הצלמת לנה גומון היא זוכת פרס בצלאל לצילום, הניתן זו השנה השנייה וכולל מענק כספי בסך 12 אלף ש״ח ותערוכת יחיד שתוצג בגלרייית המחלקה לצילום בבצלאל בחודש נובמבר. בועדת הפרס ישבו מנהלת ארטפורט ת״א ורדית גרוס, האוצרת העצמאית מניו-יורק צ׳לסי היינס, והאוצרת העצמאית והיועצת האמנותית לסדנאות האמנים בירושלים מעין שלף.
גומון, ילידת 1978, אוקראינה, חיה ועובדת באשדוד. היא בוגרת המחלקה לצילום והתכנית לתואר שני באמנויות, בצלאל. לאחרונה הציגה תערוכת יחיד ראשונה במוזיאון אשדוד, שהתמקדה בסביבתה האורבנית של העיר אשדוד.
בתערוכת הפרס תציג גומון סדרת תצלומים חדשה אותה צילמה במועדון צבאי-היסטורי של העיר קלינקביצ’י שבבלרוס. עיקר פעילות הקבוצה היא חיפוש קברים לא מתועדים של חיילים סובייטיים. המתנדבים עובדים עם מסמכים, ארכיונים ומפות. הם מוצאים מידע ברשת, נוסעים מכפר לכפר ומראיינים תושבים ותיקים, ילדים ונכדים של אלה שאינם. בין הפעילויות הנוספות של חברי המועדון: מסעות עם תלמידי בתי הספר, שחזור ובנייה מחנות פרטיזנים, פגישות עם וטרנים, הקמת אנדרטאות ושחזור קרבות. לשם מלאכת הרקונסטרוקציה של הקרבות חברי הקבוצה חוקרים בדקדקנות רבה את פרטי הלבוש התקופתיים, כמו גם את כלי הנשק והתחמושת של הצבא הסובייטי והצבא הגרמני. את אותו מבט ישיר שמאפיין את גוף עבודותיה הקודם מאפיין גם את גוף העבודות החדש. תצלומיה חושפים כי כל פרט זוכה לתשומת לב היסטורית, החל מסוגי הכפתורים והמדים ועד סוגי הרובים וכלי הנשק.
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
