קול קורא לקבוצת מחקר לאקדמאים ואמנים
מחול PrimiTV
ניהול אקדמי: ד”ר רונה כהן
במאמרו המפורסם Dance as a Metaphor for Thought חוזר אלאן באדיו לאמירתו של ניטשה שהגוף במחול הוא “הגוף לפני הגוף”. “לראות מחול”, אומרת הכוריאוגרפית מתילד מונייה לפילוסוף ז’אן-לוק ננסי, “זה כמו להתבונן בתנועה ראשונה של ההוויה”.
מהי הראשית הזו שבאדיו ומונייה מזהים במעשה המחול? מהם שני הגופים שבאדיו מזהה בעקבות ניטשה? האם ה”לפני” מרפרר לאיזשהו גוף פרימיטיבי הקודם לגוף המתורבת והמסומן-חברתית? האם מדובר בגוף האונטולוגי, הגוף כמרחב של ההוויה, כצד המוחש שלה? האם ניתן בכלל לאחוז בפירוש זה כאשר היידגר עצמו מסתייג באופן מפורש מכל זיהוי בין הפרימיטיבי לאונטולוגי? ואולי הפרימיטיבי אינו אלא קטגוריה דמיונית-מיתית המומצאת בדיעבד כדי לציין ראשית שלא ניתן לסמן?
קבוצת מחקר זו תעסוק בשאלת הפרימיטיבי במחול והרלוונטיות או אי הרלוונטיות של קטגוריה זו להבנת מעשה המחול העכשווי. נבקש לבחון מחדש את מושג הפרימיטיביות, שנחשב בשיח של ימינו מושג ריאקציונרי שיש להפטר ממנו. האם, כפי שטוענת האנתרופולוגית מרי דאגלס זהו מושג “לא מנומס” ועל כן מוקצה, או האם מדובר בקטגוריה שיש בה מן הממשי של המחול. שכן מזה זמן רב, אנו עדים להעלמות מושג הפרימיטיבי מן השיח, הן בשל הקונוטציות הקולוניאליסטיות שלו והן בשל היותו מסמן של שריד מן הימים בהם ניתן תוקף לדיכוטומיה בין נמוך לגבוה, בין תרבותי לחסר-תרבות. על כן, בבואנו לדון בשאלת הפרימיטיבי במחול, לא נבקש לשקם אותו כפשוטו אלא להקים אותו מחדש כ-PrimiTV.[1]
יותר מכל ננסה לחשוב האם ה-PrimiTV הוא מושג שמציע לנו מצע תיאורטי המאפשר ללכוד משהו מהייחודיות של מעשה המחול, מהראשוניות שלו, מהחדשנות שלו. ברוח זו נבחן את מושג ה-PrimiTV בראיה רב-דיסציפלינרית ונבקש להבינו ואת זיקתו למחשבה על הגוף האנושי הרוקד בהקשרים פילוסופיים, אומנותיים, אנתרופולוגיים, היסטוריים, מגדריים ועוד.
רונה כהן היא ד”ר לפילוסופיה וחוקרת אומנות. היא מלמדת בבית הספר למחול בסמינר הקיבוצים ובאוניברסיטת ת”א. בין נושאי מחקרה: גוף ואונטולוגיה, אסתטיקה קונטיננטלית ומחול.
ביבליוגרפיה ראשונית:
מרי דגלס. טוהר וסכנה. תרגום יעל סלע. תל אביב: רסלינג, 2010.
Adam Kuper. The Reinvention of Primitive Society: Transformations of a Myth. London, New York: Routledge, 2005.
Alain Badiou. “Dance as a Metaphor for Thought”. In Handbook of Inaesthetics, translated by Alberto Toscano, 57-72. Stanford: Stanford University Press, 2005.
Jean-Luc Nancy. Corpus. Translated by Richard A. Rand. New York: Fordham University Press, 2008.
Martin Heidegger. Being and Time. Translated by John Macquarrie and Edward Robinson. New-York: HarperSanFrancisco, 1962. (Section 11).
הקבוצה תפגש במהלך פסטיבל צוללן בין התאריכים ,29.8-15.9.18, במסגרתו יצפו חברי הקבוצה במופעים וייקחו חלק בדיונים ללא תשלום. בהמשך, יתקיימו שתי פגישות של דיון וקריאה שיתקיימו באוקטובר נובמבר 2018. ולבסוף, המשתתפים בקבוצת המחקר יתבקשו להכין הרצאה ולקחת חלק בכנס השנתי של “טייץ: מחול מחשבה” שיתקיים 13-15.12.18. כנס שנתי זה יתקיים בפעם הראשונה, והוא מפגש אשר מרכז את העמלים לחבר שיח אינטלקטואלי ומחול. ייקחו בו חלק אמנים שעושים רזידנסי בטייץ, תלמידי מסגרות בטייץ, חברי קבוצה זו ומתעניינים רבים אחרים.
המעוניינים לקחת חלק בקבוצת המחקר מוזמנים לשלוח קו”ח וטקסט באורך 500 מילה המציג בקצרה את הפרספקטיבה ממנה ירצו לבחון את השאלה המדוברת.
את הטקסטים יש לשלוח לא יאוחר מה 15.7 ל researchgroup.corpus@gmail.com
מרכזת אקדמית corpus:research: ד”ר רונה כהן
ניהול אמנותי, טייץ: מחול מחשבה: עדו פדר
תפעול מרכז תרבות מנדל: אינגי רובין והצוות
[1] מושג שתבע עדו פדר לקראת פסטיבל צוללן 2018.
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
