תערוכות חדשות במוזיאון חיפה לאמנות
פתיחה חגיגית: חמישי, 4.8.22, בשעה 19:00
נעילה: 1.1.23
אוצר ראשי: קובי בן־מאיר
הכניסה חופשית בערב הפתיחה
עם בוא הקיץ, מוזיאון חיפה לאמנות פותח את החלונות המקוריים של אולם התצוגה המרכזי, ודרכם נכנסים אליו נופי ואדי ניסנאס והים התיכון. מעבר לאור הנעים ולמחזה המרהיב, השינוי האדריכלי מבטא את השקפתו של המוזיאון כי תפקידו לקיים דיאלוג עם סביבתו.
בתערוכות החדשות בוחן המוזיאון מחדש רעיונות שהתעצבו במהלך המאה הקודמת ביחס למציאות ימינו. בעזרת תצוגה של אמנים ישראלים עכשוויים בולטים, לצד קריאה מחדש של אוספי המוזיאון, התערוכות מציעות דיון בתפיסות מודרניסטיות מבחינה אמנותית, אדריכלית וחברתית. האמנית נרדין סרוג׳י מתחקה אחר עברו האדריכלי של הבניין כבית ספר לבנות של הכנסייה האנגליקנית; תערוכת היחיד של האמן עודד הירש בוחנת את הרלוונטיות העכשווית של האתוס החלוצי ההתיישבותי בישראל; ולצידן שלוש תערוכות המנהלות ביניהן שיח על מודרניזם ועכשוויות בישראל: תצוגת קבע חדשה לאוסף האמנות הישראלי, תערוכה המציגה מבחר הדפסים גרמניים מהמחצית הראשונה של המאה ה־20, ותערוכת תחריטים של מיטב אמני ישראל ממרכז גוטסמן לתחריט שבקיבוץ כברי.
נרדין סרוג’י: מגרש המשחקים שלי
בתערוכת היחיד המוזיאלית הראשונה שלה, האמנית נרדין סרוג’י פותחת את חלונות המבנה, ונותנת לרוחות העבר לשוטט בין כתליו. מבעד לרצפת הבטון האפורה מבצבץ עבר צבעוני שאותו סרוג׳י מנסה לחשוף, כארכאולוגית המחפשת קולות בעבר הדומם. מאז 1930, שכן בבניין האבן שכיום הוא המוזיאון בית ספר לבנות של הכנסייה האנגליקנית. בסדרת התערבויות במבנה, ובמבחר עבודות שנוצרו כולן לתערוכה, היא מגיבה לעבר ולהווה של הבניין, וגם מציעה אפשרויות להתהוות עתידית שלו. בחלל הגלריה היא מציבה מגדל כיסאות על סף קריסה, משמיעה קולות צעדים מסתוריים, ומציגה טקסטים בערבית, כולם מהדהדים את סיפורו של המקום.
חלל המוזיאון הוא מגרש המשחקים של נרדין סרוג’י, ותוך שימוש במגוון רחב של חומרים ומדיה, בהצבה תיאטרלית ובפעולות פיסוליות המאתגרות את חוקי הפיזיקה, היא משחקת באמת ובבדיה. כגיבורת־על שכוחה בעצירת הזמן, בשיא הסערה היא מקפיאה רגע שהמקום נראה בו כמצוי בתהליך של התמוססות או התהוות.
עודד הירש: ממציא את הגלגל
עודד הירש מציג עבודות וידאו בעלות איכויות קולנועיות שמתבססות על תסריטים מפורטים לסיטואציות אבסורדיות. הוא ממציא אתגרים ותקלות שיש לפתור, ומספק את התרחיש המלא לאופן הפתרון. לרוב הפתרון מופרך לא פחות מהאתגר. בעוד שהתסריט בדיוני, פעולתם של המשתתפים בסרטים ממשית לחלוטין, ומתאפיינת בעבודת כפיים בסיוע אמצעים טכנולוגיים בסיסיים. הירש מגייס א.נשים לפעולה לשם צילום עבודות הווידיאו שלו, ויחדיו הם מתלכדים למכונה אדירה שיכולה לבלתי אפשרי.
התערוכה מציגה פריסה רחבה של עבודותיו של הירש בווידיאו, בצילום ובפיסול. בנוסף לעבודות הווידיאו של האמן, מוצגת בבכורה עבודת הווידיאו המונומנטלית החדשה שלו ששמה “מעבר בטוח”. עוד בתערוכה, עבודות פיסול ומיצב שנוצרו במיוחד למוזיאון חיפה לאמנות. בין היתר, בתום מבצע הנדסי מאתגר ומורכב, הונף בשלמותו טרקטור שמופיע באחת מעבודות הווידאו שלו, והוכנס אל הגלריה שבקומה השנייה.
הירש לא ממציא את הגלגל, אלא רק בודק אם הוא שימושי עדיין. הוא נוגע בכמה מעקרונותיו המכוננים של האתוס הציוני – בהם עבודת כפיים, התקבצות סביב מטרה משותפת וביטול העצמי לטובת הכלל – ובוחן את מידת הרלוונטיות שלהם בישראל של היום.
רוח צפונית: אמנות ישראלית מאוסף המוזיאון
מוזיאון חיפה לאמנות שמח לחנוך תצוגת קבע של עבודות מאוסף האמנות הישראלית שלו, שתוצג באולם המרכזי של הקומה הראשונה של המוזיאון. האוסף המקיף והאיכותי של המוזיאון, המונה יותר מ־8,000 יצירות, מספק מבט־על וסקירה של המגמות העיקריות בתולדות האמנות המקומית. עם זאת, רוח צפונית נושבת באוסף מוזיאון חיפה לאמנות. מיקומו של המוזיאון בחיפה משתקף באוספו, שבו עבודות רבות של אמניות ואמנים מחיפה ומהצפון. בעבודות אלה באה לידי ביטוי זהותה הייחודית של העיר חיפה: כעיר נמל, צף ועולה בעבודות היחס למהגר ולפליט; כעיר פועלים, רבות מן העבודות עוסקות בשאלות מעמדיות; וכעיר השוכנת בטופוגרפיה ייחודית בין הים להר, העבודות מתעמקות ביחסי הארצי והרוחני. ממרכזו של האוסף בצפון, אצורה בו גם שיחה עם מרכזי האמנות בישראל, עם התרבות הערבית ועם האמנות המודרנית המערבית.
במקביל לחנוכת תצוגת הקבע, המוזיאון משיק סיור וירטואלי בתערוכה “דרך חיפה”. תערוכת ענק זאת, שהוצגה ביוני–דצמבר 2021 בכל אולמות המוזיאון לציון יובל ה־70 למוזיאון, בחנה במבט ביקורתי את האוסף העשיר והייחודי של מוזיאון חיפה לאמנות, שנאסף במשך 70 שנות עשייה אמנותית. הפקת הסיור הוירטואלי התאפשרה בזכות נדיבותם של ג’יימס סניידר, יושב ראש קרן ירושלים והמנכ”ל לשעבר של מוזיאון ישראל, ירושלים, ושל ארדון בר חמא שיצר את הסיור. בר חמא הוא צלם בעל מוניטין עולמי ופורץ דרך בתחום הסיורים הווירטואלים בתחומי התרבות. בין עבודות הדיגיטציה שלו נמצאים מגילות מדבר יהודה במוזיאון ישראל, ירושלים, שערי הברונזה של קתדרלת פטרוס הקדוש בותיקן, וארכיון התזמורת הפילהרמונית, ניו יורק.
לינק: https://barhama.com/HAIFAWAY
הסער והפרץ: הדפסים גרמניים מראשית המאה ה־20
בתערוכה מוצגות מבחר עבודות הדפס של אמנים גרמנים מראשית המאה ה־-20 מאוסף המוזיאון, בהם כמה מגדולי המודרניזם הגרמני כמו אריך הקל, אמיל נולדה ולוביס קורינת. האמנות הגרמנית מזוהה עם אקספרסיביות עזה, אך בתחילת המאה ה־20, על רקע המציאות החברתית והפוליטית הקשה בגרמניה, מגמה זו החריפה והתבטאה באמנות בדימויים של עיוותי צורה וגוף, תנועה סוערת והבעות פנים עזות רגש. דגש מיוחד בתערוכה ליצירתה של האמנית פורצת הדרך קתה קולביץ (Kollwitz), שלמוזיאון אוסף נכבד של יצירותיה. האופן שבו תיארה קולביץ את מאבקם של המקופחים בני זמנה ובהיסטוריה מהדהד גם מאבקים עכשוויים. את התערוכה חותמות עבודות של האמן הנודע משה גרשוני, שאמנם נולד בארץ, אך ניכר בעבודותיו שהוא ניזון מהתעמקות באקספרסיוניזם הגרמני.
רוך וקושי: הדפסים ממרכז גוטסמן לתחריט
אוצרת: שוע בן ארי
מרכז גוטסמן לתחריט שבקיבוץ כברי פועל כבר כ־30 שנה לקידום אמנות ההדפס בישראל, ומיטב אמני ישראל מגיעים אליו מכל רחבי הארץ על מנת להתנסות ולעסוק בטכניקות התחריט השונות. אמנות התחריט היא בעלת עבר מפואר של מאות שנים, ובכל דור, יחד עם שמירה על המשכיותה של אותה טכניקה עתיקה, אמנים מצאו את הדרכים למתוח ולהרחיב את מנעד האפשרויות הגלומות בה.
בתערוכה למעלה מ־60 הדפסים, כולם עדינים למראה, אך עדינות זו עשויה להטעות: כולם פרי עבודה פיזית וטכנית קשה ומורכבת. ראשיתה של כל אחת מעבודות אלה בלוח מתכת נוקשה, וסופה בנייר רך וגמיש. כשמתבוננים בהן, לא בקלות חשים בעוצמת החריצה בלוח המתכת; ריחות החומצה והפיגמנט או הכוח שהפעיל המכבש אינם מורגשים, וכל שחווים הוא רוך הנייר שספג את הצבע. היחסים ההדדיים והמסתוריים הללו בין רכּוּת וקשיחות מייחדת את אמנות ההדפס ומעניקה לה איכויות של מעשה נִסים, קסמה של יצירה הנדמית ספונטנית או אקראית חרף היותה תולדה של מלאכת מחשבת מוקפדת. אמנות ההדפס היא כוריאוגרפיה של התמסרות והתנגדות: פעם ללחוץ ופעם לשחרר, פעם להפעיל כוח ופעם להרפות.
אמנים משתתפים: עפרה אוחנה, מאיה אטון, גסטון צבי איצקוביץ, מאיר אפלפלד, טליה בן אבו, אסף בן צבי, אורי גרשוני, שי זילברמן, ליהיא טלמור, נעה יקותיאלי, אביטל כנעני, רענן לוי, מריק לכנר, עופר ללוש, סיגלית לנדאו, עידו מרקוס, אורלי סבר, טליה סיון, דוד עדיקא, יגאל עוזרי, רותם עמיצור, מנשה קדישמן, טליה קינן, אלכס קרמר, יאן ראוכוורגר וחן שיש.
חלון צפוני
אוצרת: אפרת פנר
עיצוב אמנותי: דרי שכטר
עיצוב סאונד: רמי קורן
מוזיאון חיפה לאמנות ממשיך להקדיש חלל לכל המשפחה כחלק ממחויבותו לקרב את בני כל הגילים לאמנות וליצירה. בתגובה לתצוגת הקבע של האמנות הישראלית, רוח צפונית, עיצבה אמנית העיצוב דרי שכטר חלל רב־חושי של מרקמים, צבעים וצלילים. הרוח הנושבת באולם מטלטלת רשת של בדים שדרכם המבקרים מנווטים אל עבר צליל שמקורו לא ברור. הקהל מוזמן גם להתנסות בעצמו בציור של דבר חמקמק כמו רוח.
אנו מודים לכל מי שבנדיבותם יוצאת הדופן איפשרו את קיומן של התערוכות:
אווי מושר־שכטר, ניו־יורק
רבקה סקר, ישראל
מועצת הפיס לתרבות ולאמנות
קרן בשביל האמנות
עודד הירש, מתוך ״50 כחול״, 2009
“מה יותר צהוב או פיל?” / אורית ברגמן וענת ורשבסקי
תערוכת הקיץ של בית הנסן לילדים
נעילה: 7.9.22
אוצרות: רונה זינגר
המאיירות אורית ברגמן וענת ורשבסקי מגיעות לבית הנסן עם תערוכה קייצית וחווייתית לילדים בכל הגילים. בתערוכה זו האיור, המוכר כפעולה דו־ממדית, מתחיל בתוך הפורמט המוכר, דפי הספר, אך לא עומד בפיתוי ויוצא להרפתקה תלת־ממדית בין חללי הגלריה.
אירועים מיוחדים במסגרת התערוכה:
סדנת יצירת יצורים מצחיקים / מפגש בהנחיית אורית ברגמן וענת ורשבסקי
חמישי, 18.8.22, בשעות 10:00, 11:15
פעילות יצורים מצחיקים בעקבות התערוכה מה יותר צהוב או פיל. הילדים יכינו זנבות, ראשים, אפים, אוזניים וכנפיים וירכיבו מהם יצורים חד־פעמיים בשלל חומרים מפתיעים, וייקחו אותם עמם הביתה.
כרטיסים לשעה 10:00, גילי 3–6
כרטיסים לשעה 11:15, לגילי 7–10
משך הפעילות: 45 דק׳
עלות: 15 ש״ח לילד.ה
מספר המקומות מוגבל
טוטו וחברים / הצגת מבית תיאטרון הקרון
ימי שני, 22.8.22, 29.8.22, בשעה 11:00
בספר המקום צר ולדמויות אין תמיד מקום. למה? כי לה לה הציפור וטוטו הפילון אוהבים להשתולל, מיכאל החילזון אף פעם לא מגיע בזמן, לה לה מתחפשת לנמרה ומפחידה את כולם וטוטו מרחף על גלידה מעופפת. איזה בלגן!
טוטו וחברים, הצגה מקסימה מבית תיאטרון הקרון בהשראת סדרת הספרים של המאיירת והסופרת אורית ברגמן, מגיעה לשתי הופעות בעליית הגג של בית הנסן
צילום: דור קדמי
הזמנה להציע הצעות למיזמי אמנות ועיצוב כחלק מהליך הקמה – בית הראשונים בעמק חפר
אמניות ואמנים, מעצבות ומעצבים, יוצרות ויוצרים, בודדים/קבוצות/גופים מכל התחומים, מוזמנים להציע הצעות למיזמי אמנות, עיצוב ותוכן תרבותי תחת התימה “בנייה”.
עבודות הכוללות השמשה, עיצוב ופיתוח של חללי הפנים והחוץ, כמו גם סדנאות ופעילויות תוכן שעניינן בנייה והקמה, יבוצעו כחלק מפעילות התוכן בבניין על ידי יוצרים, יוצרות ובשיתוף קהילות עמק חפר.
על בית הראשונים
בית הראשונים עומד על רכס הכורכר השני בסמוך לשטחי מושב ביתן אהרון. הבית צופה אל נופי עמק חפר המוריקים, ובצמוד לו נמצאת שמורת הטבע “ביתן אהרון”, המשמרת צמחיית בתה אופיינית לרכס הכורכר הפנימי בשרון, ובה מצויות מערות קבורה החצובות בסלע.
הבית המרהיב נבנה בשלהי המאה ה־19 על ידי לבנוני שבבעלותו היו מספר קרקעות בעמק חפר. קומת המסד של הבית הגדול בנויה אבני כורכר גסות שנחצבו בקרבת מקום וחלקה המזרחי חצוב בסלע. בשנת 1930 התיישבה בבית קבוצה של 20 צעירים, מראשוני המתיישבים בעמק חפר וממקימי מושב כפר ויתקין.
במתחם בית הראשונים מצוי מבנה נוסף המכונה “הבית הקטן” ובית הראשונות, פרויקט להעצמה נשית הפועל במקום משנת 2021.
על הפרויקט
לאחר שנים שבהן עמד נטוש, מבקשת כיום המועצה האזורית עמק חפר להגדיר מחדש את בית הראשונים כמרכז תרבות מקומי. ככזה, אנו מבקשים להתבסס על מודל הצמיחה האורגני, המשמש את הקהילה ונבנה על ידה ולצרכיה, ולהתאימו לעידן הנוכחי. לפיכך, בשבועות הקרובים יבוצעו בבית עבודות שיפוץ והשמשה בסיסיות בדגש על בטיחות ונגישות. שאר השינויים הפיזיים והתכניים של המבנה יבוצעו ויוגדרו בשיתוף עם הקהילה היוצרת, וקול קורא זה הוא הסנונית הראשונה לתהליך ההתחדשות של המקום.
עם פתיחתו לציבור יפעל בית הראשונים המתחדש תחת התימה “בנייה”, וחלליו יזכו לחיים חדשים תוך חשיבה מתמדת ועשייה משותפת עם קהילות העמק השונות. החללים השונים יושמשו במקביל, במהלך המשלב תוכן ועיצוב, תוך הקפדה על כללי בטיחות ונגישות הולמים שיאפשרו שימוש שוטף ופעיל בחללים. בנוסף, במקום יפעל בית קפה־מסעדה שישרת את כלל באי המתחם ואורחיו.
קול קורא
אמניות ואמנים, מעצבות ומעצבים, יוצרות ויוצרים, בודדים/קבוצות/גופים מכל התחומים, מוזמנים לבנות איתנו את בית הראשונים ולענות יחד על השאלה – מהו מרכז התרבות המקומי בית הראשונים?
אנו מבקשים הצעות המשלבות רעיונות:
- לשינוי הנראות של הבית וסביבתו.
- להתערבות פיזית אקטיבית בעיצוב ושיפוץ פרטים בתוכו, החל מהידיות וגופי התאורה וכלה בריהוט ועיצוב הפנים.
- לתכנים שהבית יכול להכיל לפרק זמן קצר או ארוך: אירועים, סדנאות, מופעים, פעולות משך, תכניות חוזרות, דיירי קבע ועוד.
- לקשר שהבית יכול לייצר עם קהילת עמק חפר, ולאופנים קונקרטיים שבהם קשר כזה יכול להיבנות.
- כלל ההצעות ייבחנו לפי האופן שבו הן משלבות את השינוי המרחבי, כמו גם את הפעילות השוטפת שהן מציעות. במילים אחרות: מה תרומתן לקופסא שהיא בית הראשונים, ומה תרומתן לתכולתה.
דגשים
- יתרון מובהק יינתן למציעים מתחומי המועצה והמקושרים אליה בזיקה כלשהי, אולם הקול הקורא אינו מוגבל לתושבי המקום.
- על ההצעות לכלול דימויים, רפרנסים, עבודות קודמות, וכל מידע שיכול לסייע לנו לדמיין מה לדעתכם.ן עתיד לקרות בבית.
- על ההצעות לכלול התייחסות ברורה לשלושה רכיבים: השינוי הפיזי במבנה, התרומה לתוכן ומשכו, והקשר עם הקהילה המקומית.
- הצעות שייבחרו יזכו למימון.
לבקשת מסמכי הקול קורא, שאלות או פרטים נוספים:
https://www.hefer.org.il/page_65699
רועי רוזן – אמנות לגדולים
הוא אמן, קולנוען, כותב ומרצה. יצירותיו משלבות מדיות וסגנונות שונים, והן מחברות בין פנטזיה גרוטסקית למציאות פוליטית, תשוקה ואלימות, אפלה וססגוניות. לאורך השנים עסק רבות במשחקי זהויות, כשהוא בורא דמויות היסטוריות, מבקש מנשים זרות להקריא את וידוייו ומצייר את טקס קבורתו מנקודת מבטו, כמי שמתבונן בנעשה מתוך הקבר. יצירתו האחרונה ״קפקא לקטנים״ היא סרט באורך מלא המשלב משחק, אנימציה ומוזיקה, ומבוסס על סיפורו של פרנץ קפקא ״הגלגול״.
קוראים לו רועי רוזן והוא האורח שלנו בלשם שמיים – פודקאסט התרבות של בית הנסן ומגזין ערב רב
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
