הביאנלה האוטונומית לאמנות בגימנסיה הרצליה
הגימנסיה העברית הרצליה, ז’בוטינסקי 106 תל אביב
פתיחה: שישי, 31.3.23 בשעות 11:00–16:00
נעילה 13.4.23
אירוע אמנות רחב־היקף בהשתתפותם של יותר מ־30 אמנים מהארץ ומהעולם יתקיים בפסח הקרוב בתחומו של בית הספר התיכון הוותיק בתל אביב–יפו, ממוקדי החינוך המרכזיים בארץ מיום הקמתו ב־1905.
במרכז הביאנלה נמצאת התערוכה “התנסויות בלמידה“, באוצרוּת משותפת של רועי ברנד, סנדרה וייל ורולא ח’ורי, ובהשתתפותם של 33 אמנים בינלאומיים ובינמקומיים, המבטאים מגוון קולות. האירוע ישמש פלטפורמה ומרחב ציבורי פתוח לשיח רחב ולחשיבה משותפת על אמנות, התנסות ולמידה: ללמוד מחדש, ללמוד אחרת.
לצד התערוכה תציע הביאנלה תכנית מגוונת של אירועים שמבקשת להציע למידה מסוג אחר.
לאורך ימי הפעילות יתקיימו סדנאות, שיעורים והקרנות – לכל הגילאים וללא עלות – בשיתוף פעולה עם מורי ותלמידי הגימנסיה, הפקולטה לאמנויות במדרשת בית־ברל והאקדמיה בצלאל. בנוסף, יוכלו המבקרים לקחת חלק במשחקי כדורגל, כדורסל ופינג פונג, או להצטרף לפיקניק במדשאת בית הספר.
יו”ר הביאנלה: ד”ר זאב דגני; אוצר ראשי: ד”ר רועי ברנד; אוצרות־שותפות: סנדרה וייל, רולא ח’ורי
יו“ר הועדה המייעצת: ציבי גבע
הכניסה חופשית
כל הפרטים באתר: https://a-a-b.org/ | לאירוע בפייסבוק
“רגע התקרית” / אביאל יאני לוייב| “פרחים של חלודה” / לירון פין
הגלריה בבארי
פתיחה ושיח גלריה: חמישי, 30.3.23 בשעות 15:00–19:00
נעילה: 27.4.23
אוצרת : ד”ר זיוה ילין
לירון פין ואביאל יאני הם בוגרים מצטיינים של ביה”ס לאמנות וחברה במכללת ספיר, שזכו במלגת תערוכה בגלריה בארי, באדיבות ידידי ביה”ס לאומנות.
לירון פין עוסקת ביצירתה בתהליכי חניטה, נבילה ומוות של פרחים, שנקטפו ונותקו משורשיהם. בכל יום שישי בן זוגה מביא לה פרחים לכבוד השבת. תהליך ההכנה של היצירות מתנהל בתוך המטבח הביתי שלה על גג ביתה בתל אביב. את הפרחים אשר החלו לנבול לקראת סוף השבוע היא מרתיחה בתוך סיר בישול עם חלודה. לאחר כשעה של בישול, מודפסים הפרחים על ניירות שסופגים את צורתם. היא תולה את הדפים על חבלי הכביסה. לאחר שהתייבשו יוצרת מהם עבודות קולאז’ ; ומניילנת בתוך סלוטייפ. היצירה חונטת ומשמרת את הפרחים וזיכרונם. בסדרה נוספת מצולמים שורשים בתוך מים, מנותקים מגבעוליהם כמו מוח ללא גוף. בתוך קערת חלודה התלויה בחלל נחים שאריות פרחים יבשים מהשבתות שעברו.
אביאל יאני יוצר פסלים קטנים מעץ וברזל, מעין תיאטרון מיניאטורי המקפיא רגעים של אירוניה שיש בהם תקלה ושיבוש. סיפור אישי של פגיעה הופך ביצירתו ליתרון, לחיפוש אחר השלמות שבחיסרון. רגע התקרית חוזר שוב ושוב בסצנות קטנות, אופניים מעוקמים, פרח טורף, חלקי גפיים מעוקמים, נדנדה ומריצה, ומכונן עולם חדש, הסתכלות משועשעת ונוגעת ללב, תוך מחזור חומרים שנזרקו מכל הבא ליד שהוא אוסף לסדנתו.
שני גופי עבודות שחוברים יחד בחלל, נשזרים זה בזה, כשהצבע החום צהבהב של החלודה, הברזל והעץ קושרים אותם יחד.
שעות פתיחה: שני, רביעי ושישי בשעות 9:00–13:00 | חמישי 9:00–13:00, 17:00–19:00 | שבת 11:00–14:00
פרחים של חלודה, לירון פין
פסטיבל PLAY בבית הנסן
שלושה ימים של משחקים, מיצבים, סדנאות ומופעים לכל המשפחה!
שישי, 7.4.23 בשעות 10:00–15:00
שבת, ראשון ושני, 8-10.4.23 בשעות 11:00–17:00
כמדי שנה בחול המועד פסח, בית הנסן חוגג את חג החירות עם פסטיבל לילדים ולילדות בסימן ״משחק חופשי״ דרך מופעים, סדנאות, משחקים ופעילויות שנבנו ועוצבו במיוחד עבור האירוע. עם חומרים, יצירתיות ודמיון וללא חוקיות מובנית מראש, הפעילויות בפסטיבל PLAY משחקות על התפר שבין חומרים חדשים ועתיקים ובין טכנולוגיות מתקדמות לבסיסיות המאפשרות מרחב פתוח לילדים לקבוע את חוקי המשחק ולהפעיל את דמיונם במרחב ביצירה, תנועה, דמיון ומשחק.
פעילויות לאורך כל שעות הפסטיבל
״לפני ומאחורי הקלעים״ – מחזות וסדנאות בחללי הגלריה; ״חסוסה HILFE ארקייד״, מכונת ארקייד ומשחק גיימבוי מקורי בהשראת בית הנסן; ״PLAYground״, מגרש משחקים בסגנון “אנג’י” בגינה; הקרנת סרטי אנימציה קצרים מבית קולקטיב ״תוהו״; “בעקבות הנסן”: חפש את המטמון אינטראקטיבי ברחבי המתחם; “האסטרונאוטית” – משאית חנות של ספרים; ועוד מופעים, הצגות ופעילויות רבות לאורך כל הפסטיבל!
הכניסה והשימוש במשחקים ללא עלות | חלק מהפעילויות מותנות בהרשמה מראש
גלית אילת בלשם שמיים
היא כותבת ואוצרת שהחלה את דרכה כאמנית בת״א בשנות ה־90, הקימה את המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון בתחילת שנות ה־2000, וכעבור עשור עזבה במטרה לפתח קריירה בינלאומית. בין השאר עבדה כאוצרת במוזיאון ואן אבבה בהולנד ובביאנלות ברחבי העולם ויסדה את האקדמיה לאמנויות העולם, שפועלת בקלן שבגרמניה. לפני שנתיים היא חזרה לישראל, ובשנה האחרונה היא מקימה מעבדת אמנות לאקולוגיה עתידית בחצבה שבערבה.
קוראים לה גלית אילת והיא האורחת בלשם שמיים – פודקאסט התרבות של בית הנסן ומגזין ערב רב
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
מניסיוני כמרצה ותיקה באקדמיה לאמנות, הסטודנטים הבנאלים והצפויים ביותר הם אלה שנחשפו חשיפת יתר לאמנות, לסוכני אמנות ולכל מיני פעילויות – בין היתר, בחופשים . כאלה עם אוצרים ‘בעלי שם’, ראשי ועדה מייעצת, יושבי ראש וכדומה. יש להניח לנוער ולאפשר לאלה בעלי הסקרנות והתשוקה להגיע לאמנות ( על כל צורותיה) לבדם ולא ל’סמם’ אותם ואת הוריהם באירועי ‘תרבות’ מונחתים מלמעלה. אפשר ורצוי לשחק כדור-רגל בלי שום הפרעה ליד.
שימרית
| |