ערב רב מודפס – גיליונות 3+4 יוצאים!
לאחר הצלחת הגיליונות הראשונים משנת 2021, גיליונות 3 ו־4 של כתב העת ״ערב רב״ רואים אור בסתיו–חורף 2022. כל גיליון כולל מאה עמודים של מאמרים מקיפים ויצירות אמנות, ומשלב בין חומרי ארכיון ומאמרים חדשים שנכתבו במיוחד עבור מהדורת הדפוס ומתפרסמים לראשונה.
בין הכותבות.ים: בארי שוובסקי, חנה פרוינד־שרתוק, עלמה יצחקי, נעה מורדוך־סימונסון, קרן גולדברג, גליה יהב, רות מרקוס ורותי חינסקי־אמיתי, יונתן אמיר, יהושע סימון, סלבה גרינברג ורונן אידלמן.
אמניות.ים: מיכל בר־אור, ורד נסים, אסף גרובר, אדגר דגה, חביב קפצון, אריאלה שביד, רועי ויקטוריה חפץ, מיכל היימן, רעיה ברוקנטל, וכן פרויקט מיוחד של מערכת ערב רב בעזרת תוכנת הבינה המלאכותית DALL-E.
הגיליונות נמכרים במחירי עלות, וכל הזמנה מחזקת את האפשרות להמשיך את הפעילות גם בעתיד.
להזמנת הגיליונות במשלוח בדואר או באיסוף אישי:
https://www.erev-rav.com/print
“אירועי תל חי”
יום עיון בבית לאמנות ישראלית על אודות אירועי האמנות האוונגרדיים שהתרחשו בשנות ה־80 ושינו את תולדות הפיסול המקומי
האקדמית ת”א יפו, חבר הלאומים 10
שישי, 6.1.23, בשעות 10:00–13:00
הקהל מוזמן ליום עיון מרתק ומעמיק, המוקדש לאילנה וטולי באומן.
מנחה: טלי תמיר.
בהשתתפות (לפי סדר הדוברים): עידית עמיחי, שלומית באומן, פרופ’ יעל גילעת, טלי תמיר, פרופ’ אמריטוס חיים מאור, טלי קיים, אודי אדלמן, ענת לידרור, צאלה קוטלר הדרי, ד”ר גדעון עפרת.
הכניסה חופשית
הזדמנות אחרונה לפני נעילת התערוכות במוזיאון חיפה לאמנות
נרדין סרוג’י: מגרש המשחקים שלי | עודד הירש: ממציא את הגלגל | רוח צפונית: אמנות ישראלית מאוסף המוזיאון | הסער והפרץ: הדפסים גרמניים מראשית המאה ה־20 | רוך וקושי: הדפסים ממרכז גוטסמן לתחריט
נעילה: 1.1.23
אוצר ראשי: קובי בן־מאיר
המוזיאון בוחן מחדש רעיונות שהתעצבו במהלך המאה הקודמת ביחס למציאות של ימינו. בעזרת תצוגה של אמנים ישראלים עכשוויים בולטים לצד קריאה מחדש של האוספים של המוזיאון, התערוכות מציעות דיון בתפיסות מודרניסטיות מבחינה אמנותית, אדריכלית וחברתית. האמנית נרדין סרוג׳י מתחקה אחר עברו האדריכלי של הבניין כבית ספר לבנות של הכנסייה האנגליקנית ותערוכת היחיד של האמן עודד הירש בוחנת את הרלוונטיות העכשווית של האתוס החלוצי ההתיישבותי בישראל. לצידן שלוש תערוכות המנהלות ביניהן שיח על אודות מודרניזם ועכשוויות בישראל: תצוגת קבע חדשה לאוסף האמנות הישראלי, תערוכה המציגה מבחר הדפסים גרמניים מהמחצית הראשונה של המאה ה־20, ותערוכת תחריטים של מיטב אמני ישראל ממרכז גוטסמן לתחריט שבקיבוץ כברי.
“חותמת אקוסטית”
אנסמבל דיראון עולם, האנס לינגנס, איציק גיל אביזוהר
בית התה – גלריית סאונד בבית הנסן
פתיחה: שבת, 7.1.23 בשעה 19:30
נעילה: 23.2.23
בתערוכה “חותמת אקוסטית” מוצגות שלוש עבודות מקוריות שנוצרו עבור בית התה כחלק מתכנית הרזידנסי של מרכז מעמותה. שלוש העבודות עוסקות בניסיון לתפוס, לתעד ולהנכיח מרחבי סאונד ולשחזר אותם מחדש בגלריית הסאונד. החותמת האקוסטית של המרחבים המוצגים בתערוכה משתנה בהתאם לשיטת ההקלטה ולכוונת האמן. בין שהכוונה היא לתפוס את איכויות ההדהוד או את הנוף הצלילי ובין שהכוונה היא ליצור מרחב לניגון והקשבה, שלוש העבודות מבקשות להעביר את האיכויות הייחודיות של כל מרחב ומרחב.
בעבודה “עד עולם” איציק אביזוהר מתחקה אחר סיפורו של ש״י עגנון בשם זה, המתרחש בבית הנסן (בית המצורעים דאז) ומבקש להתייחס לאלמנט הפריצה שבסיפור כאלמנט מטאפיזי. אירוע הפריצה לעיר ההיסטורית גומלידתא הוא שהוביל את גיבור הסיפור עדיאל עמזה לפרוץ לבית המצורעים, אך לבסוף, הוא נאלץ להישאר שם עד עולם.
דרך שימוש בטכניקת Impulse Response, אביזוהר (בשיתוף אמיר בולצמן) דגם הדהודים של חללים שונים (מקצתם חשופים לכל, מקצתם חבויים) בין כותלי בית הנסן, ויצר דיוקן וירטואלי של החללים הפנימיים של המרחב. לתוך אסופת החללים שדגם הוא הדהד חזרה צלילים מהעולם החיצון.
בעבודה “גבעת המטוס” האנס לינגנס מתעד ומשרטט את מרחב הסאונד הגיאו־פוליטי של אזור הספר של ירושלים. הגבעה (שביום בהיר ניתן לצפות בה מבית התה) ממוקמת בין השכונות גילה, תלפיות, בית צפפה וצור באהר (صور باهر). ההקלטה תופסת רגע זמני בהיסטוריה של המרחב: הגבעה, שבעבר הייתה שכונת קראוונים לעולים חדשים, ננטשה מתושביה בעשור האחרון, וכעת מתוכננת בה בנייה מסיבית של שכונות מגורים חדשות. בהקלטות השתמש לינגנס ב־Binaural Microphones, מיקרופונים הממוקמים באוזניו של המקליט ומאפשרים להאזין למתרחש מנקודת המבט האישית שלו.
העבודה הקבוצתית “והיה אור הלבנה כאור החמה” של אנסמבל דראון עולם היא תיעוד ערוך של ביצוע יצירת משך במדבר יהודה. חברי האנסמבל התפרשו במרחק זה מזה על פני שטח גדול ותקשרו ביניהם דרך המרחבים הטיפוגרפיים הייחודים של המרחב. ההקלטות משוחזרות מחדש בבית התה וכמו מכווצות את מרחב המדבר לתוך המבנה הייחודי של הגלריה.