“לפעמים יש הפתעות”

נחשף פרוטוקול הישיבה של מועצת המנהלים של מוזיאון תל-אביב, שבה הוחלט על סגירת מרכז מאירהוף. הפרוטוקול, שמפורסם פה לראשונה, חושף כיצד הובאה החלטת הסגירה לאישור המועצה כעניין מוגמר, וכיצד נמנעו חברי המועצה ומנהלות המוזיאון מהבעת התנגדות.

נקודה בעייתית מרכזית העולה מהפרוטוקול, היא שמוסד חינוכי ותיק ומרכזי לאמנות שפועל בהצלחה במשך עשרות שנים, משרת אלפיים תלמידות/ים מדי שנה ומעסיק עשרות מורות/ים, מתוכנן להיסגר בעיצומה של שנת לימודים ובהתראה של חודשים וחצי, וזאת בלי לקיים דיון של ממש או הצבעה. ההחלטה בישיבת המועצה בעניין מרכז מאירהוף מוגדרת תחת הסעיף “שונות”, כאשר אנשי מועצת המנהלים אינם מביעים כל מחאה או נסיונות לערער על ההחלטה, ומנכ”לית המוזיאון סוזן לנדאו וסגניתה שולי כסליו כלל אינן מביעות עמדה בעניין. כך מסכים סגן יו”ר מועצת המנהלים עו״ד חיים סאמט עם ההחלטה לגלגל את האחריות לפתרון הבעיה שיצרה העירייה אל המוזיאון, ויו”ר ועדת החינוך של המוזיאון אלן בהרב, שהיה אמור להילחם על קיומו של המרכז מתוקף תפקידו, אינו מוחה ואף מוסיף כי “ההחלטה נכונה בצד העירוני ובצד המוזיאון”. למעשה, למעט נעמי קוליץ ותמי רודיך, שמעלות שאלות, איש מן המשתתפים אינו מתנגד להחלטה.

לטענת חולדאי, המרכז פועל בגירעון של מיליון וחצי שקל בשנה. בתגובה לדברים נמסר מוועד העובדים במרכז כי טענה זו אינה תואמת את הדו”חות הכספיים, המציגים מאזן כספי תקין וגירעון נמוך בהרבה. נקודה בעייתית נוספת קשורה בהבטחתו של חולדאי לבחון את העניין מול התורמת, קרן מאירהוף. כפי שדווח הבוקר בכתבתה של שני ליטמן ב”הארץ”, קרן מאירהוף לא דווחה על שינויי התוכניות, והיא שוקלת את המשך צעדיה בתגובה לשינויים.

מאז ההחלטה, שהתקבלה בראשית ינואר, פרצה מחאה שגרמה לעירייה לדחות את הסגירה לסוף שנת הלימודים, אולם טרם נמצא פתרון לאחד מחללי עבודה שכבר הופקע מן המרכז, ולפעילותו בשנים הבאות. עם זאת, בתגובה לפרסום נמסר מהנהלת המוזיאון כי היא מתחייבת לפתוח את שנת הלימודים הבאה כסדרה, ומקיימת לשם כך בדיקות שונות ופגישות עדכון עם נציגות העובדים.

 הפרוטוקול:

מוזיאון תל-אביב לאמנות

מועצת מנהלים מס’ 3/2014, שהתקיימה ב-5.1.2015

השתתפו: רון חולדאי – יו”ר, עו”ד חיים סאמט – סגן יו”ר, אבנר אזולאי, לילי אלשטיין, ג’ייסון אריסון, אלן בהרב, חנה בן דוד, חנינא ברנדס, נתן וולך, אסף זמיר, עדנה טוקטלי, יוסי לנדסמן, יעל מוריץ, יעל נויבירט, דורון סבג, מנחם עצמון, דב פקלמן, נעמי קוליץ, מיקי קני, תמי רודיך, כנה שובל, גדעון שטיאט.

נוכחים: עו”ד מורן מאירי, עו”ד אייל שגיא, רו”ח משה אשכנזי, סוזן לנדאו, שולי כסלו, רו”ח ברוך מידן.

עו”ד חיים סאמט: מברך את נציגי מועצת העיר שמונו דירקטורים בחברה, נתן וולך ואסף זמיר, הנמצאים עימנו, גבי לסקי ודורון ספיר, שאינם נוכחים, וזאת במסגרת נוהל אסדרה בהנחיית משרד הפנים שההנהלה תורכב משליש חברי מועצת העיר, שליש מאנשי עירייה ושליש אנשי ציבור.

על סדר יום:

1. אישור פרוטוקול הישיבה הקודמת
2. דו”ח מנכ”לית ואוצרת ראשית
3. אישור תקציב 2015
4. אישור “היתר אשראי” למשרד הפנים
5. שונות

1. מרכז מאירהוף

רון חולדאי: אנחנו בנקודה של קללת הברכה – העיר שואבת צעירים רבים ומספר גני הילדים גדל מ-250 ל-514. אזור המרכז עבר תהליך שדרוג. פרנסי העיר לאורך הדורות לא הקפידו לשמור שטחים ציבוריים, ומוסדות שהיו פעם בתי ספר עברו לשימוש אחר. אחד מהם הוא מרכז מאירהוף בדובנוב 8. היום אנחנו נדרשים לבנות במהירות עוד גני ילדים, ולכן אין לנו ברירה אלא להחזיר את הבניין של מרכז מאירהוף לייעודו המקורי. לאחר מספר שנים שאנו דוחים את השימוש בבניין, אנחנו נדרשים לבנות כבר השנה כמה גנים. כיום מתקיימות במקום 2 פעילויות – החוגים של המוזיאון ופעילות עירוני א’. הפעילות החינוכית תימשך ותיערך בחינה מחדש לגבי החוגים של אחר הצהריים. הפעילות אינה מאוזנת, אלא גרעונית בהיקף של מיליון וחצי מדי שנה. כפי שהוצג לי על ידי הנהלת המוזיאון, אני מאמין שזו הזדמנות לשאול את כל השאלות ולבחון את המצב לאשורו. ייתכן שבהתארגנות מחדש נצליח לבצע את הפעילות הזו בצורה טובה יותר. אין לעירייה מבנה אלטרנטיבי לתת למוזיאון והמוזיאון יכול לערוך חוגים במוזיאון עצמו. אפשר גם לבצע חוגים לאמנות שלא על ידי מוזיאון תל אביב. הכל יישקל וייבחן. עיריית תל אביב פועלת תמיד לפי החוק. הנושא המשפטי ייבחן. אני מיידע את הפורום על מה שעומד לפתחי כראש עירית תל אביב ועל כך שהבניין נדרש כמוסד חינוכי.

עו”ד סאמט: רק בימים האחרונים העירייה הודיעה לנו שהיא צריכה את המבנה. בפגישה אצל ראש העיר אמש הבנו שההחלטה נפלה, ולכן זה בא למועצת המנהלים. אנחנו צריכים להתמודד עם סגירת הפעילות שלנו ברבדים שונים.

חנה בן דוד: תל אביב היא עיר מושכת. אנחנו בלב המצוקה. אפשר להפוך את 2 הסדנאות בבניין החדש ל-4 סדנאות. בפעילות שלנו אנחנו מגדלים קהל למוזיאון.

גדעון שטייאט: מקבל את הגישה של ראש העיר, אך חינוך ילדים אינו נשקל בכסף. צריך למצוא דרך, כמו למשל להפוך את ביתן הלנה רובינשטיין למרכז חינוך.

נעמי קוליץ: כנציגי ציבור יש לנו אחריות כלפי מי שנרשם ויש לתת לו לסיים את השנה כמו שצריך.

עו”ד סאמט: התכוונתי להגיע לישיבה עם מכתב מהעירייה, אך זה לא צלח. צריך לפנות את המקום באפריל הקרוב.

עו”ד חנינא ברנדס: כרגע אישרנו תקציב ל-2015.

עו”ד סאמט: נצטרך להתאים את הצעת התקציב ולהביא לאישור מחודש.

אלן בהרב: ההחלטה נכונה בצד העירוני ובצד המוזיאון. אני רוצה לשמוע מה המחויבות של המוזיאון לסדנאות בדיוק כמו שיש לנו מחויבות לתערוכות, לפעילות המוסיקה וכו’. לפני כמה חודשים גייסנו תרומות ייעודיות לסדנאות. אני רוצה לשמוע מסוזן מה התשובות שלה.

תמי רודיך: יש לבדוק מה ההתחייבות של המוזיאון לתורם מאירהוף. האם אין לעירייה התחייבות לחינוך לאמנות. האמנים המלמדים שם, זו פרנסתם, והם קהל היעד לבוא לתערוכות ולחיות בתל-אביב.

מנחם עצמון: אנחנו צריכים למצוא פתרון בתוך המוזיאון ולא להביא את הבעיה לפתח העירייה. אולי צריך לקבל סיוע מהעירייה.

כנה שובל: איך הדברים נעשים בעולם? האם ליד מוזיאונים יש בתי ספר?

רון חולדאי: כולם אומרים דברים נכונים. ההוויה היא המציאות וצריך לקבוע בה סדרי עדיפויות. לפעמים יש הפתעות. אני לא חושב שצריך לתת לנו הרצאה על חשיבות החינוך לאמנות או חשיבות מוסדות תרבות. 6% מתקציב העירייה הולכים לתרבות ואמנות. אנחנו לא הצלחנו להתכנס בדובנוב לעשות ממנו משהו רציונלי כשהוא בניהול המוזיאון. אם הולכים על שינוי ארגוני במוזיאון, צריך גם לכלול את השינוי של בית הספר לאמנות. אבדוק כמובן את המחויבות לתורם. על הנהלת המוזיאון להתארגן למציאות החדשה.

עו”ד סאמט: אנחנו נקיים חשיבה מסודרת במוזיאון ונבוא לגוף זה עם הצעות.

עדכון 6.3.15: בתגובה לפרסום הפרוטוקול נמסר ממוזיאון ת״א כי ״מדובר בדיון ראשוני, שבעקבותיו נערכו פגישות נוספות בין המוזיאון לעיריה והתוצאה שונה לחלוטין מזו שערב רב מנסה להציג.
בפועל, העיריה הסתפקה בשני חללים מתוך 3 הקומות של בניין מאירהוף לצורך הסבתם לגני ילדים. במקומם נמצא פתרון לסדנת הפיסול במרכז, ולסדנת הקדרות הוצע פתרון הנבדק בימים אלה בטיחותית. שנת הלימודים ממשיכה כסדרה ושנת הלימודים הבאה תיפתח במועדה.
המוזיאון מייחס חשיבות רבה לפעילות של סדנאות האמנות המהוות חלק אינטגרלי ממנו והוא עושה מאמצים להשיג כל מה שניתן בכדי שהפעילות תימשך״.

יצויין כי בניגוד למשתמע מן התגובה, פיתרון הביניים הזמני והשנוי במחלוקת נמצא רק לאחר שהתעוררה מחאה ציבורית בנושא.