״סוכנוּת תיווּך״
כנס מקוון בבית לאמנות ישראלית
רביעי, 9.12.20, בשעה 18:00
כנס מקוון לכבוד ספרה של ד”ר אסנת צוקרמן רכטר “אוצרות עכשווית בישראל 2010-1965” (הוצאת רסלינג). המושבים יעסקו בהתפתחות מקצוע האוצרות בישראל, תפקידי התיווך בדיסציפלינות שונות, חשיפת נתונים על מצב האוצרים.ות בישראל ועוד. ההשתתפות חופשית, בהרשמה מראש.
מושב ראשון: אוצרות עכשווית בישראל
18:00 דברי פתיחה: עידית עמיחי, מנהלת בית לאמנות ישראלית
18:10 מרב ירושלמי, מרצה וחוקרת של אמנות עכשווית, אונ’ בן גוריון, סמינר הקיבוצים
18:30 שאול סתר, עורך כתב העת תאוריה וביקורת, מכון ון ליר
18:50 שתי שאלות: האוצרים יונה פישר, שרה בריטברג סמל וגליה בר אור מגיבים.ות
19:00 חשיפה: ד”ר אלעד ירון עם תוצאות סקר “איגוד האוצרות והאוצרים בישראל (בהקמה)”
הפסקה
מושב שני: מבט על תפקידי בֵּינוֹת ופעולות תָּוֶךְ בתרבות ובאמנות חזותית
19:20 עידן צבעוני, מבקר ספרות ועורך מייסד של הוצאת רסלינג
19:35 אורי לוין, מרצה וחוקרת קולנוע, אונ’ תל אביב
19:50 להב הלוי, מעצב גרפי, בצלאל
20:05 אסנת צוקרמן רכטר, חוקרת אמנות ואוצרות עכשווית, בית לאמנות ישראלית
״סודות בקירות הבית״ / תערוכה של קבוצת SHEVA
הגלריה בבארי
פתיחה: שישי, 4.12.20, בשעה 10:00
אמניות: ענת גרינברג, איה סריג, דליה חי אקו, רוזה בן אריה ולילי פישר
אוצרת: ד”ר זיוה ילין
התערוכה “סודות בקירות הבית” עוסקת בזיכרון, בשכחה ובהדחקה. הכל קורה בבית, בין הכתלים, בתוך החפצים הדוממים והרהיטים. אלו זוכרים את החיים שחיו בהם, את המילים והלחשים, האנחות והצחוק, הבכי והאימה. הידיים שהחזיקו בספלי הקפה, המילים שנאמרו או שלא נאמרו, כובד הגוף ששקע בספה, הצילומים הישנים שהפכו לזיכרונות.
הבית מסמל עבורנו תחושות של שייכות, פרטיות, ביטחון ויציבות, לצד פחד, איום, כמיהה וגעגוע. הוא מצטייר כמקום מפלט ומרגוע, מקום של אוטונומיה ושליטה, זהות ושייכות. תמורות טכנולוגיות, משפחתיות, מגדריות, כלכליות, אידיאולוגיות וזהותיות מערערות את יציבות הבית, מציבות אותו בסכנת אובדן וכך ההבנה שלנו את המושג בית מתעצבת מתוך המפגש עם העדרו.
השיבה הביתה היא מסע בעקבות זמן ומקום אבוד, געגוע לבית שאינו קיים יותר וספק אם אי פעם התקיים. הבית הוא אם כן אידיאל מדומיין, אתר של כמיהה, בלתי ניתן למימוש.
בתערוכה “סודות בקירות הבית” של קבוצת SHEVA עולה שוב העיסוק בבית ובחסר שלו. מושג הבית מתגלם בפאנטום, שהוא הסוד שמועבר במשפחה, נלחש בין קירות הבית, והפחד הבלתי מוסבר ממנו שהופך לצל כבד. סוד נסתר ולא מדובר שמאיים עלינו.
בתערוכה מתערבבות העבודות של האמניות אלו באלו ויוצרות תחושה של בית. בית שכולו רסיסי זיכרונות וגעגוע, סודות ולחשים, בית מדומיין, בית שהן כמהות אליו או בורחות ממנו. השיבה הביתה היא שיבה לזמן ומקום אבוד, לבית שנמצא עמוק בתוכנו אך אינו קיים יותר.
נטע אלקיים ועמית חי כהן בלשם שמיים
הם מוזיקאים שיוצרים גם אמנות חזותית וקולנוע, ילידי נתיבות שמתגוררים בירושלים ומופיעים על במות במרקש, קרקוב ומרסיי. המוזיקה שלהם שואבת השראה ממקורות מגוונים אך הם נזהרים מנוסטלגיה, ומחברים בין שירת נשים מכפרי מרוקו, מוזיקה אנדלוסית וצלילים אלקטרוניים ועיבודים עכשוויים. קוראים להם נטע אלקיים ועמית חי כהן. הם זוג בעבודה ובחיים והם מתארחים ב״לשם שמיים – פודקאסט התרבות של בית הנסן ומגזין ערב רב״.
״טראנס״
כנס של המחלקה לתרבות חזותית וחומרית והמחלקה לאמנות באקדמיה בצלאל
חמישי, 3.12.20
הכנס יתקיים בזום
טרנסג’נדר, טרנסגרסיה, טרנסנדנטיות – המונח ״טרנס״ הוא חלק בלתי נפרד מחיי היום יום שלנו. פירושו המקורי של המונח הוא מֵעֵבֶר, כלומר היכולת לבצע מסע שפורץ את מחסומי הגוף והנפש אל מחוזות בלתי מוכרים בתודעה. ואכן, באופן מסורתי הגיע המונח מטקסים דתיים-שמאניים, בהם ציין מרחב נפשי חדש שיש בו שינוי תפיסתי ושינוי קוגניטיבי. טקסים שאמניים אלו מייצרים מסע אל מרחב לימינלי וגמיש המרחיב את התודעה, מייצר שחרור והתבוננות מחודשת על הגבולות, הערכים והקטגוריות החברתיות המקובלות. זהו מצב אשר מערער על ההבנה של ״טוב״ או ״רע״, פותח מרחב לחשיבה אבסטרקטית ומוצא קטגוריות מחשבה חדשות.
פילוסופים ואמנים עסקו בו בכדי לשבור פרדיגמות בינאריות (טבע אל מול תרבות, רגש אל מול היגיון) ומנגנונים של כוח, אבל הייתה זו הקהילה הטרנסג’נדרית ששמה זרקור על המונח ויצרה פוליטיקה חדשה של זהויות כאשר הפרה את הבינאריות הבסיסית ביותר של החברה האנושית – המיניות. הקהילייה הטרנסג’נדרית יצרה אז פתח להגדרות חדשות של מיניות כמו ג’נדרקוויר, א-בינארי או א-מגדרי לצד זכר או נקבה. ג’ודית בטלר קראה לזה ״קוויר באופן ביקורתי״.
הכנס יבחן את המושג ״טראנס״ בתרבות בת ימינו באופן רחב ורב-ממדי, החל מההיסטוריה התרבותית של המושג ודרך האסתטיקה הקווירית של אמני טרנס שבונים מחדש את התרבות החזותית והחומרית.
פרפורמנס צהריים בתערוכה ״חומר אפל מאוד״
גלריה חנינא
שבת, 5.12.20, בשעות 14:30-12:00
בצהריי שבת יתקיים אירוע של פרפורמנס וסאונד בתוך חלל תערוכת היחידה של שירה ריימן,
חומר אפל מאוד \ A Very Dark Matter. זהו אירוע המגיב באופן פיזי, חי ומתמשך לתערוכה, והוא יתקיים ברצף בין השעות 12:00-14:30.
אמיר רפפורט ונועם פרנק הן רקדניות ויוצרות עצמאיות, בוגרות Artez Dance Academy של ארנהיים בהולנד. הן עובדות ויוצרות משנת 2012 עם יוצרים שונים באירופה, ארה”ב וישראל.
סאונד קונטרה בס: איתמר צור
*****
גלריה חנינא, שביל המרץ 5 קומה 1, תל אביב
*הכניסה חופשית
*האירוע מתקיים בהתאם להוראות התו הסגול של משרד הבריאות
צילום: ציקי אייזנברג
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
