זחלי הפרפר המרהיבים של סילגאסקאנו

קשה לתאר בפשטות את אופיו של ביתן הקיץ החדש מול בניין גלריה סרפנטיין שבגני קנזינגטון בלונדון, שתוכנן על-ידי צמד האדריכלים הספרדים סילגאסקאנו (ג’וזה סילגאס ולוסיה קאנו). הדרך הטובה ביותר, כך נראה, היא לדמות אותו לשני זחלי פרפר צבעוניים שהתיישבו על הדשא.

מקורו של הרעיון להקמת ביתני הקיץ בחצר הגלריה במסורת ארוכת שנים של אחוזות בריטיות, שבעליהן נהגו להקים בחצרן אוהל צבעוני (מרקיזה) למסיבו

One of the three main entrances, view from inside. selgas_cano_pavilion_ completed_ naaro – 2 Serpentine pavilion 2015, designed by selgascano (25 June – 18 October ) Photograph ( C ) NAARO

ת ולאירועים מיוחדים בחודשי הקיץ. בעבר נהגה גם גלריה סרפנטיין להקים מדי שנה אוהל ססגוני ורחב ידיים, שבו נערכו מפגשים בין האמנים המציגים בגלריה לקהל המוזמנים וכן מסיבות התרמה. זאת, בשל שטחה המצומצם של הגלריה והרצון שלא לפגוע בעבודות האמנות המוצגות בה.

בשנת 2000 העלתה מנהלת הגלריה, ג’וליה פייטון-ג’ונס, את הרעיון לפנות מדי שנה לארכיטקט שטרם בנה בבריטניה ולהזמין אותו לבנות את ביתן הקיץ בגן שבחזית הגלריה. הראשונה שנענתה להזמנה היתה זאהה חדיד, ואחריה הוזמנו מתכננים מובילים רבים אחרים, ביניהם פרנק גרי ודניאל ליבסקינד, טויו איטו וסטודיו סאנא, רם קולהאס וז’אן נובל. בשנים האחרונות בוחר צוות הסרפנטיין, שכולל גם את הנס אולריך אובריסט, מתכננים שאינם מוכרים אפילו לאנשי מקצוע, והסקרנות הולכת וגוברת.

גישתו של צמד האדריכלים סילגאסקאנו לתכנון דורשת, לפי עדות השניים, בנייה בזיקה לטבע בכלל ולסביבה בפרט. אשר על כן ניסו השניים להעניק למבקרים הזדמנות לחוות את האדריכלות דרך אלמנטים פשוטים כמו סטרוקטורה, אור, השתקפויות וצללים, מעברים מפתיעים וצבע וחומרים בלתי צפויים.

למבנה צורת צלב אלכסוני (X). שלושה מקצות הצלב הם כניסות מרכזיות, והקצה הרביעי מתרומם מעל למפלס הרצפה ומשמש במה לאירועים, המעוטרת בחלון גדול עגול הפונה לגן. בקצה זה יש כניסה צרה המיועדת בעיקר לצורכי הופעות. במרכז המבנה יש חלל פתוח המשמש להתכנסות וגם כבית-קפה. כל כניסה מאפשרת טיול שונה, שמתבטא בצבע אור, צורה בלתי רגילה והפתעות שונות שנוצרו בעזרת מערכת יריעות כפולה של פאנלים אטומים ושקופים למחצה, העשויים מבסיס פלסטי של פלואור (ETFE) ובהרכבי צבע שונים.

A drawing by the structural engineers AECOM, Pavilion Floor plan,

תרומת המהנדסים היא ללא ספק אחד ההישגים החשובים והמעניינים במבנה. ואולם, המבקרים אינם יכולים לראות את רוב מסגרות הסטרוקטורה העקומות, העשויות מצינורות פלדה דקים, מאחר שהן מכוסות במעטפת פאנלים פלסטיים צבעוניים. הסטרוקטורה חשופה רק במקומות שבהם היא ארוגה בסרטים פלסטיים צבעוניים. למעט שני עמודי פלדה דקים בשולי החלל המרכזי, פנים המבנה בכללותו חופשי מאלמנטים תומכים. מי שעקב אחר תהליך הקמתו של המבנה היה יכול להתרשם ממורכבותן של מסגרות הפלדה, שחוברו לרצפת הבטון לפני השלב האחרון, שבו כוסה השלד במעטפת.

כיום המבקר יכול להתרשם מיופיו של השלד בקטע שמתרומם מעל לבמת האירועים, הכולל את החלון המעניין הנשקף לגן. דרך נוספת להתרשם מיופייה ומורכבותה של הסטרוקטורה היא להתבונן ברישום האקסונומטרי של הסטרוקטורה והרצפה. טום ובסטר, שהיה אחראי על החלק ההנדסי מטעם חברת AECOM, אמר: “היינו צריכים להביא את כושר ההמצאה ההנדסית שלנו עד הקצה כדי לקבל את התנועה וקלות המבנה באמצעים כה מינימליים”.

Night view of the pavilion.
cf 118621
Serpentine pavilion 2015, designed by selgascano (25 June – 18 October )
Photograph ( C ) John Offenbach

כאמור, לחלל המרכזי אפשר להיכנס מכמה פתחים מכיוונים שונים, והוא יארח את כל תוכניות הקיץ של הגלריה, ביניהן הרצאות והופעות שונות. הביתן עצמו משמש במשך היום בית-קפה למבקרים הרבים בגני קנזינגטון, ורק לקראת ההרצאות או ההופעות משתנה מערך הכסאות לשורות-שורות הפונות לעבר קצה החלל המרכזי, שם מתרוממת הרצפה מעט ומשמשת במה שעין-חלון קבועה בה.

בימי גשם, וכאלה יש לא מעט בקיץ האנגלי, מתגלה חולשה אדריכלית-טכנית של המבנה, כמעט בלתי נסלחת: דרך הפאנלים במרכז הגג הנמוך משולי המבנה חודרים מים המטפטפים לחלל המרכזי. ואולם, בימים ששמש קיצית זורחת בגן, משתלבים הלוחות והסרטים הפלסטיים למעין קליידוסקופ רבגוני וססגוני, ואווירת הקרנבל הצבעוני שורה על הכל.

“Serpentine Pavilion 2015”, מול בניין גלריית הסרפנטיין בגני קנזינגטון שבלונדון. תכנון: הצמד Selgascano. נעילה: 18 באוקטובר 2015