סוציולוגיה

  • “זה לא הצייר שמי שנכנס לפה הכיר”

    מרכזיותו של הצייר צבי מאירוביץ בקבוצת אופקים-חדשים, ההכרה שזכה לה בחייו והיעלמותו לאחר מותו, הדימוי הספרותי המבלבל שיצרה אלמנתו הסופרת יהודית הנדל, ההצלחה הכלכלית ומחיריה, והגילויים המחודשים בביקורים ביתיים. שיחה עם שוקי מאירוביץ, בנם של מאירוביץ והנדל, שמארח מבקרים בדירה ישנה ועמוסה בציורים.

  • אל תעלו אמנות לפייסבוק, כל הערסים יבואו


    גם אם ציוריה של זויה צ’רקסקי נועדו להעביר את הצופה מהלך רפלקסיבי וביקורתי – הם אינם מתפקדים ככאלה. “איציק” הוא עדיין חפץ שמתפקד כדימוי אוריינטליסטי לכל דבר. האיציק הקונקרטי, החי והנושם – בציור של צ’רקסקי כמו במציאות – נשאר בגבולות השווארמה.

  • דרוש: קונפליקט בין-דורי

    “קיומן של גלריות קטנות, גלריסטים וכותבים צעירים המצויים במשבצת “השוליים המורדים”, המוזמנים להרצות על פועלם על-ידי מכללות מיינסטרים, מהווה נסיון להקצאת משבצת התנגדות בתוך השיח, תוך שמירה על אמירת לא-כלום מהותי על השיח ההגמוני הממשיך לנהל את הזירה”. תגובה לגדעון עפרת ולתגובות לו.

  • ארבע שאלות סוציולוגיות על “טבע האדם”, תערוכתו של צדוק בן-דוד במוזיאון ת”א

    ידוע שבתחום האמנות הפלסטית בישראל אין “אמנים-סלבריטאים”, בניגוד למשל למוסיקאים או שחקנים. כמעט כל כלי-התקשורת ציינו את התערוכה “טבע האדם” ודנו בהצלחתה המסחררת. צדוק בן-דוד הפך בן-רגע לכוכב ותערוכתו גרמה לאנשים רבים להגיע למוזיאון ולהיחשף לראשונה לאמנות. מדוע אם כן דווקא אמנים, שבן-דוד פילס עבורם את הדרך ופתח את הצוהר להצלחה רחבה גם למענם, לא […]

אלפי מנויים ומנויות כבר מקבלים את הניוזלטר שלנו
ישירות למייל, בכל שבוע
רוצים לגלות את כל מה שחדש ב
״ערב רב״
ולדעת על אירועי ואמנות ותרבות נבחרים
לפני כולם
?