקטים ועל האנושי.

אובייקט מחאה, ד״ר רותי גינזבורג, המדרשה לאמנות מכללת בית ברל.

אובייקט ומתודה, ד״ר עדי אפעל־לאוטנשלגר, המדרשה לאמנות מכללת בית ברל ואוניברסיטת בר אילן.

אובייקט לא אובייקטיבי, נעמה ערד, אמנית ואוצרת.

הכניסה ללא עלות אך מחייבת הרשמה מראש.

לפרטים נוספים והרשמה

שחר יהלום, מתוך פסלים ופסלות 2018, גלריה נגא, צילום גוני ריסקין,צילום: גוני ריסקין

“מראה מקום: שאלת המקומיות בתרבות החזותית בישראל”

הכנס השנתי של המחלקה לתקשורת חזותית, הפקולטה לעיצוב ואדריכלות, SCE – המכללה האקדמית להנדסה ע״ש סמי שמעון

שני, 5.6.23 בשעות 11:00–18:00

הכנס השנתי של המחלקה לתקשורת חזותית יעסוק בשאלת המקומיות בתרבות החזותית בישראל. כמחלקה הראשונה בתחומה בדרום ישראל, חשוב לנו להבין האם וכיצד שדות העיצוב והאמנות מנכיחים תרבות וחברה של מקום, ולחשוב יחד מה תפקידה של המקומיות בתקשורת חזותית בעידן של היפר־תקשורת וגלובליות מואצת. הרצאות הכנס יעסקו באספקטים היסטוריים ועכשוויים, תאורטיים ומעשיים, של שאלת המקומיות, ויפגישו בין גישות שונות מתחומי העיצוב והאמנות, האוצרות, האנתרופולוגיה וחקר התרבות החזותית.

הכנס פתוח לקהל הרחב

הכניסה חופשית

תכנית הכנס:

11:00 סיור במחלקה, מילות פתיחה: נינו ביניאשווילי וד”ר נגה ברנשטיין

12:00 ״זהות מקומית: אחדות וריבוי״: פרופ׳ תמר אלאור, יעל סגל־חרמוני, ד”ר חוסני אלח׳טיב שחאדה, ד”ר דליה מנור. מנחה: ד”ר גלעד הלפרן

14:00 ״קריעה איחוי״, אנדי ארנוביץ (הרצאה מרכזית)

16:00 ״מותחים גבולות״, נוף ושפה: שני דבורה, תמיר ארליך, הלן יאנובסקי, קשת כהן, רועי רגב, עינת אמיר. מנחה: אופיר חובב

לתכנית המלאה לחצו כאן

הכנס יערך באודיטוריום מינקוף, קמפוס באר שבע, רחוב ביאליק 56, meiravc@sce.ac.il

קרדיט: שני דבורה

מפגש ת(א)עשיה #113: רינת אדלשטיין / “ללא פחד – הפעולה האוצרותית כפוקחת עיניים”

סדנאות האמנים, רחוב האומן 26, תלפיות, ירושלים

רביעי, 24.5.23 בשעה 20:00

ההרצאה תעסוק ברגעי מפתח בפעילותה האוצרותית והאמנותית של רינת אדלשטיין ב־13 השנים האחרונות, שבמהלכם ביקשה לחשוף “חורים שחורים” במרקם החיים הירושלמי ובחברה הישראלית בכלל. בהרצאה תעסוק אדלשטיין באומץ להראות וביכולת להתמודד עם המציאות כשזו חודרת את קירותיה הלבנים של הגלריה. את אלו היא תקשר לבסוף לכתיבתה העכשווית, ביקורת אמנות עיתונאית, והשפעתה על שדה האמנות הישראלי לאורך ההיסטוריה.

להרשמה: https://bit.ly/415v9Vd

קישור להצטרפות בזום: https://us02web.zoom.us/j/81311763659

פרטים נוספים כאן

מתוך ״הארמון״ (2018) עבודתם של אדם קפלן וניר שאולוף במסגרת התערוכה ״נכסים״ פסטיבל מנופים 2018

ערב פרפורמנס ובירות בתערוכה “מרכז העיר פינת לב הבית” של תמר שפר

סדנאות האמנים, רחוב האומן 26 תלפיות ירושלים

חמישי, 1.6.23 בשעה 19:30

שיתוף פעולה ירושלמי ייחודי בין האקדמיה למוסיקה ולמחול ובין סדנאות האמנים: מופעי פרפורמנס ארט בביצוע סטודנטים.ות לתואר שני באקדמיה, שמגיבים ומתערבים בתערוכה מרכז העיר פינת לב הבית של תמר שפר, אוצרת: ד”ר עירית כרמון פופר

האירוע פתוח לקהל הרחב ללא תשלום

צילום: ג’ומאן דרגמה

VIDEONALE#1

IMAGE OF HAPPINESS | אושר מדומה

המרכז האקדמי ויצו, חיפה, רח’ הגנים 21
נעילה: 16.6.23
אוצרים: בלו־סימיון פיינרו ואביטל בר־שי

ה־VIDEONALE היא ביאנלה בינלאומית בתחום הווידיאו, ביוזמת המנהלים והאוצרים בלו־סימיון פיינרו ואביטל בר־שי, המתוכננת להתקיים אחת לשנתיים בחללים ציבוריים במרחב העירוני. ה־VIDEONALE מבקשת לחבר את הקהל הרחב לאמנות הווידיאו במרחבים אלטרנטיביים ולקדם את החשיפה למדיום באמצעות יצירת במה לתצוגת אמנות בינלאומית עכשווית בעיר, שתעודד חילופים תרבותיים, חציית גבולות וכינון מרחב לדיון בנושאים חברתיים בוערים. ה־VIDEONALE, שתתקיים בעיר התחתית בחיפה, מביאה את האמנות לחיי היומיום של קהלים מגוונים, לבתי עסק ומסחר ולמוסדות חינוך, ומתווה מפה של שוטטות בעיר. היא מציעה פלטפורמה אלטרנטיבית ממוקדת־מקום באמצעות אמנות הפונה לקהילה, מגשרת בין אנשים, יוצאת מבין כותלי המוזיאון ולמעשה הופכת את העיר כולה למוזיאון.

ב־VIDEONALE: IMAGE IS HAPPINESS, אושר מדומה, מוצגות עבודותיהן של כ־20 אמניות מהארץ ומהעולם, העוסקות בווידיאו תוך דגש על פעולות ומיצגים. העבודות המוצגות בה עוסקות במורכבות עולמן של נשים בזיקה למרחבים תרבותיים ונפשיים שונים, בדגש על אמנות פמיניסטית, אשר כבר מראשיתה התגלמה כרב־תחומית, והאמניות היוצרות לרוב פנו לשימוש בגופן כמדיום, כשפה וכאמצעי לביטוי זהותן האישית, המגדרית והמינית. התערוכה פורשת מבחר עבודות וידיאו של אמניות שעבודותיהן עוסקת בגוף הנדחף למצבי קיצון, בניתוח פסיכו־סוציולוגי של מחוות נשיות ובהכנסת מיניות נשית וארוטיקה למצבים חברתיים שונים. גופן משמש אותן הן ככלי ביטוי אמנותי והן כחומר גלם, המהווה בסיס ליצירה ובה־בעת כלי להעלאת מודעות. העבודות מתמקדות בחוויה הנשית, באמנות שהיא לא רק אסתטית אלא גם ביקורתית, כזו המעוררת את הצופה להטיל ספק בנוף החברתי והפוליטי וכך להשפיע ולחולל שינוי מתוך שאיפה לשוויון.

ה־VIDEONALE הראשונה מוצגת במקביל למחאות נגד המהפכה המשפטית ועל רקע השתתפותן המשמעותית של נשים במחאות אלה, המפגינות מתוך תחושת דחיפות נגד פגיעה עתידית בזכויותיהן, ביכולתן לזכות במשפט צדק, בזכות על גופן ובשאר זכויות וחירויות.

האמניות המשתתפות:

מורג’אן אבו דיבה; חנאן אבו חוסין; נלי אגסי; לוהולה אמירה; אנה אנדרס; נזקט אקצ’י; אירינה בוטה; שרון בלבן; הילה בן ארי; קרולינה ברגולה; מימונה גוארזי; מירב הימן ואילת כרמי; זוזנה ג’נין; סיגלית לנדאו; היסר קירוגלו; גבריאלה ריאנה לופז; גלנדה ליאון; הילה לולו לין פרח כפר בירעם; לי ינור

מפת המקומות שבהם מוצגות עבודות הווידאו נמצאת באתר, לפרטים נוספים: https://mediterraneanbiennale.com/

“טיפול תקופתי” / שיר סניור וקרן קינברג

בית הנסן

הזדמנות אחרונה לראות! | נעילה: 2.6.23

עם בוא האביב, הגיע העת לטיפול התקופתי של רצפת האבן בבית הנסן. מכונות גמלוניות, שיוצרו על ידי המעצב שיר סניור והאדריכלית קרן קינברג, ממלאות את החלל. המכונות הופקדו על ניקיון אבני הגלריה, עוצבו במיוחד עבור משימה חשובה זו ומלטפות בהתמדה ובנחישות את האבנים. התנועות החזרתיות והקפדניות של חבורות המקלונאים המתכתיים מזכירות להקות חרקים או לחילופין כוריאוגרפיה רובוטית מתקדמת. הפעולה פשוטה: לגעת באבן, לטפל בה, לנקות אותה. הליטוף האינטימי מקלף שכבות של אבק וזמן, מעלה שרידים של חומרים אורגניים מיקרוסקופיים. עם כל שכבה שנגרעת, מנופים החוצה גם רבדי ההיסטוריה המורכבים של המקום.

מאז ומעולם ספגה האבן בדממה את הסיפורים שסיפרנו עליה, ובפרט האבן הירושלמית. מאבן השתייה ועד אבני הכותל, האבנים בירושלים היו תמיד גדולות מסך הישות החומרית שלהן, רוויות בתשוקות, סיפורים וטקסים. התערוכה החדשה בבית הנסן חוגגת את רצפת האבן, אותן אבנים שנשחקו במהלך 135 השנים האחרונות, הוחלקו על ידי שימוש רציף במבנה ואין־ספור רגלי מבקרים שדרכו עליהן. בהמשך לעבודתם “בזמן נוגע”, שהוצגה בשבוע העיצוב ירושלים 2022, סניור וקינברג ממשיכים ליצור כחלק ממחקר המתבונן ומגיב על (ודרך) האבנים של מחוז ירושלים.

עיצוב גרפי: חן וינר ודר לאור
ייעוץ אמנותי: גיא גולדברג וקארין שבתאי