מוזיאון מטרופוליטן בניו-יורק רכש את עבודתה של אורית חופשי, ״Quest״, לאוסף המוזיאון. חופשי, ילידת 1959, היא בוגרת ויצ״ו חיפה ואוניברסיטת פנסילבניה לאמנויות ובעלת תואר שני מאוניברסיטת לידס. עבודותיה מוצגות באוספים ומוזיאונים רבים, בינהם מוזיאון ישראל, מוזיאון ת״א, מוזיאון האקדמיה לאמנות פנסילבניה ומוזיאון ג׳נט טרנר בקליפורניה. תערוכה משותפת לה ולמחמוד קייס תיפתח ב-14.2 בגלריה זימאק בת״א.
בהודעת המטרופוליטן נכתב כי ״חופשי יוצרת עבודות מונומנטליות העוסקות במרחק ונופים נאו-רומנטיים, בהן היא כופה על כוחות הטבע וההרס לדור בכפיפה אחת תוך הבניית דיאלוג בין הדמויות וסביבתן, מערבת ריאליזם ואקספרסיוניזם ובוראת סצנות המעוררות במתבונן חוסר נוחות. הניגוד בין הדמויות הרגועות, המחושבות, הממוקמות בנוף שעוצב על ידי כוחות טבע נשגבים, תוצאותיהן של מלחמות והזמן עצמו, מעניקים לעבודותיה ממד חמקמק, תחושה של נוכחות חסרת מטרה המותירה את המתבונן רדוף ומהופנט״.
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
מוזיאון מביך ואמנית איומה. אין בכך שןם בשורה רק עוד הצבעה על הבלבול של האוצרים והמוזיאונים בעולם. כל הכבוד לה על המכירה אבל זה עצוב לראות את הפשטנות והטעם הרע [ולא בחיוב] שעול המהבחירה באמנית מסחרית חסרת כל אמירה.
דבי תדמור
| |עבודה בינונית למדי
ג
| |אותם הסברים מטופשים בכל מקום ובכל ועדות הריכישה והפרסים.
״חופשי יוצרת עבודות מונומנטליות העוסקות במרחק ונופים נאו-רומנטיים, בהן היא כופה על כוחות הטבע וההרס לדור בכפיפה אחת תוך הבניית דיאלוג בין הדמויות וסביבתן, מערבת ריאליזם ואקספרסיוניזם ובוראת סצנות המעוררות במתבונן חוסר נוחות. הניגוד בין הדמויות הרגועות, המחושבות, הממוקמות בנוף שעוצב על ידי כוחות טבע נשגבים, תוצאותיהן של מלחמות והזמן עצמו, מעניקים לעבודותיה ממד חמקמק, תחושה של נוכחות חסרת מטרה המותירה את המתבונן רדוף ומהופנט״.
ניצה
| |