בטקס שהתקיים אמש בבית האמנים בירושלים הוכרזו הזוכות בפרס עדי להבעה יהודית באמנות ובעיצוב לשנים 2008-2010. צוות השיפוט של קרן עדי בחר ביצירתה של מאיה ז”ק “חדר מגורים” כזוכה במקום הראשון בפרס עדי. יצירתה של שרון ליפשיץ “הקו והמעגל” זכתה במקום השני. שתי היצירות עוסקות בנושא התחרות הנוכחית של קרן עדי “שבר ותיקון”, כפי שהוא בא לידי ביטוי בהיסטוריה היהודית ובמתח שבין החוויה הקולקטיבית לסיפור האישי או המשפחתי בישראל ובגולה. “פרס עדי להבעה יהודית באמנות ובעיצוב”, מוענק במסגרת תחרות בינלאומית דו-שנתית באמנות חזותית, העוסקת בנושאים הנוגעים בהגות, מסורת ותרבות יהודית, שמארגנת קרן עדי.
מאיה ז"ק - מתוך המיצב חדר מגורים
קרן עדי, אשר מציינת בימים אלה עשור להקמתה, הוקמה בשנת 2000 לזכר עדי דרמר לבית בלומברג, אמנית אשר עסקה רבות בחיפוש הקשרים שבין קדושה ליופי. עדי ראתה בקדושה את תמצית החיים היהודיים, ובאמנות – דרך ביטוי נשגבת, בה מהדהדת הקדושה. קרן עדי מטפחת את הקשר בין אמנות עכשווית לערכים הרוחניים המרכזיים ביהדות. הקרן פועלת לקידום השיח בין האמנות ליהדות ולקידום הדיאלוג בין כל המגזרים בחברה הישראלית, במגוון פרויקטים: ימי עיון בינתחומיים בהשתתפות אנשי אקדמיה, אוצרים ואמנים מישראל ומחו”ל, סימפוזיונים, סדנאות לאמנים, פרויקטים חינוכיים- תרבותיים בשיתוף משרד החינוך ותערוכה דו- שנתית סביב תחרות פרס עדי להבעה יהודית באמנות ובעיצוב.
יצירתה של מאיה ז”ק “חדר מגורים” שזכתה במקום הראשון בפרס עדי, היא מיצב הדמיות מחשב לצפייה במשקפי תלת- ממד בשילוב סאונד. העבודה מציגה חתך של חדר בבית משפחה יהודית בברלין בשנות ה־ 30. האמנית יצרה חלל וירטואלי יציר מחשב, שנבנה במדויק על פי זיכרונותיו של מ”נ, יהודי שעזב את בית הוריו בברלין בשנת 1938 ועלה לישראל. ז”ק תרגמה ביצירתה את זיכרונותיו של המהגר לחלל דינאמי ומסתורי שכמו קפא בזמן . המיצב מבוסס על ראיונות שערכה עמו האמנית, שקטעים ממנו מובאים בעבודת הסאונד המלווה את העבודה. היצירה “חדר מגורים” עוסקת בפליטות ובעזיבה של מקום כשבר, אך גם באפשרות של תיקון השבר על ידי המעשה האמנותי המתחקה אחרי הזיכרון ואף ממלא את הפערים שיוצרת השכחה. חברי וועדת השיפוט מטעם קרן עדי, ציינו את החוויה הטוטלית שהעבודה יוצרת ואת הדרך בה הצופה מתמזג ביצירה וחווה אותה כאילו הוא עצמו מטייל במרחבי ה”זמן האבוד” אותו היא מנסה להחיות. בנימוקיהם ציינו השופטים כי ז”ק יצרה חלל הקשור למקום ולזמן ספציפיים, אך יצירתה עוסקת באותה מידה גם בנושאים כלל אנושיים כמו אובדן, זיכרון ובנייה מחדש – נושאים הקשורים לכל זמן ולכל תרבות. חברי הועדה ציינו באופן מיוחד את היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית שביצירתה של ז”ק ואת הדרך הייחודית שבה בחרה לשלב צורה ותוכן לכדי הבעה אמנותית בעלת עוצמה.
מאיה ז”ק, ילידת 1976, בוגרת בצלאל, היא אמנית בינתחומית שיוצרת במגוון מדיומים, בהם: וידאו, מיצב ורישום. היא זכתה בפרסים רבים בארץ ובחו”ל ביניהם, פרס אמן צעיר מטעם משרד התרבות בשנת 2005, Celeste Art Prize פרס יוקרתי לאמנות בגרמניה. ז”ק הציגה תערוכות יחיד בין היתר במוזיאון היהודי בניו יורק ובגלריה נגא ובמסגרת תערוכות קבוצתיות במוזיאון ישראל, מוזיאון ת”א בפסטיבלים בישראל, בניו יורק, וברחבי אירופה. לאחרונה הצטרפה לגלריה אלון שגב.
שרון ליפשיץ - מתוך עבודת הוידיאו "הקו והמעגל"
עבודת הוידיאו של שרון ליפשיץ “הקו והמעגל” שזכתה במקום השני בפרס עדי, עוסקת בחיי הקיבוץ ובמתח שבין חיי המשפחה והקהילה. בחדר החושך של קיבוץ ניר עוז מפתחות האמנית ואמה תמונות מראשית הקיבוץ ומשוחחות על האידיאלים של הקיבוץ אך גם על היחסים הטעונים ביניהן.
צורת החיים של הקיבוץ שאפה ליצור תיקון בשבר שחוו המייסדים בחברה היהודית והכללית בארצות מוצאם. דרך החיים הזאת יצרה בתורה שבר בתוך משפחות בקיבוצים שונים, שגרם למשבר של ממש בתנועה הקיבוצית בשנים האחרונות. יצירתה של ליפשיץ בוחנת את הקשר המורכב שבין השבר שעברה התנועה הקיבוצית לשבר המשפחתי והאישי שלה. השיחה ופיתוח התמונות הן ניסיון ליצור תיקון ביחסיה של האמנית עם אמה ועם הקיבוץ בו גדלה. דרך מדיום הוידיאו העכשווי היא כמו מעלה באוב את שיטת פיחות התמונות של הצילום האנלוגי שכבר פסה מן העולם ושמקבילה למעשה ליחסי הדורות שבין האם והבת והעולמות שהן מייצגות.
שרון ליפשיץ, ילידת ישראל 1971, חיה ויוצרת בלונדון. היא בוגרת לימודי ארכיטקטורה ב- A.A לונדון ויוצרת במגוון מדיומים, בהם מיצב ווידיאו, כמו גם פרויקטים במרחב הציבורי. בשנת 2004 זכתה במקום הראשון בתחרות בינלאומית אשר ליוותה את פתיחת המוזיאון היהודי במינכן. עם פתיחת המוזיאון, הוצג פרויקט נרחב של ליפשיץ “Speaking Germany” שכלל כרזות שכיסו את כל חזית המוזיאון, ומיצב וידיאו. כמו כן, הציגה בין היתר בתערוכות קבוצתיות ברחבי אירופה ובארה”ב ובפסטיבל קולנוע ישראלי בגרמניה.
ועדת השופטים מטעם קרן עדי כללה את ד”ר פליסיטס היימן-ילינק, האוצרת הראשית במוזיאון היהודי בווינה, פרד וסרמן, לשעבר סגן מנהל המוזיאון לאמנות יהודית עכשווית בסן פרנסיסקו, כיום אוצר עצמאי בניו יורק, אביבה ויינטראוב, אוצרת במוזיאון היהודי בניו יורק ומנהלת פסטיבל הסרטים היהודיים בניו יורק, אמיתי מנדלסון, אוצר המח’ לאמנות ישראלית במוזיאון ישראל והרב ד”ר בני לאו, רב קהילת הרמב”ן.
סכום הפרס, העומד על 50,000 ₪, יתחלק בין שתי האמניות: מאיה ז”ק תקבל את הפרס הראשון בסך 30 אלף ₪ ושרון ליפשיץ תקבל את הפרס השני בסך 20 אלף ₪.
לתחרות המתקיימת זו הפעם הרביעית, הוגשו 496 יצירות מ- 28 מדינות. 18 העבודות שנבחרו לשלב הגמר, מוצגות בתערוכה “שבר ותיקון” המוצגת בבית האמנים בירושלים.
עוד בנושא: קיבוץ בניה לתוכה – דוד שפרבר על עבודתם של בניהו אלבז ויצחק וולף המוצגת בתערוכה “שבר ותיקון”.
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
In the ‘Living room’ of Maya Zack a cabinet seems to repeat itself as a ghost over the actual cabinet. Books float on the wall without shelves supporting them. And an Indian is lost on the floor hiding between the furniture. The richness and beauty of remembering rooms is in the details, and also in the installation ‘Living Room’. A extraordinary beautiful and richly detailed work.
pim zwier
| |