האמנית אנה לוקשבסקי היא הזוכה בפרס בקי דקל לאמנית מצטיינת לשנת 2022. לוקשבסקי נבחרה פה אחד על ידי ועדת השיפוט לפרס – שכללה את רויטל בן אשר פרץ, זיוי ברמן, סנדרה וייל, מירה לפידות, עאידה נסראללה, ליאת ארלט סידס ולנה רוסובסקי – בזכות יצירתה המרהיבה והמרגשת. בנימוקי הזכייה מסרו חברות הוועדה הבוחרת:
״לוקשבסקי מציירת מתוך התבוננות באנשי השוליים החברתיים והכלכליים ובקהילות המהגרים בסביבת מגוריה בחיפה. הצבעוניות הבוהקת והסגנון הציורי הישיר מנכיחים ראיה חברתית מפוכחת ופקוחת עיניים, הממשיכה ומחדשת את מסורות הריאליזם החברתי, ושופכת אור על האדם שמאחורי ההקשר החברתי או המעמד שלו. היא מתבוננת באהבת אדם ניכרת על פרטיה המגוונים של החברה סביבה, מעלה על נס את המבט הסקרן והמשתאה ומשרטטת במכחוליה את פניה של החברה הישראלית ברגישות, אומץ ואנושיות. פועלה האמנותי הייחודי מנכיח קול חברתי-הומני מרהיב ומופתי בשדה האמנות הישראלי העכשווי״.
על פועלה האמנותי המקורי, האמיץ והמרהיב החליטו חברות וועדת השיפוט, פה אחד, להעניק לה את פרס בקי לשנת 2022.
על אודות הפרס ע”ש בקי דקל לאמנית מצטיינת:
לוקשבסקי היא הזוכה הרביעית בפרס בקי דקל. קדמו לה האמניות נחמה גולן (2021) ורד ניסים (2020) וחנאן אבו חוסיין (2019), וכן האמניות שקיבלו ציון לשבח: דבורה מורג ושולה קשת בשנת 2021, ואמירה זיאן ושגית זלוף נמיר בשנת 2020.
הפרס בגובה 15,000 ש״ח, וכן שני פרסי הצטיינות על סך 5000 ש״ח כל אחד, מוענק בכל שנה, החל משנת 2019, בחסות TLVseed. ההחלטה נתונה בידי וועדה מקצועית בלתי תלויה, והרכבה מבטא את מגוון הקבוצות החברתיות הקיימות בישראל. קול קורא להגשת מועמדות לפרס זה מתפרסם אחת לשנה במהלך חודש פברואר.
אנה לוקשבסקי, “מגדל הנביאים”
בנוסף לפרס שמוענק לאנה לוקשבסקי, חברות הוועדה העניקו גם פרסי הצטיינות לשתי אמניות: סמאח שחאדה ונירית טקלה.
נירית טקלה – מצוינותה של האמנית הצעירה במיומנות וצבעוניות גועשת ובקומפוזיציה מורכבת, מייחדת את דרכה האמנותית של טקלה ואת סגנונה המפעים. היא מטיילת במבטה בין ההוויה האישית שלה לבין המבט החיצוני, החברתי, המתבונן בה ומגדיר אותה, משקפת את זהותה בצבעוניות מרשימה והרמונית, בשפתה הצורנית ובמיומנות בולטת במשחקי אור וצל. טקלה מביאה לקדמת הבמה את קולה של הקהילה האתיופית בישראל ושואבת את מושאי השראתה ממורשתה של הקהילה, מאירועים בתולדותיה ומהביוגרפיה המשפחתית תוך הבלטת סוגיות של מגדר, הגירה ואפליה.
סמאח שחאדה שוזרת באופן דייקני ומדוקדק את הדיאלוג בין האישי לקולקטיבי, בכר יצירה מקורי, משמעותי ומרתק לעילא. באסטרטגיה מתוחכמת של שימוש ברישום שחור לבן, עדין ומפתה ביופיו, היא עוסקת בנושאים טורדי מנוחה, הן בהיבט המגדרי והן בהיבט הקולקטיבי, כלל אנושי ולאומי-פלסטיני בפרט. אותה אסטרטגיה מגייסת את תולדות האמנות ודמויות מיתיות כדי לעסוק בנושאים אקטואלים מחד ועל-זמנים מאידך.
נימוקי הבחירה יפורטו במלואם בטקס חלוקת הפרס ע”ש בקי דקל שיתקיים ביום ראשון ה- 11.09.2022 בשעה 19:00 ב״טוקהאוס״, נמל תל אביב.
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
