ועדת האיתור של מוזיאון חיפה לאמנות בחרה פה אחד בד״ר קובי בן-מאיר לתפקיד האוצר הראשי החדש. בן-מאיר, 42, הוא אוצר וחוקר של אמנות עכשווית, ומאחוריו 17 שנים במגוון תפקידים בתחומי האוצרות והחינוך במוזיאון ישראל, ירושלים.
בין התערוכות שאצר: “לילה טוב” (2012) ו”מסעות” (2014), בהן הפגיש בין יצירות אמנות עכשוויות מישראל והעולם ובין חפצים מתרבויות שונות מן העבר. אצר עם ריטה קרסטינג את התערוכה “ז’ורז’ אדאגבו: אפריקה בירושלים” (2016), ועבד עם אמנים נוספים מהארץ ומהעולם. ב-2017 היה המנהל האוצרותי של פסטיבל המוזיקה הבינלאומי “רואים את הקולות”, שנערך במוזיאון ישראל. גישתו האוצרותית מתאפיינת באינטגרטיביות, בשילוב בין אמנות עכשווית ובין תרבות חזותית מן העבר, ובין האמנויות השונות.
בן-מאיר הוא חוקר של תרבות חזותית עכשווית ומלמד באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטורט שלו מהאוניברסיטה העברית בחנה ייצוגים של מסעות באמנות עכשווית כביטוי לסוגיות פוליטיות. בשנים 2019-2017 היה עמית מחקר בחוג לתולדות האמנות של האוניברסיטה החופשית בברלין.
בהודעת המינוי אמר בן-מאיר ש”מוזיאון חיפה לאמנות הוא חלק מהותי בנוף התרבותי בישראל. השורשים העמוקים שעליהם ניצב המוזיאון – האוסף המעולה, התערוכות המכוננות שהציג, והסביבה העירונית והאנושית – הופכים אותו למקום המדויק למלאכת טוויית קשרים בין אמנות, רעיונות וא.נשים. אני נרגש מהאמון שניתן בי בהובלת הקו האוצרותי שלו, ונלהב להצטרף לצוות מוזיאוני חיפה”.
בראש ועדת האיתור עמדה יו”ר דירקטוריון מוזיאוני חיפה נעמה לזימי, שאמרה: “סיימנו תהליך מיון מקצועי ואיכותי בו היינו צריכים לבחור מבין עשרות מועמדים מצוינים את המתאים ביותר למוזיאון חיפה לאמנות. אני מודה לחברי הוועדה ובמיוחד לאוצרות הבכירות שסייעו לנו מאד – אלן גינתון, מירה לפידות ועדנה מושנזון. מאושרת מהבחירה שלנו ומאחלת לקובי בן-מאיר הצלחה רבה”.
מנכ”ל מוזיאוני חיפה יותם יקיר אמר: “מאמין שזכינו. שקובי בן-מאיר הוא האדם הנכון להצעיד קדימה את מוזיאון חיפה למקום משמעותי בעולם התרבות בישראל. מוזיאון חיפה יגבש לעצמו בתקופה הקרובה כיוון ודרך, ומסילות לליבם של קהלים חדשים ומגוונים – ואני משוכנע שקובי הוא האדם הנכון להוליך את התהליך המרתק הזה ולהצליח בו בגדול”. קובי בן-מאיר צפוי להתחיל את עבודתו במוזיאון חיפה בתחילת ינואר.
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
